ביום שלישי בבוקר, 9 בינואר 2024, נפרדו רותם ויהודה בכר מבתם שני שיצאה לעבודתה בקיבוץ שמרת. באותה תקופה, הם קיוו שמסכת האימה שעברה במשך שנים מצד מי שדרש להיות בן זוגה, שרדף אחריה באובססיביות כי לא נענתה לחיזוריו, נמצאת מאחוריה. לפני שיצאה, איחל לה אביה כי "רק תביאי בחור ותבני לך בית". אבל באמצע מנוחת הצהריים התעוררו ההורים לשיחת טלפון מצמררת.
רק יומיים קודם לכן חזרה המשפחה לביתה בנתיב השיירה שבגליל המערבי, אחרי ששהתה זמן רב במרכז הארץ לאור סכנת הירי מחיזבאללה. "עדיין היינו עם המזוודות סגורות", משחזרת רותם, לראשונה מאז נרצחה בתה שני. "ישנתי בחדר השינה, הטלפון צלצל ממספר לא מזוהה והתבקשנו להגיע בדחיפות לתחנת המשטרה. ירדתי לסלון ואמרתי ליהודה שהתקשר חוקר משטרה וביקש שנגיע, והוא ענה לי 'אין לנו את שני'. זו הייתה התגובה שלו. יהודה אמר 'הוא רצח אותה'".
רותם סירבה להאמין. "אמרתי לו 'מה קרה לך? מה פתאום'. נכנסנו לאוטו, ובחדשות ראיתי שמישהו ירה בבת זוגו ברגבה. כל הדרך התפללתי שהיא פצועה, רק שהיא פצועה, כי הייתי משוכנעת שהיא תצליח להחלים ולהבריא. בתחנת המשטרה הושיבו אותנו בחדר הישיבות, ועובדת סוציאלית נכנסה. הודיעו לנו ששני איננה".
תיעוד הרצח של שני בכר
(צילום: דוברות המשטרה)
10 צפייה בגלריה
"ביום כיפור היא ביקשה סליחה והתחבקנו. היינו בטוחים שאנחנו אחרי". יהודה ורותם בכר עם תמונתה של שני
(צילום: גיל נחושתן)
שני (31), מנהלת מוכשרת בחברת האופנה הודולה לנשים דתיות, נרצחה ביריות אקדח בכביש 4 בצומת רגבה, כעשר דקות נסיעה מבית הוריה. לפי כתב האישום שהוגש נגד תמיר ג'ומעה (36) מהיישוב הערבי סולם שליד עפולה, הוא עקב אחריה, התנגש ברכבה, וכשהיא לכודה ומבוהלת - ירה בה חמישה כדורים מטווח קצר. את השישי שמר לעצמו, אך לא הצליח להתאבד.
הרצח הזה היה שיאו הטראגי של מסע ייסורים, מניפולציות ואובססיה שנמשך יותר מעשור, מסע ששני ניסתה נואשות להשתחרר ממנו, עד שלא נותר לה סיכוי.
"אני לא מוכנה שהוא יתאבד"
בביתם היפה והפשוט במושב נתיב השיירה, בין מבני העץ של הצימרים השקטים שמאז האסון לא אירחו תיירים ומטיילים, רותם ויהודה מנסים לאסוף את השברים. הם עדיין לא מעכלים שאיבדו את שני - אחת מארבע בנותיהן, מקרה נדיר של שני זוגות תאומות במשפחה אחת. מאז הרצח הם לא דיברו עם התקשורת, ובעיקר חיפשו תשובות. כעת הם מרגישים מוכנים.
בשיחה ארוכה ונוגה, הם מספרים על ילדה חכמה וחריפה, "שפניקי" כפי שקראו לה, שתמיד ניהלה את העניינים בבית; על אישה צעירה שכל חלומה היה להקים "בית שומר תורה ומצוות, באווירה קלילה וזורמת"; ועל הקשר הרעיל, הפסול, שהחל כשהשניים היו שוטרים צעירים בשירות חובה, והסתיים באסון נורא.
"הייתה לי ודאות שזה ייגמר לא טוב. לא יודע להסביר את זה", אומר יהודה, פניו וידיו חרוצות תלמים מעבודת חקלאות מאומצת בת שנים. "כששאלו אותי בבית המשפט למה לא הסכמתי לזוגיות הזאת, אמרתי שהיה משהו שלא נראה לי בה. והנה, תראה איך היא נגמרה. אולי חבל שלא נלחמתי יותר".
שני בכר ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
לפני ג'ומעה, מספרים ההורים, שני הייתה בקשר עם אדם אחר, מהקריות, "שהיה ילד טוב ירושלים". אבל, אומרת האם, "היא חיפשה גבר שיוביל, שיהיה עם פלפל כמוה - ולצערי היא מצאה את זה בבחור הזה". באותה תקופה, התמודדה המשפחה עם מחלות הסרטן של האם רותם והבת עדן - אחותה התאומה של שני. לדברי האם, "הוא (תמיר) הצליח כנראה ליפול על הקטע שאנחנו כהורים פחות היינו שם בקשב".
האב, יהודה, הודיע לשני כמעט מיד: "הוא אלינו הביתה לא מגיע". האם מספרת: "יהודה רגיש מאוד לאנשים, וישר הבין שמשהו לא בסדר בהתנהגות שלה". אבל, מבלי שהרגישה, שני נסחפה לתוך קשר מסחרר שבו ג'ומעה - ששירת לצידה בתחנת המשטרה - העניק לה אינספור מתנות ותשומת לב, תוך שימוש במניפולציות רגשיות כדי לקשור אותה אליו. זמן קצר אחרי תחילת הקשר, ההורים למדו בדיעבד, שני ניסתה להשתחרר ממנו - אך ג'ומעה לא ויתר. מסכת השקרים שתווה סביבה כללה בין היתר גם את שינוי שמו וזהותו, תוך שסיפר לה כי התגייר והפך ל"תמיר בן יוסף". הוא אף הציג את עצמו כך בחשבון הפייסבוק שלו.
"כבר ב-2013 ראיתי שהיא ניסתה לנתק את היחסים", אומרת רותם. "מצאתי מכתבים בתוך מתנה שהוא שלח לה. הוא כתב לה בכתב יד שהוא מתנצל וכמה הוא אוהב אותה, שהוא פגע בה. היא רצתה לנתק את הקשר והוא הבהיר לה שהוא לא משחרר וזקוק לה".
במשך שנים, כנראה, המשיך הקשר בין שני לג'ומעה במחשכים, והיא תיארה אותו בפני הוריה כ"ידיד" בלבד. בעבורו, מנגד, היא הייתה הרבה מעבר לכך. "הוא העביר לה את המסר שהוא לבד בעולם, רק היא בחייו, ובלעדיה אין לו כלום", אומרת רותם. "זה נפל בדיוק על שני הרגישה ומלאת החמלה, שלא הייתה יכולה לחשוב איך היא מסוגלת לעזוב אותו כשהוא לבד וזקוק לה. בהמשך הוא איים שוב ושוב להתאבד אם תעזוב אותו".
יהודה מוסיף: "הוא היה מסית אותה נגדי ומספר לה שהוא מחובר למערכות סודיות של ביטחון המדינה ובדק עליי. לפני כן ניסה להתחבר אליי ולהתקרב, והבטיח שהוא יהיה הבן שלא היה לי ויגור איתנו. הוא היה אומר לה שהוא נגד הערבים ובעד גיוס לצבא והלך לעבוד ב'לקט ישראל' מתוך אידיאלים. הוא שם דגל ישראל על האוטו. כל זה היה שקר אחד גדול".
לדברי יהודה, "בילדותי הייתי רועה צאן במשך הרבה שנים עם בדואים, והם לימדו אותי שהכבוד והנקמנות הם האלף בית של החיים שלהם. אחד האנשים שעובד איתי, נהג מלגזה בדואי, הסביר לי שאפשר להבין את הבן אדם, ושזה לא קל שאהובתו לא מוכנה להיות איתו. הוא הסביר שזה פגע לו בכבוד וטען שאם מחר אשתו תעזוב אותו, נראה לי שזה יהיה לו קל? אז שאלתי מה הפתרון, לרצוח אותה? והוא לא ענה לי. רק חזר ואמר שזה לא קל שבחורה רוצה לעזוב את הגבר שלה".
מסכת המניפולציות שג'ומעה הפעיל כלפי שני, והוריה ניסו לשווא לעצור, הייתה בלתי נתפסת: "באחת הפעמים שהוא היה איתה והיא ביקשה להתרחק ממנו, הוא קיבל שיחת קיבל טלפון וסיפר שאימא שלו נפטרה", מספרת רותם, ומצטטת את בתה שני: "איך אני אעזוב אותו עכשיו כשהוא במצוקה כזאת?".
"והיו עוד סיפורים", מוסיפה האם. "תאונה קשה שעבר, גידול בראש שהתגלה לו פתאום ועוד. הוא היה מפעיל אותה רגשית כל הזמן". האיומים בהתאבדות היו כלי מרכזי בידיו של ג'ומעה, ויהודה נזכר: "הייתה שבת שכל היום שמעתי אותה בשירותים מתחננת בשיחה בטלפון 'אל תתאבד, אל תעשה את זה לעצמך'. כשהיא נכנסה הביתה בוערת אש, אמרתי לה 'שני, אם הוא רוצה להתאבד שיתאבד', אבל היא צעקה 'לא. ידעתי שאתה תגיד את זה, אני לא מוכנה שהוא יתאבד. אין לו אף אחד בעולם, אני היחידה שיכולה לעזור לו'".
בוחן הגבר האובססיבי
האובססיה של ג'ומעה הגיעה לכדי מעקבים, האזנות ואיומים על אחרים. "אנחנו יודעים שהוא קנה לה טלפון עם האזנה. הוא עקב אחריה", אומרת רותם. "הוא שלח לה הקלטות שבהן היא מדברת עם גברים אחרים. אל בחור שהייתה בקשר איתו הוא הגיע הביתה ואיים עליו".
יהודה מוסיף: "שני הזהירה אותי שיש לו אקדח והוא חמוש, ואם אראה את הרכב שלו בסביבתי שאזהר. הוא הסתובב שנים עם נשק שהתברר לנו שהיה בכלל ללא רישיון. הוא עשה עבירות ויצא מהן בלי כלום. אנחנו חושדים שהיו לו קשרים או שהוא עבד בעבור מערכת הביטחון, אחרת איך הוא יכול היה להתנהל ככה בלי שום דין וחשבון?".
במקביל למערכת היחסים ההרסנית והמסוכנת ששני שמרה בסוד מפני חבריה וקרוביה, ושיתפה בה לעיתים רק את הוריה, היא גם סיפרה על חלום שרצתה להגשים - בעקבות העבודה בחברת אופנה לנשים דתיות והתקרבותה לדת. היא תיארה לחבריה שהיא "שואפת להקים בית שומר תורה ומצוות, שמתבסס על אהבת השם ורצון להרבות טוב בעולם ולעשות מצוות, באווירה טובה, קלילה וזורמת", מספרים הוריה. לדבריהם, היא כל הזמן אמרה להם שהיא מחפשת "בחור עם ראש על הכתפיים, בעל חוש הומור. שנתקדם ונתפתח יחד".
בניסיון להשאיר אותה לצידו הצטרף ג'ומעה - שכאמור סיפר לה ולמכריה ששמו החדש הוא תמיר בן יוסף - אל שיעורי תורה ששני השתתפה בהם בתוכנית "נפש יהודי" לסטודנטים צעירים.
התפנית האחרונה, ובדיעבד הקטלנית, החלה ביוני 2023. אחרי נסיעה משותפת לחו"ל, שבה התעמתה איתו, שני החליטה לסיים את הקשר עם ג'ומעה סופית. היא שיתפה בכך את בני משפחתה שהתגייסה כולה למענה. "לקחנו את הדף של 'פורום מיכל סלה'- ובוחן 'האם הגבר שלך אובססיבי', נתתי לה לבדוק, והיא עשתה 'וי' על הכל", אומרת רותם. ההורים פנו לארגון "יד לאחים", ושני קיבלה ליווי של מטפלת. "רק להם היא הקשיבה כשאמרו לה שזו מניפולציה. הם חיזקו אותה בקטע שהיא לא עונה לו יותר לכלום", מתארת האם.
יהודה מספר: "הפגשתי אותה בשבת עם עורך דין חבר שלי, שאמר לה שהיא מיד הולכת להגיש תלונה במשטרה, אבל היא לא הייתה מוכנה. היא האמינה שתצליח להתמודד עם זה בכוחות עצמה. היא לא הייתה מוכנה לדמיין מציאות שהוא עלול לפגוע בה, ורצתה לגמור את זה בטוב. היא חששה יותר שהוא יפגע בעצמו מאשר בה". רותם אומרת כי "אנחנו לא הבנו את עוצמת הסכנה. אף אחד בעולם, האחיות שלה והחברים שלה, לא ידע דבר".
אבל ג'ומעה המשיך להטריד את שני, איתר את כתובת דירתה והגיע אליה, החליף מספרים, התקשר, שלח עשרות הודעות טקסט ועוד. הוא אף כתב לה מכתב בכתב ידו, שנחשף כאן לראשונה, ובו טען: "בחיים שלך לא התנהגת אליי ככה, את מאוד מושפעת מהסובבים אותך. יום אחד, מבטיח לך שבקרוב, תביני שעשית טעות".
ב-11 בספטמבר 2023, ג'ומעה שלח לה מייל. גם את ההתכתבות הזו אנו חושפים כאן לראשונה. "פיצ', אל תהרסי כל דבר טוב שהיה בינינו. בבקשה תעני לי, אני צריך אותך דחוף", כתב לה. היא השיבה באומץ, פירטה את הרדיפה האובססיבית, כולל הפעם שבה רדף אחריה עם חבילה, או השליחים שסירבה לקבל - והבהירה נחרצות: "רד ממני. תמשיך את חייך. כל ניסיון יצירת קשר יגרור פנייה לגורמים והתערבות משפטית. אשמח להימנע מזה. תודה, בהצלחה, בריאות וחיים טובים".
לדברי רותם, לאחר מכן "שני הייתה כל כך מאושרת, ביום כיפור היא ביקשה סליחה והתחבקנו. היינו בטוחים שאנחנו אחרי, שהיא הצליחה".
וכך, במשך שלושה חודשים היה שקט, אבל יהודה חש אחרת. "כל התקופה הקאתי והרגשתי לא טוב", הוא מספר. "רותם חשבה שאני מגזים, אבל אמרתי לה שמשהו באווירה לא טוב, משהו מריח לא טוב וזה הולך להיגמר לא טוב. הבנתי שאנחנו נסיים את החיים שלנו כי הוא לא הולך לרדת מאיתנו".
שני, מבחינתה, החליפה אוטו, החליפה מספר טלפון, החליפה גם מכשיר נייד, חזרה לגור בבית ההורים וניתקה את ג'ומעה מכל הרשתות החברתיות שלה. "היא עשתה הכול, וזה כנראה היה הטריגר", אומר האב. "ברגע שהוא הבין שהקשר נותק סופית, גמלה בליבו החלטה ש'אם לא אני - אז אף אחד'".
ב-9 בינואר 2024, כשיצאה מעבודתה, שני הבחינה בג'ומעה עוקב אחריה. היא הספיקה להתקשר למשטרה, אך הוא התנגש ברכבה וירה בה למוות. לאחר מכן ירה לעצמו בראש, אך לא מת. היום הוא עצור. הוא רצח את שני, שכל חייה הקדישה עבור אחרים; בין השאר, יזמה והקימה רשת שיווק ישיר מהחקלאי לצרכן עבור מטע האבוקדו של משפחתה בזמן הקורונה, וניצחה על אופרציה שבה נסעו בכל רחבי הצפון למכור אבוקדו ביישובים. במהלך לימודיה בתל חיה הצטרפה לארגון נפש יהודי, ומשנת 2015 גם התנדבה במשמר האזרחי ויצאה לסיורים ביטחוניים באזור בית הוריה. את הקלטת שיחת הטלפון האחרונה שלה, הם לא מסוגלים לשמוע עד היום.
האם פנתה לשופטים
כעת, המשפחה מתמודדת לא רק עם האבל, אלא גם עם ההליך המשפטי המתמשך. עד כה התקיימו דיונים ספורים בלבד בבית המשפט, שבהם ג'ומעה "לא מדבר בכלל, רק הסנגור שלו צועק ומאשים ותוקף", מספרת רותם. "הוא מצליח לדחות כל הזמן את הדיונים. זה מרגיש שאנחנו פיונים קטנים. אנחנו מקווים שהשופטים יעשו צדק ויענישו את הרוצח בחומרה".
יהודה מוסיף: "אני עד היום לא יודע איך הרוצח נראה. בבית המשפט אני לא רוצה להסתכל עליו".
בפתח הדיון הראשון, האם רותם פנתה לשופטים. "שני הייתה יד ימין שלי ושל בעלי", סיפרה להם. "אני אישה נכה, התמודדתי עם הסרטן פעמיים ונשארתי עם נכות קשה. שני עזרה לי פיזית בבית, תמכה בי נפשית וליוותה אותי לבדיקות ולרופאים. היא עזרה בניהול העסק המשפחתי, סייעה לסבתא שלה, הייתה המפיקה של אירועי המשפחה, של החגים ושל הטיולים. כל זה, תוך שהיא השקיעה בהתפתחותה האישית והמקצועית.
"עסקי הצימרים שלנו סגורים מאז המקרה, ולא בטוח שיש לנו את הכוח לפתוח אותם שוב. מטע האבוקדו הושכר לחקלאי אחר. אני ובעלי בקושי מתפקדים ולא מצליחים לראות איך אנחנו חוזרים לעבוד ולפרנס את עצמנו. מעשה הרצח הנורא גדע את חייה של שני המדהימה שלנו, מנע מאיתנו את הסיכוי לראות אותה בחופתה, ולחבק את ילדיה. נותרנו שבורים נפשית. הבנות שלי מפחדות שהרוצח הנתעב ימשיך במסלול הרצח ויפגע גם בהן. אני, בנותיי והסבתות נזקקות לטיפול תרופתי כדי להתמודד עם שברון הלב".
היא סיכמה: "אני מבקשת וסומכת על בית המשפט הנכבד שיטיל על הרוצח הנתעב עונש כבד וארוך שיהיה הולם למעשה האיום שביצע מפלצת אדם זה".
לצד המשפחה התייצב עו"ד תומר קסלסי, שמסייע לה בהתנדבות מאז יום הרצח וכעת גם בדיוני ההוכחות. "המטרה שלנו לוודא שבית המשפט המחוזי בחיפה ירשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו ויגזור את דינו של הנאשם – מאסר עולם", אומר עו"ד קסלסי. הוא מספר על בני משפחתה של שני: "מדובר במשפחה מדהימה ושורשית שלצערנו הנאשם בצורה אובססיבית ומניפולטיבית לאורך שנים היתל בקורבן ובמשפחתה. לצערי האירוע הזה יכול היה לקרות לכל אדם ולכל משפחה. בכל גיל חשוב לשים לב לשינוי בהתנהגות חברנו ומכרינו".
הקבר של שני
בכל לילה, כשרותם ויהודה מתהפכים במיטתם במחשבות ובייסורי נפש, הם מנסים למצוא תשובות לשאלה הקשה: האם היו יכולים לעשות משהו אחרת כדי להציל את שני?
רותם מבקשת להעביר לנשים אחרות מסר שהוא בעיניה צוואתה של בתה. "אני רוצה למנוע מאימהות נוספות להגיע למצב הזה", היא אומרת. "הלוואי ששני הייתה מבינה קודם, שברגע שהבחורה מזהה את נורות האזהרה - היא צריכה להבין שהיא הקורבן, שהיא נקלעה למלכודת. שהיא בסדר ולא אשמה. היא צריכה לבקש עזרה ולא להתחפר בהאשמות עצמיות".
לדבריה, "שני הייתה כל כך גאה בעצמה והאמינה שהיא חזקה, עד שלא הייתה מסוגלת להכיר בזה שהיא 'אכלה אותה'. שהיא נקלעה למציאות מסוכנת שבה צריך להבין שאם לא תושיטי יד ו'תיכנעי' אל מול המצוקה ותבקשי עזרה – תמותי".
היא מבהירה: "כשנשים מזהות שדברים נעשים בלי רצונן, כמו שבן הזוג פתאום מופיע שוב ושוב מבלי להודיע, או מנסה לנתק אותן מהמשפחה והחברים – צריך להראות להן את סוף הדרך הזו, את הקבר של שני. כל אישה שכלואה בתוך קשר כזה, צריכה לראות את הקבר של שני לנגד עיניה. כי שם היא תגמור. היא הייתה בחורה צעירה שקיבלה ממנו אהבה בלי סוף, ונכבלה בכוחות שלו".
יהודה מסכם: "היא טבעה בתוך מערבולת בים, וכמה שניסתה לצאת ממנה, כך נקלעה אליה עמוק יותר. היא הבינה את הטעות שלה, שלא הקשיבה לנו ולאזהרות שלנו בהתחלה. אבל זה היה מאוחר מדי".
רותם נאחזת בזיכרון של בתה. "היא הייתה הכי קרובה אלינו, מזנקת על כל דבר", היא מספרת. "היא הקימה איתי את עסק האבוקדו והחקלאות בשיווק ישיר כי ידעה שזה החלום של אבא שלה. אני כל הזמן שואלת את עצמי, איך הבת שלי נפלה על המניפולציות האלה? אבל זה בדיוק הטיפוס שהייתה, כולה לב, כולה נתינה, רק לעזור לאחר. היא לא הצליחה לראות את עצמה ואת הסכנה שבה היא נמצאת".
עורכי דינו של תמיר ג'ומעה סירבו להגיב לכתבה.
פורסם לראשונה: 00:50, 01.08.25
