״בבית המשפט העליון התקיים הבוקר (רביעי) דיון בעניין העתירה הדורשת להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי טבח 7 באוקטובר. "אנחנו סבורים כי כל התייחסות לנושא צריכה להיות רק בתום המלחמה", טען עו"ד מיכאל ראבילו שמייצג את הממשלה. "יש הלך רוח כאילו חל שינוי, למרות שעכשיו אנחנו עדים לאירועים חסרי תקדים שהצבא והדרג המדיני צריכים להיות מרוכזים במה שקורה בסוריה ובלבנון", אך לא ציין את הלחימה בעזה שם עדיין מוחזקים 100 חטופים.
הדיון בבג"ץ בנוגע לעתירה הדורשת ועדת חקירה ממלכתית לטבח
6 צפייה בגלריה
עו"ד המייצג את הממשלה: "אם היה איזה שר שסבור שצריך לדון בזה הוא היה מגיש בקשה"
(צילום: גלעד כהן)
השופט דוד מינץ ציין כי הממשלה אפילו לא ישבה והחליטה אם לשקול את העניין, ושאל את עו"ד ראבילו אם היא מסכימה לקיים דיון על כך. עורך הדין השיב כי "אם היה איזה שר שסבור שצריך לדון בעניין הזה הוא היה מגיש בקשה לדון בזה. כשהיה את המחנה הממלכתי הייתה דרישה של זה, עכשיו זו ממשלה פחות רחבה".
הוא הוסיף כי "אם הממשלה סבורה שאין טעם לדון, אז בית המשפט לא נותן צווים", וציין: "אין בקשה אחת של שר כרגע. השר גנץ הוא כבר לא שר, מה לעשות? הוא עכשיו חבר כנסת".
עו"ד אליעד שרגא מ"התנועה לאיכות השלטון", אמר במהלך הדיון כי "ברור לכל בר דעת שצריך לחקור סוג כזה של מחדל, של הדרג הצבאי, המדיני וכל מי שקשור. המחדל הזה גבה מחירים מטורפים מהחברה הישראלית". לדבריו, "לא ראינו משרד ממשלתי אחד שתפקד. המחדל הזה עדיין מתמשך. מעבר לקטסטרופות הפנימיות שלו, אנחנו רואים קטסטרופה בזירה הבינלאומית, למרות שהיועמ"שית אמרה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, שום דבר, נאדה, כלום".
עו"ד גלעד ברנע שמייצג את המשפחות בעתירה מטעם "תנועת דרכנו", הוסיף: "אני לא קורא לזה אסון. זה אירוע מעשה ידי אדם, זה המחדל הכי גדול שהיה. אין כאן שום החלטה ואף אחד שלוקח אחריות". לדבריו, "התשובה של הממשלה היא שהדיון הזה מיותר, אבל איפה הגורם שקיבל את ההחלטה אם להקים או לא להקים ועדה? הפעם היחידה שראש הממשלה הופיע כאן בבית המשפט היה במתווה הגז. ראש הממשלה היה צריך להיות פה. לא עו״ד ראבילו. למה הוא מסתתר מאחורי העורך דין שלו? אוקיי, אז היום הוא עסוק, אז היינו דוחים ליום אחר".
את העתירה הגישו "התנועה לאיכות השלטון", ארגון "דרכנו", "פורום חומת מגן לישראל", "מכון זולת" ו-86 חברי וחברות כנסת לשעבר. התנועה לאיכות השלטון וארגון דרכנו דרשו הקמת ועדת חקירה ממלכתית כסעד יחיד, מכון זולת וחברי הכנסת לשעבר דרשו גם סעד של לחייב את הממשלה לקיים דיון.
באולם בית המשפט נכחו בין היתר עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן, שהתפרצה במהלך הדיון ואמרה: "יש ציבור שעדיין נמק במנהרות חמאס". עוד נוכחים איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, מנשה מנצורי, אביהן של רויה ונורל ז"ל שנרצחו במסיבת הנובה, יורם וסיגל יהודאי, הוריו של רון ז"ל שנרצח במסיבת הנובה, חגית חן, אמו של סמ"ר איתי חן ז"ל שנחטף ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועת עזה, ח"כ לשעבר זהבה גלאון וח"כ לשעבר מוסי רז.
מנשה מנצורי אמר כי "השבוע ראש הממשלה אמר לראשונה בקולו במסיבת עיתונאים שאין בכוונתו להקים ועדת חקירה ממלכתית, ומצד שני הקואליציה מקדמת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית שכוללת איסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה מחורר לי את הנשמה. איך יכול להיות שהממשלה לא רוצה לדעת איך קרה שילדים הלכו לרקוד ולא חזרו? היכן הצדק? היכן הרצון לדעת האמת? היכן הרצון לתקן את הדרוש תיקון?
"כולי תקווה ששופטי בג"ץ יחייבו את ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור הכל ואת כולם", הוסיף. "רק ועדה ממלכתית תגיע לחקר האמת ותמנע את האסון הבא". איל אשל האשים את הממשלה ב"הגברת המאמצים לטייח את ההגעה לחקר האמת של מחדל 7 באוקטובר. העובדה שעד היום לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית היא לבדה פוגעת אנושות ביכולות להגיע לחקר האמת. ועדת חקירה ממלכתית היתה צריכה לקום כבר שבועות לאחר תחילת המלחמה.
"הגעתי היום לדיון כדי להתריע בפני השופטים מפני טיוח האמת", אמר. "אי-למידת האמת והסקת מסקנות בהכרח תביא עלינו מחדלים נוספים. אני פונה מכאן לשופטי העליון הנכבדים, הסיטואציה כולה חריגה, הטיוח חריג והמחדל חריג. יש לכם את הסמכות המלאה וגם את גיבוי משפחות 7 באוקטובר, אנחנו ששילמנו את המחיר היקר מכל - הורו על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, היא היחידה שיש לה את הכלים לחקור, את הכול, את כולם, בכל המערכות, בלי פחד. לא בשביל סגירת מעגל, אלא בשביל העתיד של מדינת ישראל. זה מה שמונח על הכף".
6 צפייה בגלריה
מימין: ענת בן עמי, אמא של שני ז״ל, איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני ז״ל, אורית עדני, אמא של סרן איליי עדני, ליאור שי, אח של סמ"ר ירון שי ז"ל
(צילום: גלעד כהן )
יורם וסיגל יהודאי דרשו גם כן ועדת חקירה ממלכתית: "כלשונה בחוק שתמונה על ידי בית משפט העליון, ותחקור את כולם והכול, דרג ביטחוני ומדיני". לדבריהם, "לא תיתכן ועדה אחרת שבה הנחקרים ימנו את החוקרים. הוועדה צריכה לחקור לפחות 15 שנים אחורה, גורמים מהמערכת הבטחונית והמדינית גם כאלה שאינם בעלי תפקידים היום ואלו שהיו במוקדי קבלת ההחלטות ולא היו בתפקיד ב-7.10. אנו מבקשים את חקר האמת על מנת למנוע את האסון הבא. אין כאן שום עניין פוליטי אלא צדק והפקת לקחים בלבד".
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את מכון זולת ו-86 חברי כנסת לשעבר, אמרה בדיון כי אין להמתין להחלטת הממשלה בנושא ועדת החקירה. לדבריה, גם אם תתקיים דיון ממשלתי בנושא, התהליך יימשך כשנתיים מהאירוע - זמן בלתי סביר עבור ההורים השכולים. הולץ-לכנר טענה כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים חריף ובפוטנציאל לאישום אישי, וציינה כי בכל 17 שנות כהונתו לא הוקמה ולו ועדת חקירה ממלכתית אחת. היא הזכירה תקדימים היסטוריים, כמו ועדת שמגר שהוקמה ארבעה ימים בלבד לאחר רצח רבין, וכן את ועדת החקירה לאירועי סברה ושתילה.
״בית המשפט מתבקש להתערב בשיא המהירות כדי להגן על הציבור. סעיף אחד מנוצל לרעה. הממשלה עושה שימוש רע בשררה שלה כדי להגיד ליועצת המשפטית שזה לא הרגע. זה לא יכול לקרות במדינה מתוקנת״, היא אמרה.
עו"ד יונתן ברמן, נציג היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הציג בבג"ץ את עמדת היועמ"שית בנוגע להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר. לדבריו, אין מחלוקת על הצורך בבדיקה מערכתית של הכשלים, כחלק מחובת הממשלה כלפי אזרחיה למנוע הישנות אסון דומה. ברמן הדגיש כי למרות שהלחימה נמשכת בעזה ובצפון, לעמדת היועמ"שית בשלה העת לקיים דיון ממשלתי בנושא. הוא ציין כי היועמ"שית כבר העבירה את חוות דעתה בנושא לדרג המדיני, והדגיש את חשיבות מנגנון הבדיקה הפומבי. ברמן הזכיר גם כי פנייתה של היועמ"שית לראש הממשלה בחודש יוני נשענה על אירועי 7 באוקטובר.
״אני לא חושב שמישהו בשולחן הזה סבור שהדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית אינה קיימת. גם ראש הממשלה חושב שזה אירוע שצריך להיבדק. אנחנו חושבים שצריך להתקיים דיון בנושא הזה, אבל כרגע לא סבורים שצריך כבר להפעיל ביקורת שיפוטית", אמר עו״ד ברמן.
בחודש ספטמבר האחרון הודיעה היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא תייצג את עמדתו בעתירות בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל, והוא יוכל לשכור ייצוג פרטי. היא הוסיפה בהודעתה כי ועדת חקירה ממלכתית "היא, באופן מובהק, הכלי החוקי הייחודי ההולם את חקר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל".
עו"ד ראבילו שמייצג את הממשלה אמר: "עוד לפני שאתייחס לחוק, אני רוצה לומר שהעותרים אמרו דברים מרגשים שאינם נתונים בכלל למחלוקת. אנחנו שלוש פעמים מתפללים ביום לחזרתם הביתה של החטופים". עינב צנגאוקר הגיבה: "זה עכשיו הנאום של הליקוקים, במקום הקמת ועדת חקירה ממלכתית". השופטים לא העירו, ועו״ד ראבילו חזר ופנה לשופטים: "אנחנו לא נמצאים בשני צדדים שונים". כמה הורים אמרו: "שטויות". עו"ד ראבילו שב ואמר: "אנחנו באותו הצד. אנחנו צריכים לבדוק את הדברים על פי החוק".
בני משפחות נרצחים ב-7 באוקטובר מחאו במהלך הדברים, והשופט מינץ התרה: "אני מבקש, כל מי שלא מצליח להתאפק שייצא החוצה. ברור שהדברים כאן עוצמתיים". איל אשל התפרץ: "פיטרתם שר ביטחון בזמן מלחמה, כואב לי כל האירוע הזה". כשהמשיך, הזהיר אותו השופט מינץ כי יוצא מהאולם. אשל הגיב: "אני נעלב בשבילכם. אני בטוח שזו לא דעתו האישית (של עו"ד ראבילו). יש לו בעיה עם הלקוח שלו". אמא של שני בן עמי ז״ל שנרצחה בנובה מיררה בבכי: "איך זה יכול להיות? איך?" בעקבות ההפרעות החוזרות, הכריז השופט מינץ על הפסקה של כמה דקות.
עו״ד ראבילו המשיך: ״במקרה של סברה ושתילה זה לא שהממשלה רצתה להקים ועדת חקירה. לא צריך גם לדחוק את בית המשפט״. השופט אלרון קטע אותו: האם יש צפי למשהו? תאריך למשהו? מה אדוני מגדיר כהפסקת אש? בוא נניח לכל ההיבטים המשפטיים. אנחנו כאזרחים, לא כשופטים, חיים במציאות הזאת. אין מחלוקת שבסוף תהיה ועדת חקירה. השאלה היא באמת מה הצפי? מה הולך להיות?״.
עו"ד ראבילו השיב: ״ברגע שהממשלה תתכנס, תהיה היערכות לוגיסטית גם מהדרג הצבאי לעניין הזה. כל מפקד יחפש לעצמו עורך דין ולא יחשוב על הלחימה״. השופט מינץ שאל: ״מהי עמדת הממשלה?״, ועו"ד ראבילו השיב: ״עמדת הממשלה כרגע היא שאין מקום לדון בעניין כל עוד המלחמה מתמשכת״.
השופט מינץ: ״הממשלה לא צריכה לדון בנושא כזה חשוב? לא הבנתי. מדוע הממשלה לא יכולה להתכנס ולהחליט אם כן או לא, מדוע לא לכנס את הממשלה? מדוע זה מפריע לתפקוד הממשלה או לתפקוד הצבא?״.
עו״ד ראבילו המשיך: ״אין מקום לדון בהקמת ועדת חקירה בזמן מלחמה, במיוחד לאור התרחבות הלחימה לחזית הסורית״. בתגובה לשאלת השופט מינץ מדוע הממשלה לא מתכנסת לפחות לדון בנושא, הסביר ראבילו כי על פי החוק, לממשלה הסמכות הבלעדית להחליט על הקמת ועדה ועל היקף החקירה, כאשר בית המשפט רק ממנה את חבריה. הוא הדגיש כי לא הייתה פנייה משר מכהן לדון בנושא, והוסיף: "כולם מבינים שזה זמן מלחמה ואין זה הזמן לדון בזה".
לקראת סיום הדיון, בית המשפט התיר לליאור שי, אח של סמ"ר ירון שי ז"ל שנפל ב-7 באוקטובר, לומר כמה מילים: "ברור לי שהממשלה פועלת כדי למנוע את יציאת האמת לאור. אני נושא את העיניים אליכם. אל תתנו להם לברוח מאחריות. נדב אח שלי היה אמיץ, גם אתם צריכים להיות אמיצים, כי האירוע שקרה פה הוא אחר. אני סומך עליכם. תהיו אמיצים וחכמים".
