הממשלה דנה היום (שני) בישיבתה השבועית בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, יותר משנה וחצי אחרי הטבח ובהתאם לדרישת בג"ץ - והחליטה בסיומה כי לנוכח החלטת הקבינט על הרחבת הלחימה - אין מקום לחקור כעת את אירועי 7 באוקטובר. במקביל, הוחלט כי הממשלה והכנסת יגבשו הצעת חוק להקמת "ועדת חקירה מיוחדת" - שאינה ממלכתית לפי חוק. בממשלה הוחלט כי עדכון יועבר לבג"ץ בעוד 90 יום.
על-פי ההחלטה של הממשלה בסיום הדיון, "ועדת החקירה תייצג דעות שונות בציבור ותזכה לאמון רוב הציבור". השר דודי אמסלם תקף את הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואמר: "ביהמ"ש העליון הוא חלק מהעניין. יצחק עמית גנב לעצמו תפקיד ורוצה להקים ועדת חקירה ממלכתית נגד הממשלה". השר עמיחי שיקלי הוסיף: "חייבים לחקור גם אחורה. יש לנו חוסר אמון ביועמ"שית". שר החינוך קיש: "היא הייתה עוצרת את משפט רה"מ אם היא לא הייתה פוליטית".
4 צפייה בגלריה
היועמ"שית בהרב-מיארה וראש הממשלה נתניהו
(צילום: יואב דודקוביץ / רויטרס / REUTERS / Ronen Zvulun)
מזכיר הממשלה יוסי פוקס הקריא ציטוט מסטנוגרמה מדיון בו נשאלה בהרב-מיארה אם במקרה של מערכה צבאית עמדתה לגבי מועד הקמת הוועדה תשתנה - שם השיבה בחיוב. פוקס אמר כי "היועמ"שית שיקרה לבית המשפט". השר חיים כץ תקף בחריפות את המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי, שהגיעה במקומה של בהרב-מיארה, ותהה: "זה נראה לך נורמלי שאלוף בצה"ל באמצע מלחמה לוקח עורך דין? רק במדינה של דבילים זה יכול לקרות".
שר החינוך יואב קיש קרא: "זה קורה רק במדינה שבה יועמ"שית רוצה להפיל את הממשלה". השר חיים כץ ציין: "זאת האג'נדה שלה!". שר החקלאות אבי דיכטר הוסיף: "גם אם נקים עכשיו ועדה ונגיד שהיא תתחיל עבודה בעוד 60 או 90 יום, זה לא יהיה שוטף, אלא שוטה. לא מקימים ועדה בזמן מלחמה".
לדברי שר התקשורת שלמה קרעי, "אם שואלים את הציבור אם אתם בעד ועדת חקירה ממלכתית - הרוב בעד. אבל כשאתה מפרט ושואל 'האם יצחק עמית צריך להרכיב את הוועדה' - התשובה היא מה פתאום! בג"ץ צריך להיחקר על הפגיעה בביטחון ולא להוביל את החקירה. צריך לתת לכנסת כבר עכשיו לגבש חוק להקמת ועדת חקירה רחבה ככל האפשר, והממשלה תקבע את המועד".
קרעי אמר גם כי "בג"ץ שותף לאובדן כוח ההרתעה. הגורם הניטרלי שצריך להקים את הוועדה הוא הכנסת, והעיתוי צריך להיות של הממשלה". שר התפוצות עמיחי שיקלי טען כי "חייבים לחקור גם אחורה. יש לנו חוסר אמון ביועמ"שית ובשופט עמית. צריך ליצור מנגון פריטטי-שוויוני, ומי שיעשה את זה הוא הכנסת. צריך להביא מומחים - שופטים בדימוס, מומחי מודיעין וביטחון. המנדט צריך להיות של הכנסת. הבעיה היא לא השם 'ממלכתית', אלא מול האדם שפועל בצורה פוליטית שאין לנו אמון בו (השופט עמית - א"א)".
שר הכלכלה ניר ברקת הוסיף: "צריך ועדה ברוב של שני שליש מחברי הכנסת, וצריך לתת לה מנדט רחב מאוד". שר התרבות מיקי זוהר: "צריך ששמונים חברי כנסת יצביעו בעד יו"ר הוועדה - ורק אז היא תוכל לקום. צריך לבוא לאופוזיציה ולהסכים על השם של האדם שימנה את חברי הוועדה, שהוא לא השופט עמית, בהסכמת שני שלישים מחברי הכנסת. זה יעביר את משקל הכובד גם לאופוזיציה".
קיש הסכים: "אין ויכוח - חייבים לחקור. אין לי אמון בשופט עמית וגם לא ביועמ"שית. עד שהליך פיטוריה לא יושלם, לא נכון להיכנס להליך של ועדת חקירה. אם הייתה יועמ"שית לא פוליטית היא הייתה עוצרת את משפט ראש הממשלה". לדברי דיכטר, "בערב הקבינט מקבל החלטה להרחיב את המלחמה בעזה, ובבוקר מחליטים על ועדת חקירה - שבה מי שמוביל את המלחמה הם הנבדקים.
"מאותו יום שהחלטנו על הקמת הוועדה, כל מי שיגיע אליה הקשב שלו יהיה שונה", המשיך, "גם ראש הממשלה הוא לא סופרמן". מזכיר הממשלה יוסי פוקס ענה: "אני לא בטוח", השר יצחק וסרלאוף דיבר גם: "אם בג"ץ היה לוטו, הייתי מיליונר. צדקתי בכל הניחושים שלי מה הוא יפסוק. המחדל השני הוא שראש הממשלה צריך להעיד פעמיים בשבוע בזמן מלחמה, ואני מקווה שיחקרו גם את זה".
היועמ"שית: אי-קבלת החלטה פוגעת בחקר האמת
במכתב ששלחה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לקראת הדיון נכתב: "קבלו החלטה לגבי חקירת אירועי 7 באוקטובר. הימנעות הממשלה מקבלת החלטה בעניין ועדת חקירה ממלכתית גורמת לנזקים ופוגעת בחקר האמת".
היועמ"שית הסבירה כי "הניסיון מלמד שגם אם תתקבל החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בזמן הקרוב, הרי שממילא היא תחל את העבודה בעוד מספר חודשים לפחות. שנית, מרבית גורמי הביטחון הבכירים שעתידים לתת עדויות בפני ועדת חקירה ממלכתית, כבר פרשו או יפרשו בקרוב מתפקידם, ובכל מקרה הם צפויים להידרש לקחת חלק בביקורת המדינה המתנהלת".
"מכל מקום", הוסיפה, "האפקטיביות של פעולה עתידית של ועדת חקירה בחלוף הזמן, ובנושאים בהם כבר התקיימה ביקורת של מבקר המדינה, לאחר שיימסרו לו גרסאותיהם של המעורבים המרכזיים, צפויה להיפגע, בדגש על פגיעה באפשרות להגיע לחקר האמת ופגיעה בזכויות נחקרים".
מועצת אוקטובר, המייצגת יותר מ-1,500 משפחות שנפגעו ביום הטבח, מסרה בתגובה להחלטת הממשלה כי "אתם בניגוד עניינים מובהק. לא נאפשר לכם להנדס ולהקים ועדת חקירה נוחה. הנחקר לא יכול למנות את החוקר של עצמו. ממשלת ישראל מודה כעת בפה מלא שתגבש הצעת חוק להקמת חקירה אלטרנטיבית נוחה. אנו מזכירים לחברי הממשלה - לאור העובדה שוועדת חקירה ממלכתית תצטרך בין היתר לחקור את החלטותיכם בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר, אתם בניגוד עניינים מובהק".
רפי בן שטרית, אביו של סמ"ר שמעון אלרואי בן שטרית שנפל בקרב בנחל עוז ב-7 באוקטובר, וממקימי ועדת החקירה האזרחית לטבח, אמר ל-ynet: "הממשלה ממשיכה בניסיונות שלה להנדס ועדה. זה ניסיון לברוח מאחריות פעם נוספת, אחרי שהצלחנו לטרפד את הוועדה הפוליטית שניסו להקים. לא ניתן לזה לקרות, אנחנו ניאבק ודורשים צדק עם הנופלים רק באמצעות ועדת חקירה ממלכתית - ושום ועדה אחרת לא מקובלת עלינו. נחריף את המאבק וכל המחאות עכשיו יחווירו לעומתה".
הוא הוסיף: "הבנים והבנות שלנו כבר לקחו אחריות באותה שבת נוראית, עכשיו תורה של ממשלת ישראל. אנחנו כבר שנה ושבעה חודשים במסע של צער וחלל, ומה שיוכל להקהות מעט מהצער וייתן תשובות זו ועדת חקירה ממלכתית, שגם תמנע את האסון הבא. אנחנו היום חיות פצועות, אי-אפשר לפגוע בנו יותר, אבל מהרגע שהבן שלי נפל אני הפכתי לחייל שלו - ואנחנו נצא למאבק כי אנחנו רוצים לדעת מי אשם. הכול חייב להיחקר על ידי ועדת חקירה ממלכתית כהגדרתה בחוק".
הדיון היום בממשלה אינו הראשון בנושא. בדיון הקודם שנערך, החליטו השרים לדחות את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה לטבח בשלושה חודשים. בכל מקרה, ההערכה היא שבג"ץ לא יתערב, כיוון ששיקול הדעת על הקמת ועדה מצוי בליבת סמכות הממשלה.
ראש הממשלה נתניהו הביע התנגדות נחרצת לוועדת חקירה ממלכתית בדיון הקודם, ואמר: "יש עוד אתגרים רבים לפנינו. אי-אפשר לומר שהמלחמה נגמרה. אי-אפשר להיכנס לאירוע בו כל הגורמים הרלוונטיים עסוקים עם עורכי דין במקום לעמוד ביעדים הגדולים בפניהם ניצבת מדינת ישראל". נתניהו, כך אמרו בסביבתו, מאמין שוועדת חקירה ממלכתית תטיל עליו את האשמה למחדל ותחפש את ראשו, ומדבר על ועדה מאוזנת, כלשונו, שתחפש את חקר האמת - ולא לתלות את האשמים בכיכר העיר, כלשונו.
פורסם לראשונה: 10:38, 05.05.25
