המשטרה הודיעה על החלטתה לשחרר ממעצר את תושב אילת אשר גולדשטיין (88), שהתוודה כי רצח לפני 51 שנה את בנו סער ליד אי האלמוגים. גולדשטיין ישוחרר ממעצר בתנאים מגבילים, בעקבות הסכמה בין המשטרה לפרקליטו. במשטרה הבהירו כי "תיק החקירה עודו נמשך, ובסיומו יוחלט אם להעבירו לפרקליטות". לפי התנאים שנקבעו, נאסר על גולדשטיין לעזוב את אילת עד 10 בספטמבר וליצור קשר עם המעורבים בתיק.
בדיון שנערך ביום רביעי שעבר בבית משפט השלום באילת התברר כי האב שהתוודה בכך שהטביע למוות את בנו בן ה-5 במפרץ אילת, חזר בו מהמיוחס לו ושינה את גרסתו בחקירה. הקשיש, שנשא עונש מאסר בעקבות רצח אשתו לבנה ב-1976, טוען כעת כי לא ביצע את העבירה שבגינה התוודה ולא רצח את בנו.
עו"ד נמרוד אבירם מהסנגוריה הציבורית, שמייצג את גולדשטיין, הגיש פעמיים ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. שתי הבקשות נדחו, ובהמשך הגיש בא כוחו של החשוד רשות ערעור גם לבית המשפט העליון. לאחר בקשה זו הגיעה המשטרה עם עו"ד אבירם להסכמה לגבי שחרורו של גולדשטיין ממעצר.
על-רקע המשך החקירה, מתקיים דיון משפטי על אודות התיישנות המקרה ואם ניתן להגיש כתב אישום נגד הקשיש לאחר שנים כה רבות. במשטרה מציינים כי החוקרים עומדים לקראת השלמת התיק, ושמאז תחילת החקירה ב-23 באוגוסט הם הצליחו להגיע לחומרי חקירה - למרות 51 השנים שחלפו מאז מות הילד.
עו"ד אבירם מסר: "מדובר בקשיש חולה שמתמודד עם מצב רפואי ורגשי קשה. כבר בתחילת הפרשה סברנו כי אין שום הצדקה בנסיבות המיוחדות להמשך מעצרו. צר לנו שרק בעקבות בקשה לבית המשפט העליון, במוצאי שבת, הפרקליטות עיינה בתיק החקירה והנחתה את המשטרה לשחרר את אשר".
2 צפייה בגלריה
1974: הדיווח ב"ידיעות אחרונות" על טביעת הילד סער
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
בדיון הקודם הוארך מעצרו של גולדשטיין בשישה ימים. השופט גיא אבנון ציין: "טענתו המרכזית של בא כוח החשוד, התיישנות העבירה, נדחתה לעת הנוכחית. נקבע כי אין זהו השלב לבחון את הטענה המשפטית בדבר התיישנות העבירה. ממילא על-מנת לבחון את הטענה לגופה, יש לאפשר ליחידה החוקרת למצות את החקירה".
השופט הוסיף: "אשר לעוצמת החשד, צודק בא כוח החשוד בטענתו כי בחקירתו האחרונה הוא שינה את גרסתו וטען כי לא ביצע את העבירה. ברם, בשלב זה חומר החקירה שנאסף די בו כדי לקבוע קיומו של חשד סביר לכך שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. לא ניתן להתעלם מחומרתה יוצאת הדופן של העבירה המיוחסת לחשוד".
אפשרויות המשטרה להגיע לחקר האמת בעקבות ההתוודות של החולה הסופני מוטלות בספק. גורמים במשטרה סיפרו שיש ניסיון לאתר עדים רלוונטיים שיוכלו לשפוך אור על טביעת הילד שאירעה כאמור ב-1974. בחלוף זמן כה רב, המשימה של החוקרים צפויה להיות קשה מאוד. גם אם יימצאו עדים פוטנציאליים, הסתמכות על זיכרונם מאירוע שהתרחש לפני יותר מחמישה עשורים צפויה להיות בעייתית.
"לנקות את המצפון"
הילד סער היה משותק ברגליו. ב"ידיעות אחרונות" דווח אז כי "האב הבחין לפתע כי ילדו צף על פני המים, משה אותו והחישו לבית החולים יוספטל". גולדשטיין התקשר בסוף השבוע למשטרה, טען שברצונו "לנקות את מצפונו", והתוודה על כך שרצח את בנו. הוא הסביר כי עשה זאת משום שהבן סבל משיתוק מוחין ולכן הוא ריחם עליו.
ב-1976 גולדשטיין רצח כאמור את אשתו לבנה. גופת האישה נמצאה חרוכה במכונית שרופה בכביש הערבה, ובתחילה עלה חשד שהיא נהרגה בתאונת דרכים. בהמשך התברר שגולדשטיין ניסה לביים את מותה. ברצח של לבנה גולדשטיין הורשע גם ישראל עומרי. על השניים נגזר אז מאסר עולם, עונשו של גולדשטיין נקצב ל-16 שנות מאסר.
רון עומרי, בנו של ישראל, סייע לו להעלים את גופתה של לבנה גולדשטיין. עוד התברר כי השניים קיבלו בתמורה מאשר גולדשטיין 100 אלף לירות. רון הפך לעד מדינה, והפליל את אביו ישראל. גולדשטיין עצמו שוחרר מהכלא לאחר שנשא עונש של 11 שנות מאסר בלבד.
בכתב האישום נטען כי ישראל עומרי ובנו רון מסרו לגולדשטיין מוט ברזל שעימו הוא רצח את אשתו לבנה ב-10 בספטמבר 1976. לאחר הרצח הוביל ישראל עומרי את גופת הקורבן במכוניתו של של גולדשטיין למרחק של שישה קילומטרים מדרום לאילת, עד לכניסה לכביש הערבה. שם ישראל עומרי הצית את המכונית כדי לעורר את הרושם שלבנה גולדשטיין קיפחה את חייה בתאונת דרכים.
אשר גולדשטיין טען כי הודה בחקירתו במשטרה בגרימת מוות שלא בכוונה ולא ברצח, בעקבות סכסוך שפרץ בינו לבין אשתו. "היא הפילה אותי לרצפה, והתחלנו לריב", סיפר אז הנאשם. "היא קיבלה מכה בראש וזרם לה הרבה דם. אני נבהלתי, ויצאתי החוצה לכביש כדי להתאבד. נעצר לידי אוטו, אבל לא דרס אותי. חזרתי הביתה, אשתי קיבלה מכה בראש ובכתה. היא הספיקה להרביץ לי, ואז ברחתי מהבית".
גולדשטיין, שהיה בעבר קבלן לעבודות עפר, הסתבך בפלילים גם אחרי שנשא את עונשו בגין רצח אשתו. ב-2020 הוא הורשע בתקיפה ובאיומים כלפי מי שהייתה אז בת זוגו. לפי כתב האישום, גולדשטיין אמר לבת זוגו: "ישבתי מאסר עולם, אין לי בעיה לשבת עוד מאסר עולם".
עוד צוין אז כי גולדשטיין אמר בחקירתו: "היא ז***, היינו בקשר שלושה חודשים והייתי מזמין אותה כל פעם. אני מבקש סליחה. אני מבקש מבית המשפט, אני אדם שעבר מאסר עולם, ב-1988 השתחררתי ועבדתי אחרי זה בבית מלון בתור קצין ביטחון, ועבדתי במועצה אזורית יטבתה בתור איש אבטחה. אני איש ערכים". בית משפט השלום באילת גזר אז על גולדשטיין שישה חודשי מאסר על-תנאי.
