מאז מתקפת הטרור הרצחנית בשמחת תורה לפני שנתיים, שבה נרצחו למעלה מ-1,200 ישראלים ורבים נחטפו, הפך התאריך הלועזי לסמל של כאב לאומי וגם בינלאומי. הוא חרות בתודעה כפצע עמוק, מוזכר בכל שיחה, דיווח או טקס – ובצדק.
1 צפייה בגלריה
הקפות שניות במוצאי שמחת תורה בתל אביב, 2022
הקפות שניות במוצאי שמחת תורה בתל אביב, 2022
הקפות שניות במוצאי שמחת תורה בתל אביב, 2022
(צילום: טל שחר)
אך מתוך הכאב, עלינו לזכור מדוע בחרו המחבלים בתאריך של הטבח הנורא, את מה הם ניסו לחרב, להשבית ולמחוק?
שמחת תורה הוא חג של שמחה ואחדות, שמחבר את כל פסיפס עם ישראל: דתיים ושאינם, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, ימין ושמאל – לתורה הקדושה. זהו החג השמח ביותר בחודש החגים, שבו אנו רוקדים עם התורה ומתאחדים כאחים. השמחה של שמחת תורה היא על עצם העובדה שיש לנו תורה, שקיבלנו מהקב"ה. גם יהודי פשוט שבפשוטים, שאינו יודע אפילו אות אחת בתורה, שמח בשמחת תורה. הוא שמח על עצם היותו יהודי, על הקשר של עם ישראל עם הקב"ה ועל שהקב"ה נתן לנו את תורתו.
בקיבוץ בארי, שספג מכה קשה בטבח, תושביו היו ספונים בשמחת תורה בממ"דים לפני שנתיים. בשנה שעברה, הם החליטו לרקוד ולשמוח ככל האפשר, ולהקדיש הקפה לקיבוצים שנפגעו, לחיילים ולחטופים. "נפצה את עצמנו גם בשביל השנה שעברה", אמרו, כסמל לנחישות להחזיר את השמחה שנגזלה. סיפורם ממחיש כיצד החג, גם בצל הכאב, יכול להפוך למקור של תקווה והפצת אור שבכוחו לגרש את החושך.
השנה, 7 באוקטובר חל בליל סוכות, ורבים התלבטו כיצד לשלב את שמחת החג עם זיכרון הכאב. האם ראוי לסמן תאריך לועזי, שמנותק מהלוח העברי, כסמל הזיכרון הלאומי? למרבה האירוניה, דווקא הניסיון לעצור את שמחתנו מחייב אותנו לחזק אותה, כפי שקהילות שונות ביישובי העוטף מלמדות אותנו בריקודיהן.

הנצחה אמיתית היא השקעה בחיים

הרבי מליובאוויטש לימד כי הנצחה אמיתית היא השקעה בחיים. כשמנהיג יהודי הציע בשנות ה-50 להשאיר כיסא ריק בליל הסדר לזכר קורבנות השואה, הרבי השיב: מלאו אותו ביהודי שחוגג. זו תהיה מורשת חיה וניצחון לעם היהודי.
כך עלינו לעשות בשמחת תורה: להפוך את הזיכרון למעשים שמחזקים את החיים. במקביל, על הכנסת, בשיתוף רבנים, מובילי קהילות ונציגי כלל הציבור, לקבוע יום זיכרון לאומי, עם טקסים ולימוד תורה, מבלי לפגוע במועדי שמחה שהמחבלים הנתעבים ניסו לחרב.
מנחם כהןמנחם כהן
גם מי שמעדיפים תאריך לועזי כסמל נייטרלי יסכימו שתאריך עברי יחבר אותנו לעומק זהותנו המשותפת. זו תהיה דרכנו להפוך את הכאב לתקווה, כפי שרבים באזורים שספגו מכה קטלנית ביום הטבח מלמדים אותנו: לרקוד, לשמוח, ולהקדיש את השמחה למי שנפלו ולמי שממשיכים להילחם.
הבחירה בידינו: דווקא משום שמרצחי חמאס בחרו להרוס את השמחה, אנו נחזיר אותה. ננציח, נזכור, נקדש את החיים ונרקוד שוב עם ספר התורה ביד. כי השמחה היהודית היא הניצחון האמיתי על הנוחבות. בעזרת השם, כולנו תפילה, שהשנה המעגל ייסגר ונזכה לחגוג את שמחת תורה יחד עם עשרות החטופים שסוף כל סוף יחזרו אלינו.