בימים האחרונים הציבור שומע על “ישיבות הסדר חרדיות” וחושב שהנה נמצא פתרון. אולי סוף סוף נמצא גשר, שיאפשר גם לציבור החרדי לקחת חלק בשירות בצה”ל - כמו הציונות הדתית. אבל מאחורי המילים היפות מסתתרת קופסה ריקה: לוקחים את השם, אבל משאירים את המהות מאחור. ההצעה הזו לא תוסיף לוחם אחד לצה”ל.
בציונות הדתית, מסלול ההסדר הוא חבילה שלמה: שנתיים ראשונות בישיבה, לאחריהן 17 חודשי שירות צבאי בתפקידי לחימה, ואז חזרה לישיבה להשלמה, כך שהמסלול כולו נמשך כ־5 שנים. זהו מודל שמשלב תורה ולחימה, לימוד וקרב, והלב שלו ברור: השירות הקרבי. בכל שנה מצטרפים בדרך הזו אלפי לוחמים לשורות צה”ל. השלב הצבאי הוא בגילאי 20-22, שבהם בני הציונות הדתית רובם המוחלט עדיין רווקים, וגם מי שמתחתנים - נשארים לוחמים. זו הסיבה שהמסלול מצליח להוציא כ־85% לוחמים.
לעומת זאת, החרדים שמוצג לנו כי ייכנסו ל“הסדר” – מגיעים לאותו גיל כשהם כבר נשואים, וחלקם אף בעלי משפחות. בצה”ל קיים כלל ברור: חיילי חובה שהם כבר הורים לא משרתים כלוחמים. בציונות הדתית, רובם מספיקים לשרת את 17 חודשי החובה הקרביים לפני שנולדים להם ילדים. אצל החרדים, ברגע שהם נכנסים למסלול רבים מהם כבר אבות – ולכן הצבא כלל לא יכשיר אותם כלוחמים. הם יופנו מראש להיות פקידים. המשמעות ברורה: לא תוספת לוחמים לצה”ל, אלא עוד פקידים שעלותם יותר מ־8,233 שקל נטו בחודש לכל חייל, ושהערך המוסף שלהם לצבא הוא שלילי.
וכאן חשוב להבין: הנזק הוא כפול. לא רק שמקבלים פקידים שהערך המוסף שלהם הוא שלילי, אלא גם כופים עליהם לשבת בישיבה עוד שלוש וחצי שנים כדי להשלים למסלול של חמש שנים. בפועל, “חוק גיוס לישיבות” במסווה. ולמה אינני מתלונן על כך שהם ישרתו 17 חודשים בלבד במקום 32? כי כל חודש שבו פקיד מקבל 8,233 ש”ח נטו גורם לצבא נזק. עדיף 17 חודשים כאלה מאשר 32.
אם רוצים באמת לאמץ את מודל ההסדר, צריך לאמץ גם את הקריטריונים: שיעור גבוה של לוחמים, מחויבות אמיתית, ודחיית שירות שתינתן רק למי שמוכיח שהוא עומד ביעד
מה שמנסים לשווק לנו כ“הסדר חרדי” הוא לא פתרון אלא תרמית. שם נוצץ בלי ליבה. קופסה יפה מבחוץ – ריקה מבפנים. אם רוצים באמת לאמץ את מודל ההסדר, צריך לאמץ גם את הקריטריונים: שיעור גבוה של לוחמים, מחויבות אמיתית, ודחיית שירות שתינתן רק למי שמוכיח שהוא עומד ביעד. כל ישיבה חרדית שתבקש להיקרא “הסדר” תפתח מחזור אחד של עד 100 תלמידים - ורק אם לפחות 80 מהם ישובצו בפועל כלוחמים, תוכל לקבל דחיית שירות למחזור הבא. לא עמדתם ביעד? לא תקבלו. זה לא עונש, אלא תנאי בסיסי. אחרת, במקום לפתור את בעיית הגיוס – נוסיף לה עטיפה חלולה.
צה”ל זקוק לתוספת אמיתית של כוח לחימה. לא ניסוחים משפטיים, לא פתרונות מדומים, לא קופסאות ריקות. בלי לוחמים – אין הסדר, יש השתמטות.
תא"ל (מיל') ראם עמינח כיהן בעבר כראש המערך הכלכלי של צה"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, וכיום דירקטור במכון למחקרי ביטחון (INSS)
