אוחז בפיל צעצוע, מביט הישר למצלמה – עם חיוך חסר שיניים. תמונתו של כפיר ביבס הקטן, שנחטף כשהיה בן 9 חודשים בלבד והיה הצעיר ביותר מבין 251 החטופים שנלקחו כבני ערובה בטבח 7 באוקטובר, היא כנראה התמונה המוכרת ביותר מהמאבק הבינלאומי להחזרתם. הוא ואחיו אריאל, שהיה אז בן ארבע, נחטפו עם אמם שירי והפכו מאז לסמל לאכזריות חסרת הגבולות של חמאס.
14 צפייה בגלריה


הכותרת שזעקה ב"דיילי מייל", מעל תמונתו של כפיר: "המגן האנושי הקטן ביותר"
(צילום: DAILY MAIL )
גם האבא ירדן נחטף, בנפרד, וחזר רק בתחילת החודש בחיים. במשפחה נאחזו כל העת, במשך 16 חודשים של מאבק, בתקווה שגם שירי והילדים שרדו, אבל כעת לפי חמאס השלושה, לצד עודד ליפשיץ ז"ל, הוחזרו לישראל במסגרת פעימת החללים. השרידים הועברו לזיהוי פורנזי במכון לרפואה משפטית באבו כביר, ועדיין אין אישור סופי לטענה של ארגון הטרור.
סיפורה הקשה של משפחת ביבס, שנחטפה מניר עוז ובטבח שם נרצחו גם הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, עורר זעזוע לא רק בישראל אלא גם ברחבי העולם – על רקע התיעוד המזוויע שבו נראתה שירי מחבקת את שני ילדיה הקטנים ואוחזת בהם קרוב ללבה, כשהיא מוקפת במחבלים ומבט של בעתה על פניה – בתמונות שב"בילד" הגרמני תיארו כ"אלבום של אימה".
כבר בימים הראשונים של המאבק לשחרור החטופים הפכה המשפחה לסמל – למה שתואר בדיווחים בעולם כ"פני הכאב הישראלי". תמונותיהם של כפיר ואריאל הקטנים נתלו על כרזות ברחבי תבל, הוצגו על מסכי הענק בטיימס סקוור והודפסו על חולצות שלבשו מפגינים בלונדון, ברלין ושלל ערים נוספות. ניכר כי עובדת היותם ג'ינג'ים תרמה להזדהות הרבה עמם, וב-CNN למשל טרחו להדגיש בתיאור התמונות של אריאל: "לעתים קרובות הוא הוצג בתמונה שצולמה אחרי שהסתפר, עדיין עם גלימת התספורת, ובתמונות מוקדמות יותר של המשפחה נראה אריאל, חובב גדול של באטמן, עם קווצות ארוכות של שיער ג'ינג'י".
14 צפייה בגלריה


התמונה שהפכה לאחד הסמלים של אכזריות חמאס. שירי ביבס וילדיה נחטפים לעזה בבוקר 7 באוקטובר
תיעוד מחאן יונס: שירי ביבס וילדיה ביום החטיפה
(צילום: דובר צ"ל)
במשפחה קיוו באותם ימים ראשונים של המלחמה שלפחות שירי והילדים ייכללו בעסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023 – אבל עם כל פעימה שעברה אז הם נותרו בשבי. עדות לחרדה שליוותה רבים באותם ימים – לא רק בישראל – הגיעה למשל בכותרת הראשית של ה"דיילי מייל" הבריטי, שבה נכתבו באותיות ענק המילים "המגן האנושי הקטן ביותר", לצד אותה תמונה מפורסמת של כפיר הקטנטן מחייך למצלמה.
"הגנרלים המעוותים של חמאס מסרבים לשחרר את החטוף הצעיר ביותר", נכתב אז ב"דיילי מייל" – יום לפני שב-29 בנובמבר טען חמאס כי כפיר, אחיו ואמו נהרגו לכאורה נהרגו בתקיפה אווירית של צה"ל, טענה שעד היום לא ברור מה אמינותה. בהמשך אף פרסם חמאס סרטון אכזרי של ירדן מהשבי, שבו נדרש לומר בבכי דברים שהוכתבו לו אחרי שהמחבלים "בישרו" לו על מותם של שירי ושני ילדיו. אבל לטענות לא היה כאמור שום אישוש, ובני המשפחה המשיכו להיאבק לאורך יותר משנה על שחרורם של ארבעת הביבסים.
בלונים כתומים ועוגה באו"ם: "יום ההולדת העצוב בעולם"
הצבע הכתום הפך במהרה לסמל המאבק, וכחלק ממנו בתחילת דצמבר נציגויות ישראל ברחבי העולם נצבעו כתום, בערב הראשון של חג החנוכה, ושר החוץ דאז אלי כהן הצהיר שמדובר ב"מסר של תקווה". המסר הזה נמשך גם בנאום שנשא הנשיא יצחק הרצוג בכנס הכלכלי העולמי בדאבוס חודש לאחר מכן, בינואר 2024, ביום שבו ציינו יום הולדת ראשון לכפיר בשבי. על הבמה בשווייץ הופיע הנשיא עם סיכה שעליה תמונתו של התינוק ולקהל הוא הציג תמונה גדולה יותר שלו. "זה כפיר ביבס. כפיר חוגג היום יום הולדת שנה", אמר אז הרצוג, "אויבינו חוגגים ומפארים טרור, הם חוגגים את חטיפתו של כפיר ביבס". גם השגריר באו"ם דאז, גלעד ארדן, הקדיש את נאומו אז בעצרת הכללית לכפיר, והציג בפני השגרירים מרחבי העולם עוגה עבור התינוק.
14 צפייה בגלריה


בלונים כתומים שהופרחו בינואר אשתקד, ביום ההולדת הראשון של כפיר בשבי
(צילום: ריטרס /Tyrone Siu)
14 צפייה בגלריה


הרצוג מציג את תמונתו של כפיר בפורום העולמי בדאבוס. "חמאס חוגג את זה"
(צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
באותו יום הולדת ראשון בשבי, שבמטה החטופים תיארו כ"יום ההולדת העצוב ביותר בעולם", נערכו שלל מחוות בארץ ובחו"ל, בכלל זאת בלונים כתומים שהופרחו. כוכבי ילדים, בהם מיכל הקטנה, מני ממטרה, דוד חיים, חני נחמיאס וטל מוסרי, התגייסו אז והקליטו שיר מיוחד עבור כפיר ואריאל, שנקרא "קוראים לי ג'ינג'י". ג'ימי מילר, בן דודה של שירי, התראיין אז ל-CNN והדגיש: "כפיר הוא לא האויב של חמאס, לחמאס אין שום חוקים. שום חוק – אפילו לפי הקוראן אסור לפגוע בילדים, אז חמאס מפר את כל חוקי האיסלאם".
אבל מאז השעות והימים נקפו, ובני המשפחה נותרו בשבי – כשהמגעים לעסקה חדשה נמשכים בלי סוף. בעדות לתסכול הרב של קרוביהם, דודה של שירי, מוריס שניידר, פרסם באפריל אשתקד קריאה בהולה לנשיא ארה"ב דאז ג'ו ביידן ודרש ממנו לקדם פריצת דרך. "אני רוצה לומר לביידן שתגיד לחמאס, שתגיד למתווכים הקטארים, 'עשו משהו – ולא...'", אמר אז שניידר, תושב ניו ג'רזי, ל"ניו יורק פוסט". "אם מספיק לחץ יופעל עליהם, אולי נוכל סוף סוף לראות משהו משתנה".
פריצת דרך מסוימת אכן דווחה בחודש שלאחר מכן, כשחמאס נענה לכאורה למתווה העסקה שחשף ביידן במאי, אבל בהמשך המגעים נקלעו שוב למבוי סתום – מבוי שנפתר למעשה רק לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב, כשבמידה רבה נזקפת לו ההצלחה בסגירת העסקה בזכות הדד-ליין שהציב לשחרור החטופים עד ליום השבעתו – תוך איום שאם לא, "ייפתחו שערי הגיהינום" על עזה.
בינואר השנה: המחווה לכפיר ביבס ביום ההולדת השני שציינו לו בשבי
(צילום: מטה משפחות החטופים)
14 צפייה בגלריה


נתניהו מעניק לטראמפ את תמונתו של אריאל ביבס, במפגש ביניהם ביולי אשתקד במאר א-לאגו שבפלורידה. "נטפל בזה", הבטיח אז טראמפ, לפני הבחירות
(צילום: רועי אברהם, לע״מ)
14 צפייה בגלריה


נשיא ארגנטינה מיליי מבקר בניר עוז לפני כשנה, יחד עם הרצוג. בחנו גם את ביתה של משפחת ביבס
(צילום: תומר שונם הלוי)
למאבק למען משפחת ביבס התגייסה גם ארגנטינה, לאור העובדה ששירי וילדיה הם בעלי אזרחות אגרנטינאית. בפברואר אשתקד ביקר הנשיא הפרו-ישראלי חאבייר מיליי בניר עוז, לצד הנשיא הרצוג, ויחד הם ביקרו גם בביתה של משפחת ביבס. מיליי מתח אז ביקורת על מה שכינה "אדישות העולם החופשי", ותיאר את זוועות החמאס כ"נאציזם של המאה ה-21".
כבר אתמול, עם האישור מישראל שברשימת החללים נכללים שירי וילדיה, פרסם מיליי הודעת תנחומים ברשת X לצד הברכה "ברוך דיין האמת", והמחוקקת הארגנטינאית שמשמשת כיו"ר ועדה לזכויות אדם, סברינה אחמצ'ט, מסרה כי הנשיא מתכוון להכריז על יום אבל לאומי, אם יתקבל זיהוי סופי שלהם.
איפה ארגוני זכויות האדם? השתיקה והזעזוע מה"טקס" של חמאס
אחמצ'ט הדגישה בדבריה כי מדובר ב"תינוקות ארגנטינאים". "אני מקווה שלעולם לא אשמע יותר אחרי זה שמה שקרה בישראל ובעזה הוא לא ענייננו, לא עניינם של הארגנטינאים", מסרה אתמול. היום, אחרי התמונות מה"טקס" החולני של חמאס שבו הוצגו ארונות החללים בבמה עם מוזיקה חגיגית ומסרי תעמולה של ארגון הטרור לפני העברתם לידי הצלב האדום, הביעה אחמצ'ט זעזוע מהעובדה שעל הארונות כתבו מחבלי חמאס "מועד המעצר: 7 באוקטובר 2023". היא תיארה את המחבלים כ"בני זו***" והדגישה: "זה לא היה מעצר, הם נחטפו. הם נלקחו מבתיהם חיים וחזרו בארונות. אנחנו מדינה עם היסטוריה רבה ומצערת של תינוקות שנלקחו מאימותיהם בחיים ומעולם לא שמעו מהם שוב".
14 צפייה בגלריה


לוחמי צה"ל והרב הראשי הצבאי מצדיעים לארונות החללים, אחרי קבלתם מידי הצלב האדום
(צילום: דובר צה"ל)
14 צפייה בגלריה


מחאה הערב בכיכר החטופים, עם תמונות בני משפחת ביבס ועודד ליפשיץ ז"ל
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
היא מתחה בדבריה ביקורת קשה על ארגוני זכויות אדם בארגנטינה, שלדבריה נאבקו עשרות שנים למען אותם תינוקות שנעלמו: "היום, כל אותם ארגונים ואנשים שותקים. או אפילו חמור מכך: מגינים על הרוצחים של כפיר ואריאל, והופכים את האשמים לקורבנות. אני לא יכולה להבין את השתיקה של רוב הארגנטינאים סביב מה שקורה. אני לא רוצה לחשוב שזה בגלל ששני התינוקות הללו הם יהודים. אני רוצה להבין למה הם שותקים אל מול הברבריות המזוויעה ביותר, אל מול מעשה לא-אנושי שכזה".
ילדי משפחת ביבס נותרו לאורך 16 החודשים האחרונים פני המאבק למען החטופים בעולם, וכדוגמה לכך גם כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש באחוזת מאר א-לאגו בפלורידה עם דונלד טראמפ ביולי אשתקד, לפני הבחירות, הוא הגיש לו את תמונתו של אריאל הקטן. "זו תמונה של אחד הילדים שנחטפו ועדיין מוחזק בשבי, וסבו ביקש שנביא לך אותה", אמר אז – וטראמפ הבטיח: "נטפל בזה".
גם שחרורו של ירדן מהשבי בתחילת החודש, אחרי 486 ימים בשבי, עורר תשומת לב רבה בעיתוני העולם. "זהו רגע של אושר, אבל מבטו מסגיר את הכאב", כתבו אז ב"בילד" על התמונות של ירדן מועבר לידי הצלב האדום. במשפחה עצמה נאחזים בתקווה, והדגישו גם לאחר הודעת חמאס שלשום, ולפיה שירי וילדיה נכללים ברשימת החטופים, כי "עד שלא נקבל ודאות המסע שלנו לא יסתיים". ירדן עצמו מסר לאחר שחרורו, ועל רקע העדויות על הזוועה שעבר בשבי: "האור שלי עדיין שם וכל עוד הם שם, פה הכול חשוך. בזכותכם החזירו אותי, תעזרו לי להחזיר את האור לחיי".
בעולם הביעו זעזוע גם מהמראות באותו טקס מחליא של חמאס הבוקר. "ארבעה ארונות שמוצגות על במה – אלו תמונות בלתי נסבלות. עד הסוף ממש, המשפחות של החטופים חשופות לטרור חסר הגבולות של חמאס", מסרה שרת החוץ הגרמנייה אנלינה ברבוק, ומנהיג הימין ההולנדי חירט וילדרס גינה אף הוא בחריפות: "חלאות החמאס. הצעדה של גופות עם מוזיקה ובחוסר כבוד. אין להם שום כבוד, והם יודעים רק שנאה". בישראל מחו על כך בפני המתווכות, בגין הפרת הסיכומים מול חמאס, וגם באו"ם ובצלב האדום גינו זאת.
בלונדון נערך הערב מפגן מחאה מצמרר ליד הביג בן, שבו המפגינים נשאו איתם ארבעה ארונות – בדומה לאותם ארונות שהציג חמאס בטקס שערך – ולצדם נכתב: "נלקח בחיים – חזר כגופה". המפגינים בלונדון גם קשרו את ידיהם ואת פיהם בסרט צהוב, הסרט והצבע המזוהים עם מטה משפחות החטופים בישראל.