ב-15 מדינות ערביות, במחלקת המדינה בוושינגטון וגם בשתי המדינות המוסלמיות הגדולות במזרח-הרחוק - אינדונזיה ומלזיה - משמש בניין משרד החוץ כזירת אירוח לקבוצת עבודה של אנשי אקדמיה, דיפלומטים בעבר ובהווה, קציני מודיעין בכירים ונציגי המגזר העסקי. הם נפגשים פעם בשבוע, כשעל הפרק דיון בעתידה הפוליטי של ישראל.
מה שמעניין הוא שהקבוצות הללו לא שומרות לעצמן את תוכן הדיונים. להיפך - הן מנהלות קשר הדוק עם נציגי המגזר הערבי בישראל, דיפלומטים ישראלים מהעבר הלא רחוק, אנשי צבא ועיתונאים המכסים את העולם הערבית בתקשורת הישראלית. הן לא שומרות בסוד את מידת התעניינותן בעתיד הפוליטי של ישראל, במיוחד לקראת הבחירות הקרובות. כבר כעת מסתמנת הסכמה: למרות ההסתייגות של בכירי העולם הערבי מנתניהו, הם בהחלט מהמרים עליו כמנצח גם הפעם, ולא מבינים מדוע הוא, אבל גם בנט ואיזנקוט, דוחים את הושטת היד מהמגזר הערבי בישראל. בכך, הם מבטאים חלק מרכזי מסיפור יחסיה של ישראל עם מדינות העולם הערבי ב-1,000 הימים שחלפו מאז 7 באוקטובר 2023.
גם במדינות הערביות שלא מכירות רשמית בישראל - ובראשן סעודיה, קטאר, עומאן אלג'יריה, סומליה, ג'יבוטי, וכמובן גם סוריה ולבנון - מתנהל הדיון, ומדי יום עוסקים בקרבות המילוליים בין נתניהו ליריביו באופוזיציה. מעניין לזהות כי ליברמן מרתק את המעריכים בעולם הערבי, "מהיותו אדם חזק, ובעל עקרונות". במצרים לא מוכנים לעבור בשתיקה על איומיו להפציץ את סכר אסואן, אבל "הוא מחזיק במערכת יחסים עניינית ברוסיה, וצריך לקחת בחשבון שבסופו של התהליך הוא יצטרף לקואליציה, אם יושג ניצחון בבחירות".
שריפת דגל ישראל בדרום לבנון
(צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)
בקבוצות העבודה, אני מזהה כעס על ההתעלמות הגורפת בדיון הישראלי מעתיד הגדה המערבית, ועל היעדר התעניינות באבו-מאזן ובבכירי הרשות הפלסטינית. "פתרון שתי המדינות לא עולה אצלכם לסדר היום", מטיח בי קצין צבא מצרי לשעבר, שמכיר את הנושאים והנותנים (לשעבר) אצלנו. לפי הסבריו העקשנים, אין סיכוי שיושג הסדר בלי פתרון בנושא הפלסטיני, בלי להכניס כוחות פלסטינים לרצועת עזה כדי למחוץ את חמאס ולתפוס את מקומו - ואת זה, הוא מדגיש, אפשר לבצע רק בשיתופי פעולה עם ישראל.
כבעיניים ישראליות כדאי לעקוב מי תהיה המדינה הערבית שתוביל את "יוזמת הפתרון". קודם שולחים נייר עמדה מגובש לוושינגטון, בהמשך מפזרים במדינות ערב ובאירופה ומצפים שטרמפ יציג את "תכנית השלום הערבית" שתתמקד בנושא הפלסטיני - הגדה המערבית ועזה. הדגש הוא על החיבור ביניהן, בשיתופי פעולה בין המודיעין וכוחות צבא ומשטרה מהגדה, לבין כוחות אמריקנים - כמו שמתוכנן בדרום לבנון.
בזכות הסכמי אברהם הנשכחים יש לנו שגריר במרוקו, אבו דאבי ובחריין. סודאן, השותפה הרביעית, יצאה מהמשחק - וישראל לא מעוניינת להחזיר אותה
איפה זה שם אותנו? יש לנו הסכמי שלום עם מצרים מ-1979 ועם ירדן מ-1994. לאזרחים מהצד השני אסור להגיע לישראל, לישראלים "מומלץ מאד" לא לנסות. אין טיסות ישירות. הכניסה לסיני בלי ויזות, אבל אווירה רעה מתחילה לנשוב גם מאזורי התיירו . לעומתם, עשרות פועלים ואנשי שירות ירדנים עוברים את מסוף הגבול בעקבה בכל בוקר, מפוזרים בבתי המלון. זה סם חיים לירדנים, כשבמקביל תיירים ישראלים הורידו את כמות הביקורים בעקבה ובפטרה. בזכות הסכמי אברהם הנשכחים יש לנו שגריר במרוקו, אבו דאבי ובחריין. סודאן, השותפה הרביעית, יצאה מהמשחק - וישראל לא מעוניינת להחזיר אותה.
ההחמצה הישראלית הגדולה נמצאת ביחסים שכמעט נבנו בין ריאד לירושלים. נתניהו הוזמן לביקור חשאי בעיר ניאום, בנובמבר 2020, במקביל "קפץ" מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפיאו. המפגש נועד להישמר בסוד. מי חשף כעבור יממה והקפיץ את המארח הסעודי? לא קשה לנחש. אבל מאז המלחמה סעודיה הקצינה את עמדותיה בדרישה חד-משמעית לפתרון שתי המדינות בין ישראל לפלשתינים.
