אחי, רציתי שתדע.
מאמש עצרנו, מדינה שלמה את חיינו. כולנו התכנסנו בבתי העלמין, הרכנו ראש, אפילו הצלחנו לעמוד בשקט דקה. לא צעקנו, לא התווכחנו, רק חשבנו עליך.
אחי,
חשוב שתדע. התבוננתי בתמונה שלך, קראתי את סיפור חייך, דמיינתי את הילדים שלא יהיו לך, דמיינתי אותך יושב בסלון ביתך, עם כוס תה, כשנכדיך למרגלותיך.
אחי,
לא רוצה לומר לך תודה, זו מילה קטנה מדי. אני יודע שאני חי בזכותך. אני יודע שביום מר ונמהר, הצלת את חיי. אני יודע שלא חשבת לרגע, ירדת לשדה הקרב. הקרבת את עצמך למעני.
כמו השתלת איברים, אני משתיל בתוכי משהו מהתכונות של כל אחד ואחת מכם. אני פועל לתחיית הנופלים באמצעות תיקון שלי. מכל ביקור, כתבה, סרטון או תמונה אני לוקח משהו ומנסה להשתיל אותו בליבי. לא מבקש לחיות לאורך, מבקש לחיות איתך
אחותי,
אני רוצה לבקש סליחה, היו שחשבו שאת לא ראויה, שאין מקומך בשדה הקרב. את הוכחת גבורה עילאית, לחמת בחירוף נפש, לפעמים, ראית מה שמפקדייך לא ראו ואנו - זלזלנו בך.
אחי ואחותי,
כינו אתכם בכל מיני שמות, כל מיני אותיות מוזרות, דור ה- x,y,z. חשבו שאין בכם די ערכים, שאתם שקועים בעצמכם. חשבו שמילים כמו "ציונות" זרות לכם. טעינו. גילינו שבלי מילים פומפוזיות אתם גדולים מאיתנו. הפכתם למורי דרך, הגדרתם מחדש מהן רעות ואחריות. הפכתם לעמוד האש שלפני המחנה.
אחי ואחותי,
אני לא צופה בסרטונים, לא משוטט באתרים כדי לבכות. אני עושה זאת כדי לחיות.
כמו השתלת איברים, אני משתיל בתוכי משהו מהתכונות של כל אחד ואחת מכם. אני פועל לתחיית הנופלים באמצעות תיקון שלי. מכל ביקור, כתבה, סרטון או תמונה אני לוקח משהו ומנסה להשתיל אותו בליבי. לא מבקש לחיות לאורך, מבקש לחיות איתך.
הרב שי פירוןצילום: אלי דסה אחי ואחותי,
עוד מעט יום חג העצמאות. אני יודע שאתם רוצים שנחגוג. אני יודע כמה אהבתם את המדינה. אבל אני גם יודע שאתם דורשים שנהיה טובים יותר זה לזה, שם, בשמיים, אין חלוקה למפלגות. שם, למעלה, מעל הכוכבים, מאיר האור של נשמותיכם, תובע מכולנו: תשמחו, אבל ביחד.
שי פירון נשיא תנועת פנימה לשעבר שר החינוך
