בחודש האחרון גוברת הביקורת השיפוטית על התנהלות המשטרה באשר למעצרי מפגינים, כאשר שופטי בתי משפט השלום והמחוזי מבטלים פעם אחר פעם תנאים מגבילים שהוטלו על העצורים – בהם הרחקות, ערבויות כספיות והגבלות על חופש המחאה. מנגד, גורם בכיר במשטרה תוקף את הקו של בתי המשפט והפרקליטות, וטוען כי "אין מיצוי דין עם מפרי סדר" – דבר שלדבריו פוגע ביכולת האכיפה.
כך למשל קרה אחרי ההפגנה שהתקיימה בחיפה ב-11 בחודש נגד "המשך המתקפה של הצבא הישראלי בעזה ורצח ילדים ועיתונאים", כלשון המוחים. כחצי שעה לאחר תחילתה הכריזו השוטרים כי מדובר בהפגנה לא חוקית, והחלו לבצע מעצרים, כשמפקד תחנת חיפה, סגן-ניצב אייל שחר, פיקד על האירוע.
אחת המפגינות טענה כי במהלך חקירתה הוטחו בה אמירות קשות מצד שוטרת, שכללו התבטאויות קשות כמו "אני שונאת אותך על זה שנולדת, זאת לא הארץ שלך", "הלוואי שיעיפו את כולכם מכאן" ו"לכי לעזה, שחמאס יעצרו אותך".
המעוכבים שוחררו מתחנת המשטרה בתנאים שכללו הפקדת ערבויות והרחקה ממקום ההפגנה לעשרה ימים. בערר שהוגש לבית משפט השלום בחיפה, ביטל השופט בוריס שרמן את התנאים, וציין בהחלטתו כי יש מקום לקבל את טענות העצורים.
אירוע נוסף התרחש בערב ראש השנה סמוך לביתו של שר החינוך יואב קיש. שוטרי תחנת כפר סבא עיכבו שמונה מפגינים, לאחר שאלו עמדו מול בית השר בהוד השרון והקריאו את שמות החטופים. המשטרה שחררה את המפגינים בתנאים מגבילים, בהם הרחקה של 300 מטר מהמקום.
העימותים סמוך לבית השר קיש
(צילום: רות ב. )
בערר שהוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה, ציין השופט דרור קליימן כי לא מצא בתיעודים מהמקום כל פעולה אלימה או פרובוקטיבית מצד המפגינים, כפי שנטען. לדבריו, סרטונים שצולמו בזירה מצביעים דווקא על התנהלות בעייתית מצד אחד מקציני המשטרה, שנראה פותח דלת רכב של אחת העצורות בניגוד לרצונה ומוציא מתוכה מגפון.
בערר שהוגש לבית המשפט נכתב: "נראה שבבוקר של ערב ראש השנה החדשה התכנסו קציני תחנת כפר סבא וטכסו עצה כיצד לספק לשר קיש חג שקט ושליו במיוחד. חג שבו יהיה פטור מהטרדה או אי-נוחות ויהנה 'משקט של בית קברות' שלא יופרע חלילה על ידי מוחים המקריאים את שמות החטופים שמתו או נמקים במנהרות בעזה".
השופט קליימן כתב בהחלטתו: "עיון בדוחות הפעולה וצפייה בסרטונים מצביעים על כך שביום האירוע עמדו מספר קטן של נוכחים, כשישה, מול בית השר וקראו את שמות החטופים. צפיתי בכל הסרטונים ולא צפיתי בכל פעולה נוספת שבוצעה על ידי העוררים. עוד אציין כי גם בדוח הפעולה של פקד אביב רצון מצוין כי לאחר שהעוררים הונחו לעזוב, לאחר שניתנה הוראת פיזור, הם אכן עזבו את המקום".
עוד ציין השופט כי "פקד רצון כתב בדוח הפעולה כי בוצעו פרובוקציות כלפי הכוח המשטרתי. כאמור צפיתי בסרטונים ולא ראיתי פרובוקציות כאלה, מלבד הטחת טענות בדבר אלימות השוטרים. בעניין זה אציין כי מנגד, צפיתי בסרטון אשר דווקא מעלה לכאורה התנהלות בעייתית וזו דווקא של קצין המשטרה במקום אשר נצפה פותח את דלת רכב אחת העוררות בניגוד לרצונה ומוציא מתוכו מגפון. לא ברור באיזה סמכות בוצעה פעולה זו".
מעצר מפגין מול ביתו של אמיר אוחנה, מרץ 25'
(צילום: מערך עוטף עצורים)
במקרה נוסף, ביקשה משטרת תל אביב להאריך את מעצרו של פעיל המחאה איציק לוי שנעצר פעמים רבות, לאחר שהפגין סמוך לביתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. הבקשה נדחתה והמשטרה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בדיון טען קצין אח"מ (אגף החקירות והמודיעין) של תחנת תל אביב דרום, רב-פקד איתמר יאגר, כי לוי "הפר את הסדר הציבורי בכך שהפר את הנחיות בג"ץ, התנגד לעיכובו ובעקבות התנהגותו האלימה שהפעיל נפצע קצין משטרה שפרק כתף".
שופטת המחוזי דחתה את הערר, קבעה כי לא התקיימה עילת מסוכנות או חשש לשיבוש הליכים, ואף ציינה כי לוי נעצר בעבר באותן נסיבות בדיוק ושוחרר אז ללא תנאים. "במקרה זה דווקא קבע בית משפט קמא (בערכאה נמוכה יותר, ל"ת) תנאים שאינם קלים במיוחד וכוללים ערבויות כספיות בסכומים של אלפי שקלים. סוף דבר - לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא ואני דוחה את הערר".
השופט אף הדגיש כי "לא היה מקום לעצור את החשוד כלל ועיקר", והורה לשחררו. למען השחרור, המפגין חתם על התחייבות בסך 1,000 שקלים להתייצב לחקירה - אך המשטרה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי - שדחה את הבקשה גם כן.
השלכת השטרות על ח"כ אלי דלל
(צילום: משנים כיוון, בני משי, עופרי איתן, נטע כ, שימוש לפי סעיף 27א בחוק זכויות יוצרים)
במשטרה, כאמור, מביעים מנגד תסכול נוכח הקו שבו נוקטים בתי המשפט השונים. גורם בכיר במשטרה התייחס להחלטות האחרונות, ואמר כי "שוטרי וקציני משטרת ישראל מתמודדים בשנים האחרונות עם הפגנות והפרות סדר בקנה מידה שלא נראה שנים. שוטרים אלה עושים כל שלאל ידם כדי לאפשר לציבור את מימוש זכות המחאה תוך שמירה על שלום וביטחון הציבור ובתוך כך אף מכילים, לא פעם, אמירות קשות ופוגעניות".
לדבריו, "בתקופה האחרונה אנו עדים למקרים חוזרים ונשנים של מחאות שהופכות להפרות סדר אלימות, שבמהלכן מפרי הסדר חוצים את גבולות החוק ואף פוגעים ברכוש ובגוף. בנסיבות אלה מחויבים השוטרים לאכוף את החוק, לעצור את פורעי החוק ולגבש ראיות להבאתם לדין על ידי גורמי התביעה בפרקליטות מכוח סמכותם החוקית - שלצערנו - אינם ממהרים למצות את הדין עם הפורעים, ועל מדפי משרדיהם ממתינים לטיפול מאות תיקי מחאות".
הוא הוסיף כי המשטרה "קוראים לציבור המוחים באשר הוא לממש את זכות המחאה בהתאם לחוק וללא הפרות סדר, ודורשים מגורמי הפרקליטות לממש את חובתם לסיים בהקדם את הטיפול בתיקי מפרי הסדר ליצירת הרתעה וגמול כאחד".
