לקראת שיבושים נוספים במערכת החינוך? מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, ויו"ר ארגון המורים רן ארז, זועמים על הכוונה לקצץ בשכר העובדים בשירות הציבורי - ובתוכם עובדי ההוראה - כשמנגד ניתן פטור לתלמודי התורה החרדיים.
הריאיון עם יפה בן דויד
( צילום: מיקי שמידט)
הקיצוץ בשכר, בסך 3.3% ב-2025 ו-1.2% ב-2026, יחסוך למדינה כ-5 מיליארד שקלים בשנה הנוכחית וכ-2.6 מיליארד בשנה הבאה. הקיצוץ אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, ולא יחול על מרוויחי שכר מינימום. אלא שאייכלר דאג להחריג ממנו גם את מוסדות החינוך שמתוקצבים בידי המדינה בסכום הנמוך מ-40% מתקציבם, כשהמשמעות בפועל היא שיימנע קיצור בשכר המורים במוסדות ה"פטור" - רובם תלמודי תורה חרדיים לבנים. מדובר בכ-250 בתי ספר שמתוקצבים על-ידי המדינה באופן חלקי בלבד, ובהתאם מחויבים בשיעור נמוך של לימודי ליבה. יש לציין כי מרבית מוסדות החינוך החרדיים אינם מוסדות "פטור", והם מתוקצבים בשיעור גבוה יותר בידי המדינה - ועל כן לא הוחרגו מהקיצוץ.
"ברגע שמשיתים את הגזרה הכלכלית על כלל הציבור בגלל המלחמה - אין בעיה, ניתן את חלקנו", הסבירה הבוקר (יום רביעי) יפה בן דויד באולפן ynet. "אם היו עושים מה שעשו במלחמת שלום הגליל, אז לקחו מאה שקל מכל אזרח, היו מגיעים היום לעשרה מיליארד שקלים. אבל במקום זה השיתו את הגזרה הכלכלית רק על המגזר הציבורי, וגם בתוכו עשו אפליה גדולה ונוראית".
"ציבור עובדי ההוראה, המורות והגננות, ישלמו את המחיר הגבוה ביותר", תקפה בן דויד. "לשאר המגזר הציבורי לקחו מהתוספות העתידיות, אבל לנו לוקחים מהשכר. למה מפלים אותנו? אני מוכנה לתת מהתוספת העתידית, מהסכם השכר הבא - אבל הם לא מוכנים. מדובר על בין 300 ל-860 שקל מכל עובד".
לדבריה, "יותר מ-35% מצוותי החינוך הם זוגות שעובדים מהוראה - כך שמדובר לעיתים על יותר מ-1,700 שקל בחודש משכרם. יש לנו יותר מ-140 משפחות שכולות שאיבדו את ילדיהן, וגם מהן ייקחו. גם חלק ממשפחות החטופים עובדות הוראה".
אייכלר, מצידו, הצדיק את המהלך בנימוק כי שכרם של העובדים במוסדות שאינם מתוקצבים באופן מלא בידי המדינה ״רזה גם ככה״, וכי לצד המוסדות החרדיים ישנם גם מוסדות בחברה הערבית שההחרגה נוגעת להם. עם זאת, הוא סירב להחריג מהקיצוץ קבוצות עובדים מוחלשות אחרות.
לדברי בן דויד, בגלל הסכם השכר שנחתם ב-2022, היא לא יכולה להשבית את הלימודים - שכן הקיצוץ לכאורה הוא רוחבי. "אבל אנחנו יכולים לעשות שיבושים קשים שמהם כל הציבור יסבול, וחבל", אמרה. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה, אבל לא נאפשר שיפגעו בציבור כל כך יקר. מערכת החינוך נמצאת בקריסה, יש פה מחסור גדול מאוד של מורים וגננות. יש הורים שמגיעים גם היום לגן סגור, וצריכים לקחת את הילד לעבודה. זה מה שהמדינה רוצה? למה להכות רק בציבור היקר הזה?".
"לא יכול להיות שיהיו חלקים גדולים מאוד בציבור שלא יושת עליהם שקל אחד מהמלחמה, ועל הציבור שלנו יושת רוב העומס הכלכלי", הוסיפה בן דויד. "זה לא הגיוני, זה לא צודק, זו אפליה נוראית, ואנחנו לא נשב בשקט. אני מנסה לנהל על זה משא ומתן כבר יותר משבעה חודשים, אבל כל הצעה חלופית שאני נותנת - ובלבד שלא ינכו מהשכר - אני מקבלת 'לא'. חברים, לא יקרה שנשב בשקט. והשיבושים שיהיו הם שיבושים קשים מאוד".
בין סל האפשרויות שלה, לדברי בן דויד, "הלימודים ייפתחו ב-10:00, הגנים ב-11:00. יש לי ארסנל של כלים ואני לא רוצה להגיע לשם. בתקופת המלחמה ישבנו בשקט ועשינו עבודת קודש - אבל עכשיו אנחנו במלחמה לא רק על הבית, מדינת ישראל, אלא גם על מערכת החינוך ועתידה. כל הזמן מזכירים לי את הציבור החרדי - אז הלוואי שמי שיושב שם על השיבר של הכסף היה דואג ככה גם לעובדי ההוראה ולכולם".
"קיש? לא מרגיש אותו בכלל"
יו"ר ארגון המורים, רן ארז, אמר אתמול שיעתור לבג"ץ - אך הבוקר הבהיר שקודם יפנה לכל הגורמים כדי לפתור את הבעיות ללא עתירה. "יש כאלה שמשרתים את המדינה ושופכים את דמם עבורה, ויש כאלה שלא", תקף. "יש כאלה שתורמים שכר משכרם על מנת לאפשר את קיום המדינה ותקציב המדינה, ויש כאלה שלא. אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לאיפה ואיפה בין הציבור הזה לציבור אחר, ולכן, אם כולם צריכים לתרום, כולם תורמים - וכל אחד צריך לתרום בהתאם ליכולתו. מי שמרוויח הרבה ישלם יותר, מי שמרוויח פחות ישלם פחות. כולם צריכים לתת את מחצית השקל ואין שום שחרור לאלה שנמצאים בקבוצה מסוימת של חרדים למשל, שלא חייבים לתת את מחצית השקל לתקציב המדינה".
(צילום: מיקי שמידט)
"הדבר הזה גובל בחוצפה", אמר ארז. "אני לא מבין איך שר האוצר, אדם דתי, לא מבין את הדבר הזה. איך לציבור שלא משרת בצבא יש גם חוצפה לבוא ולבקש לשחרר אותו מתרומה כספית אפילו למדינת ישראל?".
ארז תקף גם את שר החינוך יואב קיש: "לצערי הרב, אני לא מרגיש אותו בכלל - לא לטוב ולא לרע. הוא כאילו לא קיים. אני לא חושב שיש לו עניין בכלל בכל הסוגיה הזאת. במשרד החינוך אין שום דבר שמושך את המערכת כלפי מעלה, היא ממשיכה לדשדש ולהתקדם מתוך אינרציה בלבד. והאינרציה הזו הולכת ונגמרת".
בגופים הציבוריים מועסקים כ-440 אלף עובדים - במערכת החינוך, בהשכלה הגבוהה, ברפואה הציבורית, בשלטון המקומי, בכוחות הביטחון ובחברות הממשלתיות. מוסדות הפטור החרדיים מונים כ-250 בתי ספר, מרביתם תלמודי תורה חרדיים לבנים. מוסדות אלה מחויבים בכמחצית מלימודי הליבה הנדרשים במערכת החינוך הכללית, ובפועל הפיקוח על כך רופף מאוד, ושיעור לימודי הליבה נמוך אף יותר.
