בבוקר שאחרי המטח הכבד ביותר ששוגר מרצועת עזה מאז חידוש הלחימה שם, שכלל 10 רקטות מהן רק חמש יורטו, תושבים באשקלון שספגה פגיעה ישירה עדיין מעכלים את העובדה שאחרי יותר משנה וחצי של מלחמה - הם עדיין חשופים לטילים של חמאס.
הנזק באשקלון לאחר פגיעת הרקטה
תושבי אשקלון מדברים אחרי נפילת הרקטה בעיר
(צילום: רוני גרין שאולוב)
אחת הרקטות נפלה כאמור בלב שכונת מגורים באשקלון, וגרמה נזק כבד. לפחות 27 בני אדם פונו במצב קל לבית החולים ברזילי בעיר, ובהם 17 נפגעי חרדה. כלי רכב ניזוקו וזכוכיות מרפסות בתים התנפצו כתוצאה מהדף פיצוץ הרקטה. מלבד אשקלון, היו עוד שתי זירות שבהן נפלו שברי יירוטים - במושבים שתולים וניר גלים.
מרים סעדה, תושבת אשקלון בת 55 שגרה סמוך לזירת פגיעת הרקטה, נפלה בדרך למרחב המוגן ופונתה על-ידי מד"א לבית החולים. "באתי מקניות, הייתי במעלית ואיך שהיא נפתחה התחילה אזעקה", היא שחזרה. "רצתי, מעדתי, נפלתי אחורה על הראש ולא יכולתי לקום. עד עכשיו אני עם לחצים בראש מהמכה של הנפילה. מזל שזה רק זה ואין לי שברים. זאת פעם שנייה שזה קורה ליד הבית, פעם קודמת היו לי רק חרדות, הפעם זה היה באמת קטסטרופה".
לדבריה, "שמענו את הבום כאילו זה היה בתוך הבית. אני נלחצתי מאוד, כל המשפחה נלחצה. אני זוכרת בום עוצמתי, אחרי זה נפלתי ולא הרגשתי שום דבר. אמרו שאיבדתי את ההכרה לכמה רגעים. היום אני בבית בחופשת מחלה, לא יכולה לעבוד. אני מאחלת שיהיה חג שמח ושהכול יהיה בסדר. שיחזירו את החטופים, שיהיה רגוע ושהחיילים יחזרו הביתה בשלום. תודה לאל שזה קרה ככה ולא יותר גרוע".
תיעוד רגע הפגיעה באשקלון
הזירה והנזק באשקלון
(צילום: גדי קבלו, תיעוד מבצעי מד"א, דוברות כב"ה מחוז דרום)
ליאת אביבי בשה (49) פונתה אתמול לבית החולים לאחר שלקתה בחרדה בעקבות נפילת הרקטה. "אתמול היה ערב לא פשוט. חזרתי שמחה משיעור זומבה, נסעתי ולא שמעתי את האזעקה כמו שצריך - והבנתי שמשהו לא בסדר כשהרמתי עיניים לשמיים והבנתי שיש פיצוצים מעליי", סיפרה. "עזבתי את הרכב ובמזל של שנייה רצתי לאחד הבניינים. רק פתחתי את הדלת והיה פיצוץ אדיר. הרכב שלי נפגע, הוא מנוקב מרסיסים, הדלק נשפך, הזכוכיות התנפצו.
"בחור שנכנס שנייה אחריי נפצע מרסיסים ודימם. אני אחות במקצועי, ניסיתי לסייע לו תוך כדי שאני רואה עשן ואש ומנסה להבין אם אני פצועה בעצמי. זה פשוט כמו סרט אימה, אתה בורח ורואה בזווית העין את הפיצוצים והלהבות. אמרתי לו שאני אפנה אותו לבית חולים וכשיצאתי ראיתי שאין לי אוטו ושהכול בחוץ מפורק. סיטואציה נוראית. אתה חושב לעצמך 'ריבונו של עולם, שנה וחצי אנחנו שם בעזה והיד עוד נטויה לשלוח אלינו עשרה טילים?'".
"פינו אותי באמבולנס למיון, כרגע אני בבית עם צפצופים באוזניים וכאבי ראש״, ליאת המשיכה לתאר. "יצאנו הבוקר לברך הגומל. זה היה נס פסיכי, עניין של שנייה - אם הדלת של הבניין הייתה נעולה הייתי חוטפת את כל הרסיסים. אם הייתי שוכבת לצד הרכב לא הייתי פה היום. עשיתי את זה כמה פעמים ומשהו אתמול אמר לי להיכנס לאחד הבניינים. אם קבלת ההחלטה שלי לא הייתה לרוץ - הכול היה נגמר אחרת. אנחנו מנסים לעכל אבל יהיה בסדר, יש לי מטופלים לטפל בהם מחר".
לדבריה, ישראל לא ניצחה את המלחמה הזאת. "לא ניצחון ולא מוחלט. לא היה לנו ניצחון מ-7 באוקטובר. לא מבינה על איזה ניצחון מדובר. מאות חיילים הרוגים, עשרה טילים לאשקלון עם נפילות. אין פה שום ניצחון. ניצחון היה להחזיר את החטופים ב-8 באוקטובר ולהחריב את עזה. כרגע זה כישלון חרוץ".
אליהו ונטורה (36) פונה גם הוא למיון אתמול מכיוון שלקה בחרדה, אחרי שמצא מחסה יחד עם ליאת באותו בניין. "חזרתי משיעור תורה ודיברתי עם חבר שהייתי בדרך אליו. שמעתי אזעקה ושמתי את האוטו בצד", שחזר. "נכנסתי לבניין בריצה, ושנייה לאחר מכן שמעתי בום מטורף. כל הזכוכיות בבניין נפלו. בן אדם שהגיע שנייה אחריי קיבל רסיס באזור הראש וכולו היה דם. ניסיתי להרגיע אותו תוך כדי שאני מרגיע את עצמי. הייתי המום ולא ידעתי מה לעשות. ברוך השם שזה רק האוטו ולא אני. האוטו טוטאל לוס. כל האוטו רסיסים, השמשה התפוצצה, נכנס רסיס למנוע".
הוא הוסיף: "לא ציפיתי לזה, לא הייתי מוכן וזה הפתיע אותי מאוד. ההנחות שאנחנו עושים לחמאס ואז משחקים אותה כאילו יש לנו שגרה רגילה - אבל כלום לא רגיל. זאת התוצאה. הם פגעו 1 מכל 2. הייתי אתמול בחרדה מטורפת, לא דיברתי עם אף אחד חוץ מבת הזוג שלי שתבוא להיות איתי. זה סגר אותי. אני גם עכשיו לא 100% ועוד לא מעכל את זה. קרה לי נס. עוד שנייה של התמהמהות ולא הייתי פה היום. צריך להיכנס בחמאס בכל הכוח, לא הגיוני שארגון כזה קטן עושה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה הוא שולח טילים. צריכים להוציא את החטופים".
