מסמכים שנחשפו בארכיונים שווייצריים חושפים שיתוף פעולה מודיעיני בין המוסד ל-18 מדינות מערביות, בהן בריטניה, צרפת, גרמניה וארה"ב, במסגרת מערכת סודית בשם הקוד "קילוואט". ד"ר אביבה גוטמן, החוקרת הישראלית שחשפה את המסמכים, הסבירה כי אינה בטוחה שאותן מדינות מערביות סברו שהמוסד ישתמש במידע שהעבירו לו כדי לחסל פלסטינים שהיו מעורבים בפיגועים בטבח הספורטאים במינכן 1972, במסגרת מבצע "זעם האל".
ב"גרדיאן" הבריטי דווח כי הסיוע מצד שירותי המודיעין של 18 המדינות המערביות נחשף כאמור בארכיונים שוויצריים שמצאה ההיסטוריונית גוטמן מאוניברסיטת אבריסווית' בבריטניה.
המידע הועבר במערכת סודית, שעד כה לא נחשפה. שם הקוד שלה היה "קילוואט" והיא נוסדה עוד לפני הטבח בספורטאים בשנת 1972, ונועדה לאפשר לשירותי המודיעין של אותן המדינות לשתף מידע. באלפי מברקים שנחשפו הופץ מודיעין עם פרטים על בתים, רכבים, תנועות של אנשי מפתח - וגם טקטיקות של הארגונים הפלסטיניים.
בשיחה עם ynet שיתפה גוטמן פרטים נוספים מהממצאים שלה על הקשר בין המוסד למדינות אירופה. לדבריה, מה שהניע מדינות מערביות לשתף פעולה עם המוסד היה הלחימה בטרור. "האירופים רצו להילחם באיום הטרור. קבוצות פלסטיניות חמושות ביצעו פיגועים קשים, כמו חטיפות מטוסים, הטמנת פצצות במטוסים, איומים על שגרירויות ותקיפות נוספות", הסבירה. "שירותי המודיעין המערביים היו זקוקים למידע של המוסד על הפלסטינים, ובתמורה הם העבירו מידע שהיה ברשותם - כולל מידע מסוכנים שהוחדרו לקבוצות פלסטיניות, או מידע שהושג דרך סוכנויות אחרות באזור".
"בהתחלה, אני לא חושבת שהמדינות הבינו שהמוסד ישתמש במידע לצורך מבצעי חיסול", אמרה כאמור. "לאחר מספר חודשים אף פורסם בעיתונות כי ככל הנראה המוסד עומד מאחורי החיסולים. למרות זאת, סוכנויות מודיעין אירופיות המשיכו לשתף מידע עם המוסד, גם כשהיה עליהן להניח שהמידע מסייע משמעותית בתכנון המבצעים".
לשאלה איזו מדינה הפתיעה אותה במיוחד מבחינת רמת המעורבות שלה, אמרה גוטמן כי "לא מדובר בהפתעה, אבל התרשמתי במיוחד מתרומתה של גרמניה. לאחר טבח מינכן באולימפיאדת 1972, שירותי הביטחון הגרמניים חוו תחושת אשמה חזקה. הם ניסו לכפר על הכישלון שלהם במינכן ובאופן סמוי העבירו לישראלים מסר שהם עומדים לצידם".
"שיתוף הפעולה התקיים במסגרת פורום בשם 'מועדון ברן' (Club de Berne), כשהמונח 'קילוואט' (Kilowatt) שימש ככינוי קוד", הסבירה גוטמן, ותיארה את הקשר בין המוסד למדינות באירופה. "באופן יומיומי נשלחו דיווחים מודיעיניים דרך הים התיכון - אזהרות על חשודים פלסטינים, הסברים על שיטות פעולה או דיווחים כלליים על רמת האיום. מדינות כמו אוסטריה, אוסטרליה, קנדה, אירלנד, שבדיה ונורבגיה הופיעו בהתכתבויות כאשר העניין נגע אליהן, אך לא ידוע איזו סוכנות בדיוק הייתה מעורבת מטעמן".
לפי הכתבה ב"גרדיאן", הפלסטיני הראשון שחוסל במסגרת המבצע היה וואאל זועייתר, שנחשב לאחד מראשי ספטמבר השחור באירופה - והיה אחראי בין השאר על ניסיון פיגוע במטוס אל על. זועייתר, שעבד בשגרירות לוב ברומא, חוסל על ידי המוסד ב-1972, בלובי הכניסה לבניין המגורים שלו - שבועות בודדים לאחר הטבח במינכן. לפי המברקים של "קילוואט", ישראל עודכנה כמה פעמים על ידי שירותי המודיעין המערביים שהמחבל סיפק נשק וסיוע לוגיסטי לארגון ספטמבר השחור.
המחוסל השני במסגרת המבצע היה ד"ר מחמוד המשארי, הנציג הרשמי של אש"ף בצרפת. בדצמבר 1972 הוא נהרג מפיצוץ בשולחנו, בעת שענה לטלפון בביתו. גם הוא הופיע במברקי "קילוואט", כמי שפעל דיפלומטית וגייס כספים - אבל גם גייס תאי טרור.
דוגמה נוספת שנחשפה במברקים נוגעת לעלי חסן סלאמה, ראש ארגון ספטמבר השחור. סוכנות ביטחון הפנים של בריטניה (MI5) סיפקה למוסד את תמונתו היחידה. ביולי 1973 המוסד האמין שהצליח לזהות את סלאמה בעיירת הסקי לילהאמר בנורבגיה, והשתמש בתמונה שסופקה לו על-ידי ה-MI5 כדי לזהות אותו. הסוכנים ירו למוות באותו אדם, אבל בסופו של דבר התברר שלא מדובר בסלאמה, אלא במלצר המרוקני אחמד בושיקי. כמה אנשי מוסד נעצרו בידי הרשויות בנורבגיה אז, ונשפטו למאסרים - במה שכונה בהמשך "פרשת לילהאמר".
גם שמו של מוחמד בודייה, שחוסל בצרפת, עלה במברקים. הוא היה וטרן במלחמה של החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה (FLN) מול צבא צרפת, ולפי ה"גרדיאן" הופיע במקום גבוה ברשימת המטרות של המוסד. ברשימת "ההרשעות" שלו מצוינים בין היתר תכנון שורת תקיפות נגד יעדים ישראליים, בהן הנחת פצצות ומטענים במלונות בישראל, ופעולות נגד פליטים יהודים שנמלטו מברית המועצות. עוד צוין כי הוא פעל גם נגד מסוף נפט באיטליה ושגריר ירדן בלונדון. בסופו של דבר הוא חוסל ברובע הלטיני בפריז בעקבות מידע שקיבל המוסד משירות המודיעין השבדי, שחשף פרטים אודות מכוניתו וביתו של בז'נבה.
