א' הגיעה לישראל בטיסה ארוכה מברזיל ביולי 2024, שכדי לצלוח אותה לקחה כדור הרגעה. היא עוכבה בנמל התעופה בן גוריון על-ידי אחד מבקרי הגבולות שהחל לפלרטט איתה ולשאול אותה שאלות אישיות וחודרניות. הבקר לא הרפה משאלותיו אליה, ביקש את חשבון האינסטגרם שלה וגם לקח לה את הדרכון. לבסוף, היא קיבלה ממנו אשרת כניסה, וגם הוראה: "חכי לי ליד שירותי הנכים". היא חיכתה.
"הוא הגיע, סימן לה להיכנס, ואז ביצע בה מעשה סדום", מספר רפ״ק ערן אסרף, סגן ראש מחלק תשאול בימ״ר ירושלים, שבימים אלה חותם את אחת מהחקירות הסבוכות שידע. "הוא הצטייד בקונדום ונעל את הדלת. היא לא התנגדה פיזית כי פחדה שיגרשו אותה, הרי יש לה חוב כספי גדול שחשבה שתסגור אותו בעבודה בישראל. היא הייתה מטושטשת גם מכדור ההרגעה שלקחה, ומבחינתה הוא היה איש חוק. אחרי האונס, הוא חיפש אותה שוב ברשתות עשרות פעמים".
זה אחד התיקים החמורים ביותר שנחקרו במשטרה בשנים האחרונות: פרשת סחר מתוחכמת בבני אדם, שהחלה ברשת ישראלית-ברזילאית שהבריחה נשים לארץ לצורך זנות, והסתעפה לחשדות חמורים לאונס ולניצול מיני מצד צרכני זנות. בשלב מסוים עלה חשד גם למעורבותו של בקר הגבול בנתב״ג, שהתנה כניסת נשים ארצה - חלקן תיירות ואחרות קורבנות סחר - בשירותי מין. שני גברים עומדים מלבדו במרכז פרשת "ריקוד מושחת": דוד קאופמן ולואיס קריימר, שניהם עולים מברזיל.
בדרך למקלט כנפגעת סחר בבני אדם, א' סיפרה לראשונה גם על האונס שעברה על-ידי הבקר. בהמשך, אסרף אומר, "היא ישבה אצלנו ונתנה עדות. היא בכתה, ואתה מבין שהדברים האמיתיים. היא אמרה: 'אני פצועה נפשית מהאירוע הזה, למה לא עשיתי משהו?'. היא גם שיתפה חברה ולקחה את זה קשה מאוד. חוקרי הימ"ר לקחו אותה ברגישות לנתב״ג, ושם היא שחזרה את מה שהתרחש. היא הצביעה מפורשות ואמרה, 'מי שתשאל אותי הוא מי שאנס אותי'. ביצענו חקירה אקטיבית מול נתב"ג לקבל מסמכים, ואז קיבלנו מידע על מקרה דומה מאפריל: שתי תושבות ברזיל התלוננו על מעשה מגונה".
מי החשוד במקרה השני?
״אותו בקר. שתיהן סיפרו סיפור דומה. אחת עוכבה, נשאלה אם יש לה חבר, ואז הוא אמר להן: 'תעזרו לי ואני אעזור לכן'. ניסה לקבל שוחד מיני ולקח מהן פרטים. הראשונה דיווחה לאיש בברזיל ששלח אותה בדיוק מה קרה, שתיהן הגישו תלונה. הוא נחקר והכחיש. התיק נשאר פתוח, ובחקירה שלנו הוא שתק לגמרי".
היו עוד תלונות?
"במרץ-אפריל, אישה רומנייה נחתה בנתב״ג, ובן זוגה חיכה לה על מנת לאסוף אותה. היא נשאלה שאלות לא שגרתיות, והבקר חיבק אותה באופן מיני. היא סיפרה לחבר והם הגישו תלונה. היא שיתפה עוד פרטים וגם זה בדרכו לכתב אישום. הדפוס ברור – נשים חלשות, והוא תוקף".
במקרה אחר שנחקר, "אישה פרואנית עם בן זוג ישראלי סורבה כניסה לארץ ב-2023, עברה כמה תחנות - ונאנסה. היא תיארה כי הבקר נעל אותה בחדר צדדי לכמה דקות, לקח אותה לרכב לקראת עלייה למטוס, נסע קצת, עצר, התחיל לדבר ואז ביצע אונס ברוטלי. ניסינו להתחקות אחרי זה, אבל אי-אפשר היה להבין איפה זה קרה. לא הצלחנו להוריד מצלמות בזמן אמת. פתחנו את התיק מחדש. היא חיה בארץ, הביאה מסמכים מהשגרירות. זה היה מקרה קשה".
החשוד עצור מאז 12 במאי, ולאחרונה גם הוגשה נגדו הצהרת תובע לקראת כתב אישום בגין חלק מעבירות המין החמורות שיוחסו לו. בחקירתו, אומר אסרף, הבקר לא שיתף פעולה, אך ראיות נמצאו בטלפון שלו. "איפה שהוא הרגיש שאין ראיות הוא דיבר, ואיפה שיש - שתק", מספר הקצין. "נחקרו עשרות אנשים רק לגביו - עובדי נתב"ג ורשות ההגירה. שאלנו אם מותר לבקר לבדוק אדם ברשתות החברתיות, וכולם השיבו שלא. רשות שדות התעופה שיתפה פעולה באופן מלא, והיום כבר יש מצלמות בחדרי התשאול ועל הבקרים עצמם, ואין מצב שבקר ילווה מסורבת ממין נקבה. נפתחו העיניים".
מיליונים עברו בשיטת "חוואלה"
אבל בקר הגבולות היה כאמור רק חלק קטן מפרשה מסועפת של סחר בנשים. אחד הנאשמים המרכזיים, דוד קאופמן, עלה לישראל בשנת 2002 - ואילו לואיס קריימר הגיע ב-2016. לפי כתבי האישום, השניים הפעילו רשת סחר מאורגנת שהביאה נשים ברזילאיות לישראל תוך הצגת מצג שווא של ביקור תיירותי, כשבפועל יועדו לעסוק בזנות ברחבי הארץ.
הקשר הראשוני נוצר מול אישה בשם פלומה, אזרחית ברזילאית שפעלה בעבר בזנות בישראל. עם שובה לברזיל, היא הקימה סוכנות שעסקה באיתור נשים "פוטנציאליות" לעבודה בזנות מחוץ למדינה. לפי כתב האישום, היא חברה לקאופמן, שהפך ליד ימינה ולאחראי על הפן הפיננסי. באמצעות סוכנת שטח נוספת בשם מירטה, גם היא עסקה בזנות בישראל, אותרו נשים נוספות והועברו סכומי עמלות של כ-5% עבור כל אישה שגוייסה.
לפי המשטרה, סוכנות פלומה כיסתה את עלויות טיסות הנשים, את מגוריהן במלונות ובדירות שכורות, ואת הוצאות הפרסום באתרי אינטרנט. כמו כן, היא הקימה מרכז שיחות בברזיל שתיאם עבורן מפגשים עם לקוחות בישראל. על פי ההסכמים, מחצית מהרווחים הועברו לסוכנות באמצעות קאופמן.
הנשים הועסקו בדירות דיסקרטיות, בבתי מלון ובבתי בושת בתל אביב, בחיפה, בירושלים, לרבות דירות ברחוב אבן ישראל ובמלונות ברחוב הלל, עבור סכומים של בין 500 ל-1,000 שקלים. חלק מהן העידו כי אולצו לעבוד גם במהלך ימי הווסת, אחרות סיפרו כי נשדדו ואף נאנסו.
במשטרה מציינים כי קאופמן ניהל את ההכנסות מהזנות באופן סדור ומבוקר. לעיתים הוא גבה בעצמו את הכסף, ולעיתים שלח את קריימר או נהגים מטעמו, כולל נהג מונית שנעצר בפרשה. על פי החשד, בתוך עשור הוא צבר רווחים של כ-18 מיליון שקלים שאותם העלים מרשויות המס. הוא נהג להתעדכן דרך קבוצות וואטסאפ עם הנשים ועודד אותן להזמין חברות נוספות לעסוק בזנות בישראל.
כתב האישום נגדו כולל עבירות של סחר בבני אדם, הלבנת הון, ניהול מקום לשם זנות, סרסרות והעלמת מס. בנוסח שהגישה הפרקליטות נכתב כי ״הנאשם העביר כספי זנות מישראל לברזיל לסוכנות פלומה, למירטה ולנשים עצמן ביודעו כי מקורם בסחר בבני אדם, תוך ניסיון להסוות את מקורם, זהות בעלי הזכויות בהם ואת מיקומם״.
לדברי אסרף, "פרשת 'ריקוד מושחת' החלה בעבודת בלשים מזרוע מבצעית של ימ״ר, שפעלו על פי מידע שנאסף מכמה מקורות. הצלחנו להבין, דרך עדויות של נשים שנתנו שירותי מין בישראל, וגם של אנשים נוספים, שיש פה מעגל רשת. מה הכוונה? הן נותנות שירותי מין בישראל, ויש שני אנשים שהתפקיד שלהם הוא לאסוף את הכספים אחת לשבוע או יותר, תלוי כמה כסף מצטבר. לפחות מאחת הבנות עלה שהמחזור שלה הגיע עד 40 אלף שקלים בשבוע. במהלך החקירה סיפרה כאמור אחת הנשים שהיא נאנסה על-ידי בקר גבולות, והתיק הסתעף".
איך בוצעה החקירה?
״למעשה, החקירה הייתה חצי גלויה וחצי סמויה: גלויה כלפי הבנות, סמויה כלפי אוספי הכספים ומלבין ההון המרכזי. אחד קיבל את הכסף מהבנות, המיר אותו לכסף אחר והעביר אותו לברזיל. המעבר של הכסף לחו"ל התבצע דרך שיטת ׳חוואלה׳, כסף עובר מצד לצד בלי באמת לעבור. אם צברתי פה מיליון שקל ואני רוצה להעביר אותו לברזיל, יש לי איש קשר בברזיל שנותן את המיליון שם, ואני בארץ מעביר את אותו סכום לאיש קשר מקומי. לכן, בחקירה הסמויה לא ראינו את תנועת הכסף. לא היו העברות בנקאיות״.
התובע המלווה בתיק, עו״ד אייל לידני מפרקליטות מחוז ירושלים, אמר כי החקירה נוהלה בשני צירים מקבילים - הפלילי והכלכלי. המטרה הייתה לבסס תשתית ראייתית לא רק על הסחר בבני אדם ועבירות המין, אלא גם על העבירות הכלכליות, ולכן שותפו בחקירה גם חוקרי רשות המיסים. "העבודה המשותפת אפשרה לנו לגבש סיפור אחד, מגובש ועקבי, המחבר בין הפגיעה החמורה והמתמשכת בזכויותיהן של נשים לבין הפגיעה הכלכלית במדינה", הוא אומר. "הצלחנו לחשוף ולתפוס סכומי כסף משמעותיים שהיו חלק מהמערך העברייני".
קאופמן, לדברי אסרף, "טען שיש לו חברת תיירות שדרכה הוא מסדר טיסות לדרום אמריקה, אבל בפועל הוא לא פתח אותה בצורה סדורה. הוא אמר לנו שהוא לא הבין שהוא עובר עבירה, שהיום הוא מבין. הוא ערבב כספים בחשבון התיירות, עבדנו בפינצטה כדי לזהות אילו כספים מולבנים ואילו חוקיים.
״לואיס, שעלה לארץ לדעתי באמצע העשור הקודם, הכיר את דוד קודם לכן. לפי גרסתו הוא גויס לאסוף כספים וידע שזה תפקידו, אלא שמחיפוש בטלפון שלו, ניתוח הודעות וחקירה עמוקה, עלה שהוא ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא גם סייע לנשים שנתקעו בגבול, הנחה אותן איך להתלבש ואיך להתנהג, ולכן נכלל בעבירה של סחר בבני אדם״.
"החוקרות היו מותשות נפשית"
התשאול של הנשים הנפגעות היה לא פשוט. "הקמנו מתחם מיוחד לנשים במחלק תשאול, כולל כלכלה, אוכל ותנאים בסיסיים, כי בסוף הן קורבנות", אומר אסרף. "לכל אחת יש סיפור חיים: אחת במצוקה, אחרת ממשפחה שחייבת כספים. ביום הפריצה הגיעו הרבה נשים שזיהינו והוכנסו לחקירה. מדובר ב-12 נשים, רובן שיתפו פעולה. כששאלנו אותן מה הן עשו בברזיל, אחת ענתה שהיא רופאת שיניים. הן אמרו שהשכר כאן גבוה פי כמה. בניגוד למצב הנהוג בארץ, שבו יש סרסור בחדר ליד, אצלן לא היה מי שיגן עליהן. אם אחת הותקפה, אחרות באו לעזור. הן פתחו קבוצת וואטסאפ ייעודית לעדכונים".
עו"ד אייל לידניבמהלך חקירת ״ריקוד מושחת״, הנשים סיפרו כי נוצלו, וחלקן כי נאנסו ונשדדו. בימ״ר, במקביל לחקירת הסחר, נפתחה חקירה נוספת כדי לאתר את החשודים. "אחת הנשים שהעידה סיפרה על אונס שעברה", אומר אסרף. "רוב הבנות התקינו מצלמה על עינית הדלת בכניסה לדירות שבהן פעלו, והמצלמה הקליטה. המטרה הייתה להעביר בקבוצת הוואטסאפ שלהן תמונות של אנשים שמתנהגים באלימות, כדי להזהיר את האחרות. כך התמונות היו בטלפונים, ולכן היה קל לזהות שני חשודים. נגד אחד מהם הוגש כתב אישום, והשני לפני שימוע".
כתב האישום הוגש על ידי עו"ד נתי בן חמו מפרקליטות מחוז ירושלים. הנאשם הוא עז אל-דין דויאת, תושב מזרח ירושלים, שלפי כתב האישום הגיע לדירה ברחוב אגריפס, סיכם עם אחת הנשים על תשלום של אלף שקלים - ואז תקף אותה מינית בברוטליות וגרם לה לחבלות קשות. החשוד הנוסף יעמוד בפני שימוע לפני כתב האישום, על כך שתקף מינית אישה במעגל הזנות, שדד אותה, ותקף שתי נשים נוספות באותו המעגל.
מה היו הקשיים המרכזיים?
״זה תיק חקירה עם עשרה חוקרים, כולל מומחי מחשבים ומצלמות, אבל הקושי המרכזי היה השפה: הן כולן דוברות פורטוגזית, קשה ולחקור ברזולוציות כאלה עם מתורגמן. נדרשה המון רגישות וסבלנות. חוקרת שנכנסת לעדות יוצאת מותשת נפשית. כל מילה חשובה, כי זה תיק שצריך להוביל להוכחה. זה התחיל מתיק סחר, ולא בהרבה מחוזות מצליחים לגבש תיק כזה. אנחנו חיפשנו אמת. לא היינו מקובעים על הבקר הזה, אבל כל החצים הובילו אליו ובחקירה יסודית הוגשה הצהרת תובע. הכי כואב לשמוע מהנשים שהאיש הזה, שקיבל כוח מהמדינה, ניצל אותו לביצוע זוועות. הן ראו בו את המדינה. זה פוגע גם בנו, כאזרחים. אני מאמין שהיו מקרים נוספים שהוא תכנן או ביצע, אבל מול נשים חזקות זה לא צלח. טוב שהצלחנו להוקיע אותו מהחברה. אדם כזה יושב על שיבר של מדינה. הוא קובע אם את נכנסת או לא. ואת הכוח הזה, הוא ניצל בלי שום גבול".
תגובות
עו"ד אריאל עטרי, סנגורו של בקר הגבול, מסר: ״עם מעצרו של מרשי טענה המשטרה שהוא ביצע עשרות עבירות מין חמורות בתיירות ואף סחר בנשים. ככל שהעמיקה החקירה, התברר עד כמה החשדות מופרכים. כיום נותרו בקושי טענה על חיבוק ונגיעה מקרית בישבן, בחורה פרואנית שטענה שנאנסה בדרך למטוס והצביעה, במסדר זיהוי, על גבר אחר כמי שאנס אותה ברכב שבו החשוד מעולם לא נהג.
"נערת ליווי שנעצרה בבית בושת לפני כחמישה חודשים העידה נגד כמה אנשים אך לא היתה לה טענה כלפי מרשי. רק כמה חודשים אחר כך, כשחוקרי המשטרה הבטיחו לה שתוכל להישאר בארץ ולעסוק בזנות אם תפליל את החשוד - ׳נזכרה׳ שנאנסה כשהגיעה לארץ. עדותה היא עדות שקר ואנו מצפים שבית המשפט, שיבחן את חומר החקירה, יורה על שחרור מרשי ממעצר״.
עו״ד אריאל עטריצילום: אוהד צויגנברגעו״ד משה גלעד, המייצג את קאופמן, מסר: ״הנאשם אותו אני מייצג היה חלפן כספים ומעביר את כספי הנשים למשפחותיהן בברזיל. למרשי לא הייתה כל מעורבות הסחר בנשים או בגרימת עזיבת ארץ מולדתן או בהבאתן לישראל. כל הנשים שנחקרו העידו שהן יזמו את הגעתן לישראל כדי לעבוד בזנות בשל קשיים כלכליים.
עו"ד משה גלעדצילום: שרון צור"לפני שהגיעו, הן עסקו בזנות בברזיל ובמדינות אחרות. בישראל עצם הזנות אינה עבירה. דרכונן היה אצלן כל הזמן ובכל רגע נתון הן יכלו לעזוב את ישראל. לפיכך, נטען שהנאשם לא ביצע כל עבירה בקשר לסחר בנשים אלא עבירות מס בהן הודה וייתן את הדין עליהן״.
פורסם לראשונה: 15:47, 07.06.25
