הפרקליטות מבקשת להטיל עונש חסר תקדים על תושב הצפון ובת זוגו, שמואשמים בהתעללות פיזית ונפשית בשלושת ילדיו של האב, בפרשה שמכונה "בית הזוועות״ ונחשפה ב-ynet. כתב האישום הוגש נגדם לפני כשלוש שנים, ובמסגרתו הם הודו והורשעו בהתעללות בקטין חסר ישע, תקיפה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות. כעת, הפרקליטות ביקשה לגזור עליהם 17 שנות מאסר בפועל. אזהרה: התיאורים בכתבה קשים לקריאה.
לפני כשלוש שנים התקבל במשטרה דיווח מגורמי הרווחה על ילדים שלא מגיעים למסגרות החינוכיות שלהם. שוטרים ניסו להיכנס לבית המשפחה ונאלצו לפרוץ פנימה, שם גילו שלושה ילדים במצב של הזנחה עם חשד לביצוע עבירות אלימות אכזריות קשות כלפיהם מצד הוריהם.
החוקרים עצרו את ההורים שהיו בבית והעבירו את אחד הילדים לטיפול רפואי בבית החולים, ואת השאר למסגרות טיפוליות. זמן קצר לאחר מכן הפרקליטות הגישה נגד ההורים כתב אישום חמור, ומאז הם שוהים במעצר. השופטת יפעת שטרית-חדד מבית המשפט המחוזי בנצרת התירה לפרסם את הפרשה לבקשת ynet. בין היתר, בני הזוג תקפו אותם במכות שוט, ופצעו את איבר מינו של אחד הילדים, כבן 6, באמצעות מצית וסכין. הם אף תידעו את מעשי ההתעללות במחברות.
"ילד לא נולד לבכי, לא לזרועות שסוגרות חזק מידי, לא לאגרופים, לא לחגורה, לא לשקט מלא אימה", פתחה עו"ד לוסאנא סאיג, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז הצפון, בטיעוניה לעונשים של זוג ההורים. "ילד לא נולד להיזהר, לא לכווץ גוף קטן בפינה, לא לחלום על בית אחר. ילד נולד לצחוק, לידיים שמרימות באוויר, לחיבוק שמחמם בלילה, למיטה שהיא מבצר מוגן. אך יש מי שלקח את הילדות, מעך אותה תחת עקביו, הפך בית לכלוב נעול - ואהבה לנשק קטלני".
"במשך תקופה ארוכה, בין כותלי בית קטן, התרחשה זוועה שאיש מאיתנו לא היה מעלה על דעתו", אמרה עו"ד סאיג. "ילדים בני 5, 7 ו-9 לא חוו ילדות רגילה, הם לא ידעו מהו חיבוק חם של הורה, לא זכו לשמוע מלים רכות לפני השינה. במקום זאת הם למדו להתרגל לכאב, למדו איך זה להיקשר עירומים לכיסא במשך שעות, בזמן שהמבוגרים שישנים בחדר הסמוך מתעלמים מבכיים. הם חוו על בשרם את הצלפות השוט שורפות את עורם, משאירות חבלות ופצעים.
"הם למדו לשתוק כי ידעו שכל צליל שייצא מפיהם יוביל לעונש קשה יותר. הם ידעו שרעב אינו מצב זמני אלא עונש מתמשך. כשהמשפחה אוכלת - להם אסור, ורק אם המענים שלהם ירצו אז אולי יזכו בשאריות. והכול נעשה בצוותא, בשיתוף פעולה קר ומחושב בין אביהם ובת זוגו. לא מתוך רגע של אובדן שליטה, אלא מתוך החלטה שיטתית להפוך ילדים חסרי ישע לקורבנות התעללות".
עוד היא אמרה: "ילדים שלא חוו רק אלימות פיזית אלא ריסוק מתמשך של אישיותם, שבירת נפשם, דריסה של כל זכות בסיסית להיות ילדים. כאשר העמידו את הילדים על רגל אחת, עיניהם מכוסות, גופם מותש. הם אולי חשבו שאיש לא יראה, הם כיסו את עיניהם - אבל הצדק רואה הכול, ואסור לנו לעבור על כך בשתיקה. הילדים בתיק זה הוכו, נכבלו, הורעבו והושפלו באופן חמור ומתמשך. התנהלות הנאשמים עולה לכדי הפקעת צלם אנוש. קשירת הקטין לכיסא בעודו עירום, מניעת המזון וכיבוי העיניים והשימוש בשוט - כל אלה אינם רק התעללות פיזית אלא ביטוי של אכזריות נטולת חמלה".
4 צפייה בגלריה
השופטת יפעת שטרית-חדד, שהתירה לפרסם את הפרשה לבקשת ynet
( צילום: מתוך אתר הרשות השופטת )
עו"ד סאיג סיכמה: "קשה למצוא מקרים זהים בפסיקה שכן מדובר במקרה חמור ונדיר מסוגו. המקרה שבפנינו חמור משמעותית מהמקרה של כרמל מעודה, לאור העובדה שהמקרים בוצעו במסגרת משפחתית על ידי ההורים עצמם. בעוד שהקטינים שנפגעו על ידי מעודה חזרו בסוף היום לביתם, הקטינים שבתיק שלפנינו חוו מעגל של התעללות, קור ורשע. מעשי ההתעללות עצמם הם ברף חומרה גבוה יותר מאשר בתיק של מעודה. מעשיה החמורים של מעודה אינם אפילו 'טיפה בים' לעומת המעשים אותם ביצעו הנאשמים. פסק הדין שינתן כאן אינו עוסק רק בגורלם של הנאשמים, אלא בקביעת התקדים שיגיד לכל ילד מוכה, לכל עד שותק וכל הורה מתעלל - החברה לא תסבול זאת, אין מחילה, יש דין ויש דיין".
עו"ד פתחי פוקראעו"ד פתחי פוקרא, שמייצג את אבי המשפחה מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר: "מדובר במקרה קשה. הנאשם נעדר כל עבר פלילי. עד לביצוע העבירות שבהן הורשע, הוא ניהל אורח חיים תקין לחלוטין. הוא עבר משבר אישי שטלטל את חייו והביע חרטה מלאה וכנה על מעשיו. הוא עצור כבר שלוש שנים וניתקו אותו מילדיו. למרות העבירות בהן הודה, הוא מספר שהריחוק וההפרדה מילדיו קשים לו. הוא אוהב את ילדיו אהבת נפש, וגם בבית המשפט הוא אמר שחלומו לחזור ולהיות אבא טוב לשלושת ילדיו".
כתב האישום החמור
מכתב האישום נגד בני הזוג עולה כי לאב, בן 36 מהצפון, שלושה ילדים, בהם ילדה בת 9 ושני בנים בגילאי 8 ו-6. הוא ובת זוגו, בת 26, נישאו בתחילת 2021 והתגוררו עם הילדים בבית האב.
מהאישום, שהגישה פרקליטות מחוז צפון, עולה כי הקורבן המרכזי למעשיהם של השניים היה הילד הקטן, בן ה-6, אך גם הילדה סבלה מנחת זרועם. באחת הפעמים בהם היכה האב את הילדה, סטר לה מספר רב של פעמים, הרים אותה מראשה והטיח אותה בחוזקה בספה. הוא חבט בה עשרות פעמים ואף בעט בה. במקרה אחר, היכתה הנאשמת את בת ה-9 ובן ה-6 במכות שוט, בעוד הנאשם מונע מהם לברוח, מכה ובועט בהם.
במספר מקרים כבלו ההורים את הילד לכיסא, כשהוא עירום. הם קשרו אותו בחבלים לכיסא, בידיו, רגליו וגופו, וכן כרכו נייר דבק סביב צווארו ופיו. לעתים הותירו את הילד כבול לילה שלם, בעודם ישנים. הם גם נהגו לאכול כאשר הילד יושב מולם, לעתים כבול לכיסא, ורק אחרי שסיימו אפשרו לו לאכול שאריות.
בשני מקרים אחרים, פגעו השניים באיבר מינו של הילד, "על רקע חשדם כי הוא נוגע באיבר מינו". באחד המקרים שרפו את קצהו של האיבר באמצעות מצית ברנר (טורבו), ובמקרה אחר חתכו את קצה האיבר בסכין. באישום מתואר כי השניים לא טיפלו כלל בפצעיו של הילד, דבר שהותיר אותו מצולק.
