בבית העלמין בקיבוץ בארי נערכה אחר הצהריים (חמישי) הלווייתה של עפרה קידר ז"ל. קידר בת ה-70 התגוררה בקיבוץ, נרצחה בשבת השחורה וגופתה נחטפה לעזה. קידר נרצחה כשיצאה להליכת בוקר במסלול הקבוע שלה בקיבוץ בארי. בעלה סמי נרצח גם הוא בביתו, והמטפל שלו נפצע. היא הותירה אחריה נכדים ושלושה ילדים - אלעד, אורן ויעל.
יעל, בתה של עפרה קידר
(צילום: מטה משפחות החטופים)
בלילה שבין שבת לראשון, במבצע של צה"ל ושב"כ, חולצה גופתה של קידר מהרצועה, יחד עם החטופים החללים יונתן סמרנו וסמ"ר שי לוינסון. "אנחנו כואבים, ועם זאת יש תחושת הקלה שאנחנו מביאים את עפרה לקבורה באדמת בארי, האדמה שכל כך אהבה", מסרו במשפחה של עפרה אחרי החזרתה לישראל. במשפחה הוסיפו: "השבת כלל החטופים היא חובה מוסרית. אנחנו מתפללים שכל משפחות החטופים יוכלו לסגור את מעגל האימה הזה, מי לשיקום ומי לקבורה".
בשבת השחורה הספיקה עפרה לספר בטלפון לבנה אלעד שיש יריות סביבה. כחודשיים לאחר-מכן פורסמה ההודעה על רציחתה. אלעד ספד היום לאימו ואמר: "אמא, בור ענק נפער אצלנו מאז 7 באוקטובר. חודשיים מאוחר יותר הודיעו לנו שנרצחת באותה שיחת טלפון שלנו. עם הזמן הייתה לנו הקלה שלא סבלת".
"אחרי שהודיעו לנו שהחזירו אותך מעזה, לא הפסקתי להריץ בראש את שיחת הטלפון האחרונה שלנו, את התמונות והסרטונים שראיתי, את המצב שהיינו בו בבית ואת המצב שהיית בו כשעמדת מול המחבלים, התחלתי לנתח בראש את כל הסיטואציה כמו ב-360 מעלות. אני צריך את הפרטים כדי לסגור את המעגל האישי שלי. אני כולי תקווה שכל משפחות החטופים יוכלו גם לסגור את המעגל שלהן".
"אני רוצה לספר לך שניצלתי ואני בחיים", אמרה הבת יעל. "אני עצובה שהלכת מאיתנו. לא היינו רק אם ובת, היינו חברות. אני מתגעגעת לחיבוקים שלך וממשיכה בדרכך. רציתי שתדעי שיש אנשים טובים שנמצאים איתי ואוהבים אותי, האחים היקרים שלי אלעד ואורן תמיד לצידי גם כשקשה לי. אני רוצה להודות לכל החיילים שהחזירו את אמא. יהי זכרך ברוך, אני אוהבת אותך ואזכור אותך לעד".
הנשיא הרצוג אמר בנאומו בבית העלמין: "מוטלת עלינו – על כל מדינת ישראל כולה – חובה מקודשת ועליונה: לא לשכוח ולו לרגע את אחינו המעונים במנהרות עזה. אנחנו מוכרחים, פשוט מוכרחים, להשיב את החטופים כולם - החיים והחללים כאחד".
"אני קורא מכאן לראש הממשלה ולמקבלי ההחלטות: אנחנו ברגע מפתח! עכשיו, אחרי ההישגים הגדולים של מערכת 'עם כלביא', אנחנו חייבים, פשוט חייבים, לעשות עוד צעד ועוד צעד ולהביא אותם הביתה. לשלוח את כל הצוותים, את הדרגים הכי בכירים, לקטאר, לקהיר, לכל מקום, לדבר עם כל מי שצריך לדבר, להמשיך לפעול בנחישות, ביצירתיות ובדחיפות, בכל דרך ובכל הכוח עד שהם ישובו אלינו".
"אני ניצב כאן, כנשיא מדינת ישראל בשם מדינת ישראל ומבקש מכולכם – סליחה. סליחה שמדינת ישראל לא הגנה עליכם באותו יום ארור. סליחה שלא הספקנו להציל רבים כל כך – למעלה ממאה מחברי בארי – מידי המרצחים. סליחה שלקח זמן רב כל כך, בו נאלצתם לעמוד לבד לגורלכם; מעטים מול רבים ואכזריים כל כך".
