שורד השבי לואיס הר, שחולץ מרפיח ב"מבצע יד זהב" בפברואר אשתקד אחרי 129 ימים בשבי, שיתף הבוקר (חמישי) בתחושותיו על רקע החזרת החטופים החללים עודד ליפשיץ ושירי ביבס עם ילדיה כפיר ואריאל. "קשה להשלים עם זה", אמר בריאיון לאולפן ynet, "קיווינו לנס".
הריאיון של לואיס הר ל-ynet: "זה אובדן של כל משפחת החטופים"
(צילום: ליאור שרון)
לואיס, שנחטף מניר יצחק יחד עם פרננדו מרמן שחולץ יחד איתו, שיתף: "זה הרגשה מוזרה. כאילו היינו צריכים להיות מוכנים לזה, ובכל זאת זה לא מספיק. היה לנו כל הזמן את החשש על הארבעה (עודד ליפשיץ ומשפחת ביבס, א"ל) שבאמת הם לא בין החיים, אבל רצינו להאמין שאולי יקרה נס, אולי משהו שישנה את המציאות".
לדבריו, "צריך להבין שאפילו שמדובר בחללים, זה סוגר את המעגל, זה מרגיע את המשפחות שזה סופי. אין יותר 'אולי כן-אולי לא', שזה מה שכל כך קשה למשפחות בתקופה הזאת, שאין לזה סוף. נסגר המעגל והמשפחות האלה יכולות להתחיל לחיות חיים יותר נורמליים, יותר שקטים, בלי ציפיות, ולהמשיך הלאה עם האובדן. זה אובדן של כולנו, של כל משפחת החטופים. כואב לנו על כל אחד. לפחות אנחנו יודעים שהם לא סובלים יותר".
לואיס נשאל על החלטתו לקחת חלק במאבק להחזרת החטופים, שבמסגרתו הוא מופיע בעצרות ומתראיין לאמצעי התקשורת. "זה בא מבפנים", סיפר. "כשהחיילים מהימ"מ חילצו אותי ונתנו לי את החיים שלי בחזרה, הבנתי שיש לי גם משימה. זאת המשימה שלי, לעזור לכולם, לתת תקווה לכולם, לתת אור, כאילו נבחרתי על זה שקיבלתי את החיים שלי בחזרה, ואני ממלא את זה כמה שיותר. אני לא יכול להיות בשקט בבית ולא לעשות כלום".
שמענו את אביטל דקל-חן מספרת על רגשות האשמה של שגיא, שאמר שהוא מקריא לילדות סיפור ויש אבות שלא יכולים.
"אנחנו חצויים, הלב שלנו חצוי. חלק אחד עם השמחה: חילצו אותי, אני פה, אני חי, עם הנכדים והילדים שלי. החצי השני חושב כל הזמן על כל החטופים שעוד נמצאים שם. רוצים לגמור עם זה, והכול סביב זה. איך אני יכול לשקם את עצמי, אם אני כל הזמן חושב על אלו שעוד לא חזרו? אני עוד לא חזרתי הביתה, אני לא בחיים הרגילים, זה אף פעם לא יחזור למה שהיה. אני צריך ללמוד על החיים החדשים שלי. אני רוצה לעשות את זה יחד עם כולם, זאת אומרת שכולם יהיו פה. ושייגמר הסבל של המשפחות".
1 צפייה בגלריה


"איך אני יכול להשתקם כשאני חושב כל הזמן על החטופים שעוד שם?". לואיס הר
(צילום: קובי קואנקס)
אנחנו בסיומו של שלב א' בעסקה, ביום שבת יחזרו שישה חטופים חיים. לפי ההערכות נשארים 24 חטופים בחיים בשבי בתנאים מחרידים. מה עובר לך בראש כשאתה שומע את העדויות?
"אני אומר שצריכים להחזיר את כולם הביתה כמה שיותר מהר. לא חשוב המחיר, לא חשוב שום דבר. קודם כול להחזיר את כולם הביתה. בגלל זה אני מתחבר לכל מה שדיברנו קודם. השקט של המשפחות, להתחיל לחזור לחיים יותר נורמליים, כי אי-אפשר להמשיך עם אי-הידיעה. יבואו או לא, חללים או לא, צריכים לגמור עם זה, להביא את כולם. או לשיקום או לקבר ישראל כמו שצריך, את כולם".
לואיס סיפר כי לא זכה לביקור ואף לא לשיחת טלפון מצד מקבלי ההחלטות. "אפילו טלפון לא קיבלתי מאף אחד מאלה שבאמת מחליטים. זה נורא מוזר לי, כי בלי חתימה שלהם לא הייתי יכול להיות פה, אז זה לא שלא יודעים. אני צריך להודות להם על זה, אני רק יכול להודות, אבל אין לי למי - כי אין לי קשר עם אף אחד". כשנשאל מה לדעתו ההסבר לכך שלא יוצרים עימו קשר, השיב: "אני מנסה לא להסביר לעצמי ולאף אחד. אני חי את החיים שלי, אני שלם עם עצמי. את שלי אני עושה ופועל למען כל החטופים, נותן תקווה, נותן אור, אם מישהו לא רוצה לדבר איתי זו בעיה שלו, לא שלי".