אחרי שהטילים האיראניים נפלו בישראל במהלך מבצע "עם כלביא" בחודש יוני התברר שאין גורם ממשלתי שינהל את פינוי התושבים שבתיהם נפגעו. ברשויות המקומיות טענו שרשות החירום הלאומית (רח"ל) הורתה להן למצוא בעצמן בתי מלון ולטפל בפינוי אלה שנזקקו לפתרונות דיור, והדבר גרם בין השאר לפערים גדולים בין המחירים ששילמו הרשויות. כך עולה מדוח מבקר המדינה בעניין תלונות הציבור במלחמה עם איראן שמפורסם היום (רביעי).
המבקר ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן כתב כי מהטיפול בתלונות ומהסיורים שקיים עלה שאין גורם מתכלל שינהל את כלל פעולותיהם של מוסדות השלטון בנוגע לטיפול באזרחים שנפגעו עקב מצב החירום. הוא ציין שראש הממשלה ושרי הממשלה יפעלו להפיק לקחים לשם הסדרת הטיפול באזרחים בעת חירום.
המבקר אנגלמן על דווח תלונות הציבור לגבי מבצע "עם כלביא":
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
מבצע עם כלביא החל ביום שישי, 13 ביוני, ונמשך 12 ימים שבמהלכם שיגרה איראן לישראל מאות טילים בליסטיים. 31 בני אדם שילמו בחייהם, רבים אחרים נפצעו, וכן נפגעו עשרות אלפי דירות. כ-11 אלף איש פונו מבתיהם לבתי מלון ולבתי הארחה ברחבי הארץ.
בדוח צוין שבמסגרת המצב המיוחד שהוכרז נאלצו תושבי המדינה להתמודד עם קשיים שונים, ובהם היעדר מרחב מוגן תקני בסמוך לבית, סגירת עסקים, הרס מבנים ובתי מגורים, פינוי תושבים לבתי מלון וקשיים בקבלת פיצויים ומענקים. ההרס הרב של מבנים הציב אתגר משמעותי בפני גופי המדינה - ובעיקר לפני הרשויות המקומיות ורשות המסים - והם נדרשו לתת מענה מיידי לתושבים שנותרו באופן פתאומי ללא קורת גג וללא רכוש.
עובדי נציבות תלונות הציבור קיבלו כ-700 פניות הקשורות למצב החירום. בתגובה לחלק מהן ניתנו הכוונה והדרכה לגבי פנייה לגופים המתאימים, ובחלק מהפניות נמסר מידע שהיה חסר. בעקבות הפניות שהתקבלו נפתחו 303 תיקי תלונה.
במהלך המבצע סיירו מבקר המדינה ועובדי המשרד ביישובים שמבנים בתחומיהם נפגעו מירי הטילים, ונפגשו עם ראשי רשויות מקומיות ועם מנכ"לים שלהם. מהפגישות עלה כאמור שאין גורם מתכלל ברמה הממשלתית בכל הנוגע לפינוי תושבים שבתיהם נפגעו.
ראשי הרשויות המקומיות ציינו במפגשים כי הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכך שרח"ל מסרה להם שעליהם להתקשר באופן עצמאי עם בתי המלון, וכי הם ישופו על ההוצאות על ידי מס רכוש. עקב כך נוצרו פערים, לעיתים עד כדי פי שלושה, בין התעריפים שראשי הרשויות סיכמו עם המלונות.
נוסף על כך, כתב אנגלמן, כל ראש רשות החליט על המלונות שאליהם יפונו התושבים, בלא שנקבעו קריטריונים וכללים כגון תעריף, המרחק מהעיר, הזכאים לפינוי, חובת פינוי לבית מלון ממוגן בלבד, העדפת ריכוז כל המפונים באזור אחד וכדומה. צוין שהיעדר גורם מתכלל בא לידי ביטוי בכך שבעלי תפקידים שונים הגיעו למקומות שבהם פגעו טילים ולמרכזי המפונים ללא תיאום וללא הכוונה.
ליקויים אלה וההשפעות המיידיות שלהם על המפונים הומחשו לעובדי משרד מבקר המדינה באחד הסיורים במלון בירושלים, שאליו פונתה קבוצה של אזרחים ותיקים מבית דיור מוגן בתל אביב שנפגע מטיל. התברר שהחדרים במלון אינם מותאמים לצורכיהם ולמצבם הפיזי של מרביתם, מפני שהייתה בהם אמבטיה ולא מקלחת.
לפיכך הוחזרו הקשישים לאוטובוסים והועברו למלון אחר. עם הגיעם למלון השני התברר שתנאי המיגון במלון אינם מתאימים לצורכיהם, שכן כדי להגיע למרחב המוגן הם נדרשו לרדת או לעלות במדרגות. כמו כן, המרחב המוגן לא היה מותאם בגודלו לכיסאות גלגלים. הקשישים הועלו שוב על האוטובוסים והועברו למלון שלישי מחוץ לירושלים המותאם לצורכיהם.
פעילות משרד המבקר במבצע. צפו:
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
עוד מצא המבקר כי בקרב המפונים לבתי מלון שררה אי-בהירות לגבי המועד שבו הם יידרשו לעזוב. בשל כך לא הייתה להם יכולת למצוא בזמן סביר הסדרים חלופיים. נוסף על כך, אי-הבהירות גרמה למתח נפשי ולתחושת אי-יציבות וחוסר ביטחון בקרב המפונים, בייחוד בקרב אוכלוסיות ראויות לקידום, בתקופה שהיא ממילא רגישה ומורכבת.
אחד המקרים נגע לאם חד-הורית, נכה בשיעור 100% ונתמכת רווחה, שדירתה השכורה בבת ים נפגעה מטיל והפכה זמנית ללא ראויה למגורים. היא פנתה לנציבות תלונות הציבור וטענה שנציגה מטעם אגף הרווחה בעירייה מסרה לה שהשהייה שלה בבית המלון תהיה קצרה, והדבר מדאיג אותה מאוד.
עם קבלת התלונה פנתה הנציבות לעיריית בת ים, ובתגובה השיב נציג המוקד שהמתלוננת יכולה להישאר בבית המלון פרק זמן נוסף. אלא שלאחר תשעה ימים היא קיבלה הודעה שעליה להתפנות, ובמצוקתה שוב פנתה לנציבות תלונות הציבור. הנציבות קיימה שיחה משותפת עם המתלוננת ועם נציגי אגף הרווחה בעיריית בת ים, ובה הוסבר לאישה האופן שבו יש להגיש בקשה להארכת השהייה במלון, וכן ניתן לה סיוע חומרי.
פינוי, פיצוי ועינוי
נגד רשות המיסים הוגשה תלונה של הורים שכולים שביתם ברמת גן נפגע מטיל והם פונו למלון. הם פנו לנציגי נציבות תלונות הציבור שקיבלו קהל במלון וסיפרו שהם נדרשים לפנות את חדרם בקרוב. לדבריהם, העברתם מהמלון במצב הדברים הנוכחי היא קשה מנשוא עבורם. הם הוסיפו ששלחו מסמכים תומכים למס רכוש, אך טרם נענו, וכי מועד הפינוי קרב.
בעקבות פניית הנציבות מסרה קרן הפיצויים כי המקרה טופל ברגישות בשיתוף מחלקת הרווחה של העירייה, וכי בשל נסיבות המקרה, ובהסכמת בני הזוג, ניתנה להם ארכה לשהייה במלון.
תלונה נוספת הוגשה על ידי אישה בהיריון שפונתה מביתה בפתח תקווה עם בעלה ושתי בנותיה למלון בהרצליה עקב פגיעת טיל בבניין שבו הם מתגוררים, שהפך אותו למסוכן ולא ראוי למגורים. המתלוננת נדרשה להתפנות ושכרה דירה חלופית.
היא הגישה בקשה לרשות המסים להארכת השהות במלון עד לקבלת ציוד בסיסי, מפני שהדירה ששכרה ריקה, ונוסף על כך לא ניתן להוציא ציוד מדירתה שנפגעה. המתלוננת ציינה שלא קיבלה תגובה על בקשתה ונדרשה להתפנות מהמלון. נציבות תלונות הציבור יצרה קשר עם רשות המסים ועם עיריית פתח תקווה, וניתנה למתלוננת ארכה של שבעה ימים לשהייה במלון לצורך התארגנות בדירתה החדשה.
מקרה נוסף נגע לתושב בני ברק שפונה עם משפחתו למלון בטבריה עקב פגיעת טיל בדירתו. העירייה הודיעה לו שעל משפחתו להתפנות מהמלון מפני שדירתם ראויה למגורים. הוא טען שהתקרה נפגעה במידה ניכרת, ולא ניתן לחזור לגור שם, אולם העירייה מסרה לו שלא ניתן לשנות את ההחלטה.
המתלונן פנה לנציבות תלונות הציבור וביקש את סיועה בהארכת השהייה של משפחתו במלון. בעקבות פניית הנציבות נשלח צוות של העירייה לבדוק את הדירה ואישר כי היא אכן אינה ראויה למגורים. בעקבות כך הוארכה השהייה של המשפחה במלון.
בערוץ הוואטסאפ של הקו החם של הנציבות התקבלה פנייה ברוסית ממתלונן שמכוניתו נפגעה מטיל בבת ים. כלי הרכב נלקח על ידי העירייה וזו מסרה לו שלא ניתן לשחרר אותו ללא אישור של שמאי מטעם רשות המסים. המתלונן טען שפנה לרשות המסים בתביעה לקבלת פיצוי על הנזק שנגרם אך לא נענה. הוא ציין כי עקב ניתוח שעבר הוא אינו יכול להתנייד בתחבורה ציבורית וביקש לזרז את הטיפול בתביעתו.
נציבות תלונות הציבור פנתה לרשות המסים, וזו מסרה בתגובה כי שמאי בחן את הרכב והחליט שאינו ראוי לשימוש. הפיצוי על הרכב הועבר למתלונן בתוך שבועיים מהפנייה לנציבות.
תלונה נוספת נגד רשות המסים הייתה של בני זוג בני יותר מ-90, שפונו למלון בהרצליה לאחר שביתם בפתח תקווה נפגע מטיל. לדבריהם, הם הגישו תביעה לקבלת פיצוי מקרן הפיצויים, אך אף שעברו שבועיים מהגשת התביעה - טרם נוצר עימם קשר ולא התקיים ביקור של שמאים בדירה.
בני הזוג ציינו כי הם מנועים מלהוציא ציוד וחפצים מהדירה לפני בואו של שמאי מטעם קרן הפיצויים לאמוד את הנזק, והדבר מקשה עליהם מאוד. הנציבות פנתה לקרן הפיצויים, והתברר כי בני הזוג הזינו בתביעה לפיצוי כתובת שגויה במודיעין, במקום בפתח תקווה.
פרשת המקלט בירושלים
כמו כן התקבלו תלונות בנוגע למקלטים. באחד המקרים התלוננה בת לקהילת יוצאי אתיופיה בשם כמה משפחות נוספות בירושלים, שחרדים מפלגים קיצוניים מנעו מהן כניסה למקלט. לדבריה, פנייה למשטרה סייעה לזמן קצר בלבד, ומייד לאחר מכן שבו ההצקות בלי שיינתן לכך מענה קבוע.
עובדת נציבות תלונות הציבור שביררה את התלונה בחנה את מפת המקלטים באזור ואיתרה מקלט ציבורי קרוב יותר לביתן של המשפחות. המתלוננת בחנה את המקלט אך דיווחה לנציבות שהוא נעול ושנאמר לה שזהו מקלט לגברים בלבד.
מבקר המדינה שוחח על כך עם ראש עיריית ירושלים, ובעקבות כך ליווה מנהל השיטור העירוני את המתלוננת למקלט חדש, הפגיש אותה עם האישה שמחזיקה במפתח ומסר לה את פרטי הקשר שלו למקרה הצורך.
נציגי הנציבות פנו למשטרה בנושא והוחלט על קידום הידברות במישור הקהילתי בין המשטרה לבין הרבנים של הפלגים הקיצוניים, כדי להפסיק את התופעה של התנהגות לא ראויה כלפי בני קהילת יוצאי אתיופיה בעת קבלת התרעות בפרט ובשגרה בכלל.
בנציבות התקבלו גם תלונות בעניין ליקויים במקלטים משותפים או השתלטות של אנשים פרטיים על המקלטים. תושבת קריית מוצקין התלוננה שהמקלט המשותף שבו היא שוהה בזמן האזעקות עמוס בחפצים, ועקב כך שטחו מצומצם. הנציבות פנתה לעירייה בנושא ובאותו היום פונו החפצים.
