פרסום ראשון: נציב התלונות על שופטים, השופט אשר קולה, דחה שתי תלונות שהגישה ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) נגד שופטים שהורו על הוצאתה מדיוני בית משפט. גוטליב טענה כי הוראות ההרחקה פגעו בחסינותה הפרלמנטרית ובוצעו באופן בלתי חוקי, וכי הדבר אירע במהלך הופעתה בדיונים משפטיים פומביים ובעלי חשיבות ציבורית, שבהם השמיעה הערות כחלק מתפקידה.
גוטליב מסרבת לצאת בדיון של אוריך
(צילום: יאיר שגיא, רועי רובינשטיין)
התלונה הראשונה הופנתה נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שלדבריה הורה על הרחקתה מדיון בבג"ץ הדחת ראש השב"כ תוך שימוש בביטוי "חסינות מדומיינת". התלונה השנייה נגעה להתנהלות בבית המשפט המחוזי בלוד, כאשר השופט עמית מיכלס הורה להוציאה מדיון מעצרים בפרשת "קאטר-גייט". גוטליב, שהגיעה לתמוך ביועץ ראש הממשלה יונתן אוריך, התפרצה מספר פעמים, סירבה להפסיק וטענה לחסינות פרלמנטרית. לאחר שהוזהרה כי תורחק ולא נענתה, הוצאה בכוח מהאולם - תוך שהטיחה במאבטחים קריאות קשות ובהן "בהמה" ו"יודנראט".
בעקבות האירוע מסרה הרשות השופטת כי היא מגנה בחריפות את התנהגותה ודבריה, והביעה גיבוי מלא לאנשי משמר בתי המשפט. גם יוני דעאל, גיסו של אחד המאבטחים, תקף את התנהלותה ואמר ל-ynet: "זה עצוב שחברת כנסת מסוגלת להתבטא כך".
בשני המקרים טענה גוטליב כי מתן ההוראה בעקבות הפרעות מצידה במהלך הדיונים גרם לאנשי משמר בתי המשפט לבצע עבירה פלילית, משום שחובת החוק היא לכבד את חסינותה. לטענתה, חוק בתי המשפט אינו גובר על זכותה לחסינות ולחופש תנועה במסגרת מילוי תפקידה.
*לפי 27א*תיעוד: טלי גוטליב מוצאת מהדיון בבג"ץ
השופט עמית עוצר דיון בעקבות הערותיה של גוטליב
(צילום: בית המשפט העליון, נטעאל בנדל )
לאחר שעיין בפרוטוקולים ובשידורי הדיונים, קבע הנציב כי החלטות השופטים נבעו מהצורך לשמור על סדר ותקינות הדיון, במסגרת הסמכות השיפוטית הרחבה הקבועה בחוק בתי המשפט, שתכליתה השלטת סדר באולמות לצורך הבטחת סמכות השפיטה. הוא עמד על כך שחסינות פרלמנטרית כוללת חופש תנועה, אך גם מחייבת ציות לצווים שיפוטיים, והזכיר פסיקות קודמות של בתי המשפט בנושא. באיזון בין הוראות החוק, לא נמצא כי עמית או השופט במחוזי פגעו בחסינותה של גוטליב.
עוד קבע הנציב כי השימוש בביטוי "חסינות מהותית" שנזכר בהחלטתו או התנהלות השופטים כלפיה לא עלו כדי יחס מבזה או יהיר, וכי לא הייתה במעשיהם הפרה של החוק.
