673 ימים בשבי: רבבות בני אדם הגיעו אמש (שבת) לעצרת השבועית בכיכר החטופים בתל אביב, בצל אישור התוכנית לכיבוש עזה ובשל החשש הכבד לשלום 50 החטופים והחטופה בעקבות זאת. בסיומה יצאו אלפים ל"צעדת חירום" מסביב לבסיס הקריה כשהם נושאים בלפידים. אלפי בני אדם הפגינו מול שער בגין של הקריה, כמו גם במוקדים נוספים ברחבי הארץ - בין היתר בצומת כרכור שליד פרדס חנה, בצומת חורב בחיפה, מול בניין העירייה בהרצליה וברחוב עזה בירושלים.
עשרות חסמו את איילון, המונים בצעדה סביב הקריה
(צילום: רועי רובינשטיין)
שורדת השבי שרון אלוני-קוניו
(צילום: מטה משפחות החטופים)
בצעדת המחאה השתתפו רבים ממשפחות החטופים, בין היתר ענת אנגרסט, אמו של החטוף מתן אנגרסט, שאמרה: "בואו נראה להם למקבלי ההחלטות - אנחנו לא עם שמקריב קורבנות". מישל, אביו של החלל החטוף גיא אילוז, הוסיף: "לא ניתן לממשלה חדלת האישים הזו לכבוש את הרצועה, קודם כל תחזירו את החטופים. אני לא רוצה שהגופה של הבן שלי תישחט תחת הטנקים".
בהמשך הצעדה חסמו כ-100 מפגינים, ובהם בני משפחות, את כביש איילון בכמה מוקדים, וצעדו ממחלף ארלוזרוב למחלף השלום. פרשי המשטרה העלו אותם על המדרכה, ושוטרים אף החרימו תופים ממפגינים במקום. זאת, במקביל לניסיון המשטרה לפנות את המפגינים הצועדים סביב הקריה. קודם לכן כרזו השוטרים כי המוחים "מפירים את הסדר". שלושה בני אדם נעצרו בצומת קפלן. בהודעת המשטרה נאמר כי נתפסו גם חומרי בעירה שיועדו להצתת מדורות בצירים ראשיים.
בתחילת העצרת נאמה שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי, בת זוגו של החטוף מתן צנגאוקר, שציינה את חג האהבה שחל אתמול, ט"ו באב: "זה היום שבו מדברים על לבבות שמתמלאים, אבל הלב שלי, שלנו, נשאר שבור. איך אפשר לחגוג אהבה כשהאהובים שלנו כלואים באפלה? אני עומדת פה בתל אביב, אבל הלב שלי שם בעזה.
"מתן שלי במנהרות המוות של חמאס. רעב, רזה, חולה. אולי כבר בלי תקווה. הוא לא יודע אם עוד נלחמים עליו", אמרה. "אני כאן כדי לומר לך מתן שכן. תלתלים שלי, חיים שלי. אני לא נחה, לא שוכחת ולא מוותרת. שלשום בלילה נפל דבר. ממשלת ישראל ויתרה - והחליטה להקריב את כולכם. בהחלטת הקבינט, הממשלה הזאת בחרה במלחמת נצח, לא בחיים, לא בהחזרת חללים, לא בנו. בכיבוש עזה - לא בעסקה. בהקרבה, במקום בהצלה".
שורדת השבי שרון אלוני-קוניו, שבעלה דוד קוניו עדיין חטוף בעזה, אמרה בנאומה כי "היום ט"ו באב, ודוד שלי עדיין שם. בחג האהבה שעבר - דוד היה שם. ברעב. כשיולי ואמה חגגו 4 - דוד היה שם. בצמא. ביום ההולדת שלו - דוד היה שם. בחושך. ביום הנישואים שלנו - דוד היה שם. בגיהינום. ודוד עדיין שם, כי יש מי שהחליט להשאיר אותו שם".
לדבריה, "673 ימים שבהם הספקתי לשמוע את הבת שלי, יולי, שואלת אותי אם אבא שלה כבר לא אוהב אותה כי הוא עוד לא חזר מעזה. עכשיו, כשמחרחרי מלחמת הנצח דוחפים את כולנו לאסון נוראי, הם אפילו לא עושים כאילו זה למען החטופים. הם מצהירים, בריש גלי, שהם מוכנים להקריב אותם.
"אני אומרת כאן למקבלי ההחלטות: אם חס וחלילה יקרה משהו לדוד שלי, או לכל חטוף אחר - זה על הידיים שלכם. לא תוכלו להגיד 'לא ידעתי'. לא תתחבאו מאחורי 'לא העירו אותי'. החובה הראשונית, הבסיסית, הציונית והיהודית שלכם היא להביא אותם הביתה".
אחריה נאמה נירה שרעבי, אשתו של יוסי שרעבי. "הוא נהרג בגלל עצימות הלחימה. הוא נפגע מטיל של חיל האוויר במקום שבו הוחזק. ההחלטה שקיבל הקבינט לצאת למהלך של כיבוש בעזה מסכנת במודע את חיי החטופים. אסור שאף אישה תחווה את מה שחוויתי, ותרגיש את מה שהרגשתי. אסור שאף אישה תאבד את אהובה", אמרה.
"לא נעמוד מנגד ונראה את המדינה שלנו נופלת לתהום. לא נסכים למציאות שבה מתקבלות שוב ושוב החלטות שלא למען טובת המדינה והעם", הוסיפה. "ט"ו באב, והמשאלה שלי היא קבר. יוסי, אהבת חיי, אני עדיין לא מצליחה לכתוב את ההספד שלך. יש בי חלק שמפחד לכתוב הספד שלא אקרא לעולם, שלא יהיה לנו קבר לקרוא מעליו הספד. אני עוד אכתוב אותו ואקרא אותו מעל הקבר שלך".
5 צפייה בגלריה
"אני יודע מה זה לחזור בעסקה חלקית, אני חי עם רגשות האשם כל יום". אלי-ה כהן
(צילום: דנה קופל)
יובל דנציג, בנו של אלכס דנציג ואחיינו של איציק אלגרט שנהרגו בשבי, אמר כי "ההחלטה המתגבשת בצמרת המדינה משמעותה אחת - גזר דין מוות לחטופים החיים, ואיבוד החטופים החללים ברחבי הרצועה. אנחנו בשעה היסטורית שבה יוכח אם איבדנו סופית את הערכים שעליהם קמה המדינה שלנו - קדושת החיים וערבות הדדית".
לדבריו, "שנים מספרים לנו שאנחנו שונים מחמאס, אנחנו מקדשים את החיים והם מקדשים את המוות. האם התהפכו היוצרות? האם אידיאולוגיה של קבוצות שוליים מובילה אותנו? שימו סוף לכאב ולמלחמה. תנו לנו לקום".
לישי מירן-לביא, אישתו של החטוף עמרי מירן, נאמה גם היא. "החודש ה-21 מאותו היום הנורא שהפך לנו את החיים הסתיים לפני יומיים, בישיבת קבינט שבה הוחלט לחרוץ גורלות. שבה הוחלט שוב להתייחס אליך ול-49 החטופים הנוספים כאל מספרים. שבה הוחלט להתעלם מאזהרות הדרג הצבאי ולסכן עוד ועוד חיילים.
"לצערי, אנחנו בשידור חוזר מעוות של לפני שנה", אמרה. "אני ואתם יודעים שלא נוכל לעמוד בעוד שברון לב כפי שחווינו. זה הזמן לעשות מעשה, לעצור הכול ולהבהיר למקבלי ההחלטות - אי אפשר להמשיך את החיים בלעדיהם כאילו כלום. בואו לא נחכה לבשורה הנוראית בואו נביא את הבשורה האחרת. זה עלינו. השתיקה הורגת, אסור לנו לשתוק יותר".
ההפגנה בדרך בגין למען השבת החטופים וסיום המלחמה בעזה
(צילום: מיקי שמידט)
שורד השבי אלי-ה כהן אמר בנאומו כי "אתם לא יודעים כמה זה מחזק את כל מי שנמצא 50 מטר מתחת לאדמה, לחזור ולשמוע את כל מה שעשיתם בשבילנו, לראות אתכם צורחים את השמות שלנו כאן בכיכר. כולנו הזדעזענו כשראינו את הסרטון של רום ואביתר. נזכרתי בעצמי שם באותו מצב, כבול ברגליים, מדמיין את החזרה הביתה. אין להם זמן. החיים נמקים במנהרות, והחללים עלולים להיעלם בחורבות עזה".
לדבריו, "אני יודע מה קורה לחטופים כשהלחימה מתעצמת. בתור לוחם, אני מבין את החשיבות של לחסל את האויב, חברים שלי שילמו בחייהם כלוחמים במלחמה הזו כדי להציל אותי כשהייתי חטוף במנהרות. אני לא רוצה להתעורר לעוד 'הותר לפרסום', ובטח לא לאבד את האחים שלי שעדיין שם.
"אני יודע מה זה לחזור בעסקה חלקית, אני חי עם רגשות האשם כל יום, ולא מאחל לאף אחד להרגיש מה זה להשאיר אח מאחור. תביאו עסקה שתביא את כולם ואל תוותרו עליהם, על אף אחד - כמו שלא ויתרתם עליי", הוסיף.
לפני העצרת, ערכו משפחות חטופים "מיצג רעב" במקום, ובו ישבו סביב שולחן ועליו פחיות שימורי שעועית וקרעי פיתות. זאת זכר לסרטון מהשבי של החטוף אביתר דוד, שסיפר כי האוכל שלו מצומצם מאוד - וכולל בעיקר שעועית ועדשים.
מיצג הרעב של משפחות החטופים בכיכר החטופים
(צילום: אלון גלבוע)
"הבן שלי כבר היה צריך להיות בבית, הוא נמק", אמר אביו של עמרי מירן, דני, במהלך האירוע. מירב, אימו של החטוף גיא גלבוע דלאל, קראה: "עם ישראל צריך להעניק לחטופים אנרגיה. הבן שלי ואביתר לא אוכלים גם את זה ביום. הם רוצים את המשפחה והחלומות שלהם. הם הולכים למות ברעב, זה לא אנושי".
מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו ברמן שעדיין מוחזקים בשבי, אמרה: "מעולם לא קיבלנו סרטון שלהם, אבל יש לנו תמונת מראה בדמותם של רום ואביתר - וכיצד הם נראים. בל נשכח חצי שנה קודם כיצד נראו אוהד, אלי ואור. אני מבקשת מהעם לא להסתכל בפנים חומלות, לצאת ברגליים. אם נהיה המונים ברחובות אולי נצליח מול הרשע שמחזיק אותם והרשע שחרץ את גורלם".
"המסכות הוסרו סופית. המטרה לא מיטוט חמאס - אלא כיבוש"
אלפי בני אדם, כאמור, התכנסו מול שער בגין של הקריה בתל אביב. "אם לא תהיה עסקה - נסגור את המדינה", קראו רבים במקום.
שי מוזס, אחיינו של שורד השבי גדי מוזס, אמר בנאומו בשער בגין כי "השבוע הוסרו המסכות באופן סופי. המטרה מעולם לא הייתה מיטוט חמאס - אלא כיבוש הרצועה. צה"ל אומר באופן ברור - הכיבוש יסכן את חיי החטופים. החטופים שחזרו בארונות הם ההוכחה לכך. ממשלת ישראל המופקרת גזרה השבוע גזר דין מוות לחטופים בשביל עוד יום בשלטון, ובשביל עוד כיבוש ומאחז".
ההפגנה בשער בגין (צילום: עידו ארז )
עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר, נאמה גם היא בהפגנה מול הקריה ואמרה כי "סיימנו לחכות לניסים, סיימנו להתחנן לממשלה. סיימנו לקוות שהעסקה תנחת מלמעלה - היא תגיע מאיתנו מהציבור. היא תגיע מכל אחד ואחת מכם, הישועה של מתן וכל 50 החטופים והחטופה תגיע מאיתנו".
לדבריה, "מתן שלי נחטף ב-7 באוקטובר ואיתו מדינה, הערכים שלנו נחטפו, הצביון והזהות. כל החוקים נשברו, כל מה שהאמנו בו קרס. הממשלה פוצצה אינספור עיסקאות, שלחה חיילים גיבורים לחרף את נפשם כשהיה אפשר למנוע את זה, וחרצה כעת את גורלם של חיילים נוספים. חטופים חיים מצאו את מותם בשבי כשהיה אפשר להציל אותם. אסור לנו לוותר על המדינה - אסור לוותר על החטופים. מדינה שלמה שבויה בידי חמאס וממשלת ישראל".
בתוך כך, לירן ברמן, אחיהם של גלי וזיו, כתב ברשת X: "למה אני מרגיש כל כך לבד במאבק הזה? למה הכול נופל על משפחות החטופים? איפה ראשי המשק, איפה כל הציבור?". לדבריו, אלפים בכיכר בשבת זה לא מספיק. המדינה צריכה לעצור בשבילם - על ה-50 שנשארו בעזה. אל תתנו להם להישאר לבד, החטופים לפני הכול".
בהמשך נאם ברמן בהפגנה בצומת שער הנגב, בפני מאות נוכחים. מאות הגיעו גם לעצרת של קהילת ניר עוז בכרמי גת. לדבריו,"אחרי 673 ימים של רעב, עינויים, בידוד מוחלט, כשהאחים שלי שורדים את כל זה, ממשלת ישראל הודיעה שהיא יוצאת לפעולה שבוודאות תביא למותם של חטופים. הם שרדו עד עכשיו ומחכים שנציל אותם. שלב המעשים חייב לעלות מדרגה.
"אני פונה מכאן אל כולכם - ראשי השלטון המקומי, ראשי הרשויות, ההסתדרות, הסתדרות המורים, המגזר הפרטי והעסקי - אנחנו מתחננים בפניכם: עצרו הכול! המדינה מפורקת מבפנים", זעק. "אין מי שידאג לציבור. יש לכם כוח, אתם מנהיגים, יש לכם אחריות, ואתם יודעים שכולם נושאים עיניים אליכם. כשאין הנהגה במדינה - תפקידכם להתייצב למען הציבור".
לדבריו, "אחים שלנו ששרדו כל כך הרבה זמן מחכים שנבוא להציל אותם. הגיע הזמן שכולנו נשבות, נעצור את המדינה כדי להציל חיים. לא רק של החטופים - של החיילים והמילואימניקים, של הילדים של כולנו, של עם ישראל כולו. עם ישראל, שמובל כל יום עוד קצת אל סופם של הערכים, סופם של האתוסים שעליהם גדלנו ובשמם בנינו מדינה".
"נתניהו, אם החטופים יירצחו - נרדוף אותך"
מוקדם יותר קיימו משפחות חטופים הצהרה בשער בגין. עינב צנגאוקר אמרה כי "הקבינט חרץ את גורלם של החטופים - החיים יירצחו והחללים ייעלמו לעד. הציטוטים מאותה ישיבה מוכיחים - זהו לא קבינט מדיני-ביטחוני, זהו קבינט המוות".
"אין למהלך הזה תמיכה ציבורית", קראה. "נתניהו צריך להניח הסכם כולל לסיום המלחמה, אבל הוא החליט להרוג את החטופים ולגזור עלינו מלחמת נצח", הוסיפה, ופנתה לראש הממשלה: "אם תכבוש חלקים ברצועה וחטופים יירצחו, אנחנו נרדוף אותך. בכיכרות, במערכות הבחירות ובכל זמן ומקום. נזכיר לעם ישראל, יום ולילה, שיכולת להביא עסקת חטופים והחלטת להמית אותם. ידיך יהיו מגואלות בדם החטופים".
יותם כהן, אחיו של החייל החטוף נמרוד כהן, אמר: "קבינט המוות גזר מוות על אחי הגיבור ועל יתר החטופים. ראש הממשלה אמר שהשיטה הנוכחית לא מביאה חטופים. נתניהו, אתה אבי השיטה, העסקאות החלקיות, גרירת הרגליים והטרפודים. לכולם ברור שצריך לשנות שיטה, אבל במקום מלחמה שתהרוג חטופים וחיילים, הגיע הזמן לשים על השולחן יוזמה בעלת היתכנות לסיום המלחמה תמורת כל החטופים. ממשלת ישראל מנוהלת בידי אוכלי מוות שגוזרים עלינו מלחמת נצח והתנחלויות בעזה, ואת המחיר משלמים החטופים והחיילים".
איתן גליקמן, ליאור אל-חי, רוני גרין שאולוב ורענן בן צור השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 19:56, 09.08.25
