בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו-"ידיעות אחרונות״ שנערכת היום (שני) התכנסו מנכ״ל הרלב״ד גלעד כהן, עו״ד יניב יעקב מארגון ״אור ירוק״, דורית אברהם שאיבדה את בנה בתאונת קורקינט, ונצ"מ שימי מרציאנו מאגף התנועה, כדי לדון במכת תאונות הדרכים שהחריפה השנה והובילה ל-422 הרוגים – מספר שנמצא בדרך לשבור שיא של שני עשורים.
מכת מדינה: כך הוזנח הטיפול בתאונות
פאנל שיתפה אברהם בכאבה האישי, שהציב את הנתונים היבשים בתוך מציאות משפחתית קורעת לב. רועי, בנה בן ה-26, יצא לבלות בתל אביב על קורקינט ולא חזר. נהג פגע בו, במשך חמישה ימים נאבקו עליו בטיפול נמרץ, ולבסוף הוא נפטר. ״החלטה של רגע ששינתה את חיינו״, היא אמרה, ״מדובר על משפחות שמתרסקות לתוך תהום אינסופי של צער וכאב שהם לוקחים אותם עד סוף חייהם״. כבר במהלך השבעה החליטה אברהם לצאת למאבק ולא להישאר ״עוד שורה ב־ynet״. היא פתחה במהלך אקטיבי מול החברות שהפעילו את הכלים, הובילה שינוי יחד עם עיריית רמת גן ותל אביב, ותרמה לכך שכיום קיימת חובת קסדות ומספרי רישוי, ובהמשך גם אכיפה אלקטרונית. לדבריה, מתחילת השנה נהרגו יותר מ-20 רוכבים על כלים דומים.
מנכ״ל הרלב״ד גלעד כהן התייחס לתמונה הרחבה יותר והציג את הירידה הדרמטית בתקציב הרשות. לדבריו, בשנים עברו עמד התקציב על כחצי מיליארד שקלים, והיום הוא עומד על כ-60 מיליון בלבד, מה שלא מאפשר לרשות לקחת חלק אמיתי במאבק בתאונות. כהן ציין כי התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים היא הראשונה שמרכזת את כלל הפעילות תחת מסגרת אחת. היא אושרה בישיבת ממשלה מיוחדת ומיועדת להיות מתוקצבת ב-350 מיליון שקלים – ״המינימום הנדרש״, בלשונו. העלות האמיתית של יישומה כמעט כפולה, אך לצורך התנעתה הוקטנה למסגרת ההכרחית.
במקביל השיקו ברלב״ד ובמשטרה תוכנית צדדית של 50 מיליון שקלים כדי לאפשר פעולות מיידיות, עד שהתוכנית הלאומית תצא לדרך. כהן ציין כי כבר הוספו ניידות פעילות וכי עד סוף השבוע יתווספו עוד 50, שיובילו ל-234 ניידות ממותגות בשטח. ״זה אירוע משותף שלנו ושל משטרת ישראל״, אמר, ״בעיקר כדי להרתיע נהגים ולמנוע את ההרוג הבא״.
עו״ד יניב יעקב מאור ירוק, אמר: ״לצערי, המדינה לא עושה, נקודה״. לדבריו, תפקידה של הרלב״ד הוא לטפל בבטיחות בדרכים, אך התקציב קוצץ, סמכויות נשללו, והיכולת לפעול הצטמצמה באופן שמסכן חיים. הוא הדגיש כי האחריות היא של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושל ממשלת ישראל, וכי אם השבוע לא יאושר תקציב של 350 מיליון שקלים לפחות –״אנשים ימשיכו להיהרג״. יעקב התייחס גם למצב מערכת החינוך והסביר כי למרות תוכניות רבות שקיימות בשטח, מהתוכניות המתקדמות של אור ירוק ועד שיתופי פעולה עם הורים ועם מורים, מערך החינוך עדיין אינו מיישם את הנדרש בקנה מידה ארצי. ״זה מחדל והזנחה״, אמר, ״והמשפחות הפכו שקופות״. לדבריו, תוכנית חינוכית ארצית יכולה להציל חיים, אך כל עוד אינה מתוקצבת – דבר לא יזוז. ״האחריות היא שזה יגיע ממשרד האוצר, ממשרד התחבורה, שימצאו לזה את המקור התקציבי. אנו סופרים כל יום עוד ועוד הרוגים״, אמר.
דורית אברהם חיזקה את דבריו. לטענתה, שלושה מרכיבים חייבים לפעול יחד: חינוך, אכיפה ותשתיות. ״זה משולש קדוש״, אמרה. היא סיפרה על התוכנית שבנתה יחד עם אור ירוק ברמת גן – שמונה שעות לימוד פר כיתה, שימוש במשקפי VR, שוטר ושחקן שמדגימים את הסכנות. לדבריה, הבעיה אצל בני הנוער מתחילה כבר בהחלטות היומיומיות: ״הוא לא רוצה להגיע עם קסדה לבית ספר כדי לא להיראות פחות מגניב, ואז מסכן את החיים שלו״. היא הביעה תקווה שהתוכנית תורחב לרשויות נוספות ושמערכת החינוך תאמץ מודלים דומים.
נצ"מ שימי מרציאנו הציג את האתגרים מהשטח. הוא ציין כי המשטרה עושה ״הרבה מאוד״ כדי למנוע את התאונה הבאה, אך בפועל זה לא מספיק. הוא הדגיש את הצורך בהחמרת הענישה, בשינוי תרבות הנהיגה ובשילוב אמצעים אלקטרוניים בשטח. ״כל עוד זה לא קורה״, אמר, ״יהיה קשה מאוד למנוע את התאונה הבאה״. מרציאנו סיפר כי מדי יום משטרת ישראל נאלצת לדפוק על דלת של משפחה ולהודיע בשורות קשות, וכי השילוב בין אכיפה, בתי משפט וחינוך הוא קריטי. הוא הודה כי המשטרה אינה יכולה להיות בכל מקום וכי מספר הכבישים והרכבים הופך את המשימה לבלתי אפשרית ללא תוספת כוח אדם משמעותית. עם זאת, בשבועות האחרונים החלה תוכנית חירום משותפת עם הרלב״ד, במסגרתה נוספו מאות רכבים ושוטרים תנועתיים, ובחודש הקרוב תוגבר הפריסה עוד יותר. יעקב, מגיב מהצד, חזר והדגיש כי זה ״טיפה בים״ לעומת הצורך בפועל.
בדיון על העתיד אמר מרציאנו כי בתחילת 2026 צפויה המשטרה להכניס אכיפה אלקטרונית משמעותית, כולל מדידת מהירות ממוצעת לאורך כבישים ארוכים ולא ליד מצלמה בלבד. ״התרבות הזאת תשתנה״, אמר, ״כי הנהג יהיה חייב לנסוע אחרת״. כהן הוסיף כי זו המגמה בעולם וכי המטרה היא הפיכת רוב הדוחות לאלקטרוניים, כפי שנהוג במדינות מתקדמות.
לקראת סוף הכנס חזרו הדוברים אל הגורם המרכזי – התקציב. כהן אמר כי תוכנית לאומית מתוקצבת היא הדרך היחידה להפוך את המאבק לבטיחות הדרכים למדיניות ארוכת טווח. ״ילדי רמת גן אינם שונים מילדים שגרים במקום אחר״, אמר. יעקב חיזק והסביר כי כל העשייה של עמותות ויוזמות לא תספיק ללא החלטה ממשלתית. אברהם הזכירה כי כל עיכוב מתבטא בעוד משפחות שמצטרפות למעגל הכאב. ״אם אני שילמתי את המחיר הזה״, אמרה, ״כל הורה יכול לשלם אותו. זה חייב להיעצר״.
