בית המשפט העליון הפך הבוקר (רביעי) את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, והרשיע ישראלית עולה מאיראן שזוכתה בערכאה הנמוכה יותר מעבירה של מסירת מידע לאויב. במקביל להחלטת בית המשפט המחוזי באוקטובר 2022 לזכות את האישה מעבירה זו, היא הורשעה אז במגע עם סוכן חוץ.
שופט העליון יוסף אלרון, שכתב את פסק הדין המרכזי בערעור, ציין כי הפרקליטות הציגה מספיק ראיות כדי להוכיח את יסודות העבירה. יחד עם זאת, הוא מתח ביקורת על הפרקליטות על כך שהגישה ערעור רק על הזיכוי, ולא על הענישה של המחוזי (מאסר של חודשיים וחצי), וציין כי מדובר ב"עונש מגוחך".
האישה, בת 53 מירושלים, נאשמה עם ארבעה נוספים במגע עם סוכן חוץ ומסירת מידע לאויב. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי מדובר באישה תמימה שלא התכוונה לפגוע בביטחון ישראל. לפי כתב האישום שהוגש נגדה, היא עמדה בקשר עם סוכן זר איראני בשם "ראמבוד" שפעל ברשתות החברתיות בקרב יוצאי איראן בישראל.
הקשר בין "ראמבוד" לבין האישה התנהל במשך כשנה וחצי עד למעצרה. במסגרת הקשר הוא העביר לה 1,240 דולרים אוסטרליים, קיבל ממנה פרטי מידע שונים, וביקש להשתתף עימה במיזמים עסקיים שאותם הוא מימן.
השופט אלרון ציין בהחלטת בית המשפט העליון כי פסק הדין של המחוזי נשען "על התקיימותו של רכיב אחד בלבד ביסודות עבירת מסירת מידע העלולה להיות לתועלת האויב, והוא זהותו של 'ראמבוד' בתור 'אויב', אם לאו. מכלול נסיבות ההתרחשויות וקשריו של 'ראמבוד' עם חמשת הנאשמים בפרשה זו, מלמד מעבר לספק סביר על זהותו כאויב.
"התרשמות זו נתמכת ומתחזקת בחוות דעתו של 'קלר' (איש שב"כ שניתח את שיטת הפעולה של גורמי המודיעין האיראני ושלוחיהם. נ"ב), אשר הצביע על ההתאמה בין התנהלותו של 'ראמבוד' לבין דפוסי הפעילות של גורמי המודיעין האיראני, ובהתאם הסיק כי הלה פעל מטעמם של גורמים אלו. מנגד, ההסברים החלופיים שהוצעו בדבר זהותו של 'ראמבוד', אינם מיישבים את מכלול הראיות ואינם מעוררים ספק סביר בעניין זהותו. אבהיר כבר בשלב זה כי לגישתי הוכח כנדרש רכיב 'אויב', ומכאן שיש לקבל את ערעור המדינה ולהרשיע את המשיבה בעבירת מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב".
השופט אלרון הסביר כי "המשימות ש'ראמבוד' הטיל על הנאשמות, ובכללן על המשיבה שבפנינו, שירתו את התעניינותו הלא תמימה, וכוונו למען איסוף מידע משמעותי על גופי הביטחון ועל התנהלות המדינה. הוא אף התעקש על תמונות איכותיות של מבנה שגרירות ארצות הברית בישראל, עד כדי כך שהורה למשיבה לשוב ולצלם פעם נוספת את המבנה, באיכות טובה יותר".
השופט מתח כאמור ביקורת על הפרקליטות מפני שערערה רק על זיכוי האישה ולא על גזר הדין. לדברי אלרון, "על המשיבה נגזר עונש מגוחך, רחוק ביותר מלהלום את חומרת מעשיה. אילו היה מוגש ערעור על חומרת העונש, היה נדרש לאמצו בשתי ידיים ולהשית על המשיבה עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית ביותר. בהיעדר ערעור על העונש המקל שנגזר על המשיבה - ידינו כבולות".
השופט אלרון קרא לכנסת לתקן את חוק העונשין בנוגע לעבירות הריגול, ולהתאימו לעידן הטכנולוגי החדש. לדבריו, "עת צרה היא לישראל, ועלינו לעמוד בפרץ ולהתריע כי מי שבחר להעביר מידע לאויב או למי שהוא סבר שהוא אויב – יורשע וייענש בחומרה, גם אילו הדבר לא נעשה על מנת לפגוע בביטחון המדינה. הצורך בהתמודדות יעילה עם תופעה זו, ניצב אף לפתחו של המחוקק. את מלאכת המחוקק לא ניטול לעצמנו – אולם על הקושי והצורך, ראיתי לנכון לעמוד ולהתריע".
