קשה לתאר במילים את המאורע ההיסטורי שהתקיים במליאת הכנסת בערב חג שמחת תורה כמעט באותה מידה שקשה לכמת לטקסט את אישיותו הססגנונית, הרב גונית, מלאת הסתירות של נשיא ארה"ב של אמריקה דונלד טראמפ. בדומה לדמותו, ביקורו של בישראל היה הכל חוץ מרגיל. גם התיאור "חריג" לא משקף נאמנה את שבירת כל כללי הטקס שהיו בשעות הקצרות שבילה בכנסת.
הכנסת לבשה חג כבר בשעות המוקדמות של הבוקר, שעות לפני נחיתתו של טראמפ. התור בשעה 7 בבוקר בשער הכניסה למשכן היה ארוך יותר מכל שעת שיא גם בימים של דרמה פוליטית. נהלי אבטחה כבדים ליוו את שעות הביקור והכנסת חולקה לאגפים כאשר משעת הגעתו של הנשיא למבנה, הוגבלה התנועה בין האגפים השונים.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ניצח על ארגון האירוע וניצל את כוחו כדי לעשות הון פוליטי אישי. ביד אחד הדיר את נשיא העליון יצחק עמית ולא הזמין אותו למרות היותו סגל א' מצומצם. גם היועמ"שית שאינה סגל א' זכתה ליחס דומה, וביד השנייה דאג לאישורי כניסה למקורביו לרבות פעילי ליכוד וחברי מרכז בולטים. אוחנה בפעולותיו הכתים את ממלכתיות המעמד וחטא לתפקידו כיו"ר כנסת.
הודאתו של טראמפ לאחר נאומו כי התייחסות לנושא החנינה עלה מצד נתניהו בשיח מקדים בין שני המנהיגים, וכי הוא אמר לנתניהו שהוא לא רוצה להתייחס לזה ולבסוף עשה זאת "בגלל שהיה טיימינג טוב לאחר תשואות חזקות לנתניהו" מלמדות יותר מכל עד כמה לא היינו עדים לביקור דיפלומטי אלא לשואו אמריקני
באיחור נשיאותי של שעתיים הגיע טראמפ למליאה. הקהל התרגש להגעתו ופרץ של מחיאות כפיים סוערות ועמידה של כבוד ליוו רבים ממשפטיו של הנשיא. גם לצוותו וויטקוף וקושנר חלקו כבוד גדול.
לאחר שיו"ר הכנסת, רה"מ וראש האופוזיציה נאמו כמקובל, היה זה טראמפ שעלה לדוכן. אמנם הוא דיבר, אבל זה היה הכל חוץ מנאום. מעבר לעובדה שלא היה ברור אם נעזר בכתובים, או יותר אלתר מראשו, טראמפ הרגיש יותר כמפלרטט עם הקהל מאשר נואם. משל היה סטנדאפיסט שמכור למחיאות הכפיים. הנשיא הפליג בשבחים על ישראל ובעיקר על מה שהוא עושה בשבילה. הוא החמיא לנתניהו למרות שהוא "לא קל", כינה את לפיד "בחור נחמד", התייחס ליחסים בין קושנר לבתו, המליץ ללהק את הרמטכ"ל זמיר לסרט קולנוע ושפך עוד שלל אמירות לא דיפלומטיות תוך שהוא מקפץ בין נושא לנושא וחוזר על דברים כמה פעמים. בעיקר הוא לא הפסיק לדבר.
הפרופורמר המשפיע בעולם הופיע מול עדת מעריציו. להשלמת התיאור הח"כים קיבלו גם כובעים אדומים עם הכיתוב "טראמפ נשיא השלום". לחץ של ערב חג ריחף מעל נאומו של טראמפ שהסתיים שעתיים לפני כניסת החג בירושלים. כך שהח"כים החרדים לרבות גולדנקנופף ודרעי לא נשארו עד סוף הנאום וחמקו מחוץ לכנסת בטענה לצורך בהכנות לחג.
אמיר אטינגראך לצד האווירה החגיגית והמיוחדת בהיכל, מדבריו של טראמפ ייזכרו כמה דברים עיקריים בראשם הכרזה על סיום המלחמה, דיבוריו על השלום האפשרי באזור והרחבת הסכמי אברהם במזרח התיכון ומחוצה לו והתערבותו הבוטה והמוזמנת מצד נתניהו בעניין החנינה במשפטו.
הודאתו של טראמפ לאחר נאומו כי התייחסות לנושא החנינה עלה מצד נתניהו בשיח מקדים בין שני המנהיגים, וכי הוא אמר לנתניהו שהוא לא רוצה להתייחס לזה ולבסוף עשה זאת "בגלל שהיה טיימינג טוב לאחר תשואות חזקות לנתניהו" מלמדות יותר מכל עד כמה לא היינו עדים לביקור דיפלומטי אלא לשואו אמריקני. התזמון החשוב היה שבמקביל להצגה במליאה, במציאות כל החטופים החיים שבו לגבולם.
