החשדות החמורים כנגד הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר ירושלמי ממשיכים להרעיד את מערכת אכיפת החוק, ובסיכום ביניים של הדיון שהתקיים היום בבג"ץ בשאלה מי יחקור את הפרשה, ניתן להעריך שכול הצדדים יצאו מופסדים, אך גם כל אחד מהצדדים יכול לזקוף לעצמו נקודות זכות.
בתמצית, המחלוקת שעמדה בפני השופטים הייתה מי ימנה את האחראי על החקירה הרגישה בהינתן שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה משכה את ידיה מהטיפול בחקירה. כלומר מי בעל הסמכות לקבוע את התובע בפרשה.
שר המשפטים יריב לוין ביקש, בצעד תקדימי, ליטול לעצמו את הסמכות למנות את הגורם שיהיה ממונה על החקירה, והוא ביקש שהחקירה תופקד בידיו של נציב התלונות על שופטים השופט (דימ') אשר קולה. היועמש"ית מנגד ביקשה כי יתקיים סדר הדברים המקובל לפיו כאשר ישנה מניעה של היועמ"שית הסמכויות מעברות לפרקליט המדינה, ומכל מקום ביקשה כי ייקבע שהסמכות בתחום החקירות והעמדה נותרת בידי הפרקליטות ללא מעורבות של הדרג הפוליטי בחקירות פרטניות תלויות ועומדות.
פתרון לפלונטר שנוצר
בסיום הדיון בבג"ץ הציעו השופטים מספר דרכים לפתרון הפלונטר שנוצר, בתקווה כי הצדדים יגיעו להסכמות על דרך הפשרה. אפשרות אחת שעלתה היא שכל הצדדים יסמיכו בהסכמה את הרכב השופטים למנות שופט בדימוס כממונה על החקירה. אפשרות נוספת שעלתה היא שהצדדים יסכימו שהחקירה תתבצע על ידי גורם בעל סמכויות תביעה מחוץ לפרקליטות כגון הרשות לניירות ערך או הרשות לתחרות. הצדדים נדרשו להודיע עד יום חמישי אם הגיעו להסכמה - אחרת יינתן פסק דין.
שר המשפטים יריב לוין, ובמידה רבה גם ח"כ אביחי בוארון שהיה אחד מהעותרים, יכולים לרשום לעצמם הישג לא מבוטל כלל וכלל. שופטי בג"ץ קיבלו למעשה את הטענה כי לא מדובר במניעה פרטנית של היועמש"ית ובמצב עניינים "רגיל" בו ניתן להפקיד את החקירה בידי פרקליט המדינה הכפוף ליועמ"שית. השופטים הכירו בכך כי מדובר במקרה ייחודי של מעין מניעה מוסדית של הפרקליטות לטפל בחקירה הרגישה, נוכח הנגיעה של בכירי הפרקליטות בבדיקה שבוצעה, וככל הנראה טויחה על ידי אנשי הפרקליטות הצבאית. כלומר, בג"ץ מקבל את הטענה של השר לוין שגורם מחוץ לפרקליטות צריך ללוות החקירה הרגישה.
לראשונה בתולדות המדינה, שר משפטים התערב ישירות בחקירה פלילית פעילה, והדיר את ראשת התביעה הכללית מתפקידה ביחס לחקירה פרטנית. התקדים שמנסה השר לוין ליצור הוא מסוכן. היום זו פרשת הפצ"רית, מחר שר משפטים אחר ינסה להתערב בחקירה פלילית של ראש עיר או ח"כ ממפלגתו
מן העבר השני, השופטים קיבלו את הטענה של היועמש"ית שיש לשמור על עקרון היסוד בשיטת המשפט הישראלית לפיו הדרג הפוליטי, שר המשפטים, אינו מוסמך להתערב ישירות בחקירה פלילית פרטנית תלויה ועומדת. ליועמ״ש יש מעמד עצמאי לחלוטין ובלתי תלוי כראש התביעה הכללית, ואסור לשר המשפטים להתערב בתחום הפלילי. ועדת אגרנט שדנה בסוגייה בשנות ה-60 הדגישה כי יש להבטיח הפרדה מלאה בין הדרג הפוליטי לבין מערך האכיפה והייעוץ המשפטי לממשלה. זהו אחד מעקרונות היסוד שהבטיחו את עצמאות מערכת אכיפת החוק מאז קום המדינה. עוד קיבלו השופטים את הטענה הנציב קולה מנוע מכוח החוק לקבל על עצמו תפקיד נוסף מעבר לתפקידו כנציב התלונות על השופטים.
ואולם, במבחן התוצאה, גם השר לוין וגם היועמ״שית יצאו מופסדים. הנציב קולה ככל הנראה לא יהיה ממונה על החקירה למרות כתב המינוי שהעניק לו השר לוין, ואילו הפרקליטות ובכירה, בצעד תקדימי, יודרו, כך נראה, מניהולה של חקירה פלילית רגישה.
למיטב הכרתי, לראשונה בתולדות המדינה, שר משפטים התערב ישירות בחקירה פלילית פעילה, והדיר את ראשת התביעה הכללית מתפקידה ביחס לחקירה פרטנית. התקדים שמנסה השר לוין ליצור הוא מסוכן. היום זו פרשת הפצ"רית, מחר שר משפטים אחר ינסה להתערב בחקירה פלילית של ראש עיר או ח"כ ממפלגתו. זו הדרך המהירה להפוך את מערכת המשפט לכלי פוליטי שיפעל לשירות הצרכים של השר היושב במשרד המשפטים.
מתן גוטמןצילום: ירון ברנראך גם היועמש"ית ובכירי הפרקליטות שגו באופן ממשי בדרך טיפולם בפרשה, והם לא חפים מביקורת. היה על היועמש"ית מיד עם גילוי הפרשה להדיר עצמה וכל מי שהיה מעורב מטעם הפרקליטות בבדיקה בפרקליטות הצבאית מטיפול בחקירה הרגישה, ולא להמתין לחוות הדעת של יועמ"שית משרד המשפטים.
אני תקווה שהצדדים ישכילו עד ליום חמישי למצוא נתיב של פשרה והסכמה, כפי שביקשו השופטים, משום שנראה שפסק דין לא ייטיב עם אף אחד מהצדדים, וכפי שסיכמה השופטת וילנר: "זה הכרחי שזה לא יבוא בפסק דין, העם רוצה שזה יבוא בהבנות, שתתגמשו ותלכו אחד לעבר השני".
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, ומומחה למשפט ציבורי אוניברסיטת רייכמן.
