שני מנהיגים צעירים נבחרו לעמוד בראש ממשלתם בשנים 1996 ו-1997: בנימין נתניהו וטוני בלייר. בעוד שבלייר הכריז עם מינויו כי מדיניות ממשלתו תעמוד על שלוש רגליים, "חינוך, חינוך וחינוך", והפליא לעשות לקידום המדיניות שעליה הכריז, עמיתו מישראל הפנה עורף לחינוך במהלך 18 שנות שלטונו כראש ממשלה.
בפרק זמן זה מינה נתניהו 10 שרי חינוך שכיהנו בתפקידם קרוב לשנתיים בממוצע, כשמרביתם חפים מכל בקיאות בעולם רווי הסתירות של ניהול מדיניות חינוך לאומית. הסוגיה הראשונה שעמה נפגשו השרים הייתה משבר הביקוש למקצוע ההוראה. ממצאי מחקר עקביים מצביעים על כך שאיכות מערכת החינוך אינה יכולה להיות טובה יותר מאיכות מוריה. בעוד מערכות חינוך בעולם מאמצות מדיניות שתכליתה להבטיח את איכותם, נרתעו שרי חינוך של ישראל מעיסוק בנושא זה. שפע הצעות שהוגשו לשרים נתקלו במשיכת כתף, משום הידיעה כי פירות מדיניותם יקטפו רק לאחר עשור או שניים. אלא שבהעדר מדיניות ארוכת טווח, המשבר רק הלך והחריף - כפי שניתן ללמוד מהגרף המצורף אודות אחוז העוזבים את מקצוע ההוראה:
יתר על כן, בעיצומו של המשבר בשנת 2025, כשמחסור במורים ראויים היה לנחלתו של כל מוסד חינוכי, עלבה הממשלה במורים כשהפחיתה למרביתם את שכרם. אף כי הייתה זו הפחתה שולית, המהלך התפרש כחוסר כבוד וזלזול של הממשלה במוריה, בפרט שבאותה עת הוענקו תוספות שכר נדיבות למורים בחינוך החרדי. כישלונה של הממשלה בתחום זה הוא רב פנים, וכולל היעדר כל קשב להמלצות לשינוי המצב, כאשר שיעורם של המורים הפורשים עולה על מספר הנקלטים בה.
יתר על כן, תמריץ לחיפוש חלופות תעסוקה התרחש משעה שהמשרד העניק, החל משנת 2022, אישורי פעולה ל-23 אלף עמותות במטרה לאפשר להם להעניק שירותי חינוך והוראה עבור בתי ספר. בכך הכריזה הממשלה על מודל פעולה ייחודי שאינו מוכר במערכות חינוך ציבוריות בעולם. התכנית שתוקצבה בשני מיליארד שקלים הפכה ל"כדורגל פוליטי" משעה שהופקדה תחילה בידיו של אבי מעוז ממפלגת נעם. על אי השקט שמחוללת השיטה החדשה בחדרי המורים סיפרה לאחרונה מנהלת בית ספר בכנס, שנדרשה לשלם שכר שעה של 750 שקל למורים שאותם סיפקה עמותה לתלמידיה, בעוד שכרו של מורה במערכת הציבורית הוא כעשירית מכך. אין זה מפתיע אפוא כי לאחרונה ניסו ארגוני פשיעה להשתלט על משאב זה בצפון.
בעוד שי פירון חתר לקדם לפני כעשור את מתודות ההוראה והלמידה החדשות, בדומה להתפתחות בעולם החינוך, הוא הוחלף עד מהרה באחר. עשור מאוחר יותר ביקשה יפעת שאשא-ביטון לצעוד בנתיב דומה, אך השרים שבאו בעקבותיהם הפנו עורף לחידושים המקצועיים, והאחרון שבהם, יואב קיש, אף הודיע על ביטולם במעמד טקס חילופי השרים.
תחום ההשכלה הגבוהה סובל גם הוא מהתנכלות מתמשכת מצד ממשלות נתניהו. הגרזן נחת על האוניברסיטאות עם מינויו של נתניהו לשר האוצר בשנת 2003. עקב קיצוץ של 25% בתקציבן, נאלצו 1,000 חוקרים לסיים את תפקידם, מהלך המשול לסגירה של אוניברסיטה גדולה בנוסף לסגירה של מעבדות וצמצום פעילותן של ספריות. היה זה "העשור האבוד" בהשכלה הגבוהה שאת נזקיו אפשר להמשיל להטלת הפצצה על מכון ויצמן.
די היה בלחישה של גדעון סער באוזניו של נתניהו בעת ישיבת ממשלה, כי קבלת המלצות הוועדה תחסום את אפשרות הממשלה להתערב בהשכלה גבוהה, כדי לגנוז את ההמלצות - שהתאדו כעלה נידף ברוח
לזכותו של נתניהו כראש ממשלה יאמר כי כשלמד על נסיגת מעמדה של האקדמיה הישראלית, נענה להצעה לחילוצה מהמשבר. ועדת מומחים שמינה יחד עם שרי האוצר והחינוך בראשות פרופ' חגית מסר ירון הגישה את המלצותיה בשנת 2014. אך די היה בלחישה של גדעון סער באוזניו של נתניהו בעת ישיבת ממשלה, כי קבלת המלצות הוועדה תחסום את אפשרות הממשלה להתערב בהשכלה גבוהה, כדי לגנוז את ההמלצות - שהתאדו כעלה נידף ברוח.
אף כי ישראל מוגדרת "כמעצמה מדעית" והישגיה באים לידי ביטוי בכך שבעשור הראשון של המאה זכו חמישה מדענים בפרס נובל ואחד בפרס פילדס, 12 דיסציפלינות ניצבות בפסגת ההישגים בעולם, ובשנת 2015 נמצאה היא במקום הראשון מבין שבע מדינות בהעברת פטנטים לתעשייה - ממשלות נתניהו העמיקו את העוינות כלפי האוניברסיטאות. במישור התכנים, הותקפה החירות לעיסוק בסוגיות שבמחלוקת, והבסיס הדמוקרטי מותקף בעקביות ובכך איבדה המערכת את רוחה ונשמתה. תחילה הייתה זו הפסקת העשרת חדרי המורים בחוברת "בעד ונגד" שעודדה את הדיון בסוגיות שבמחלקות. עוד זכורה הרחקתו של אדם ורטה מהוראה, שהייתה איתות למורים על גבולות המותר בשיח עם תלמידיהם. לא היה זה מפתיע אפוא כי שנה מאוחר יותר נדחתה הצעת התכנית של הצוות המשותף למשרד החינוך ולצה"ל למאבק בתופעת הגזענות המתפשטת, שהתגבשה בעקבות הרצח האכזרי של הנער מוחמד אבו-חדיר בירושלים בשנת 2014. עליית מדרגה נוספת התבטאה בהעמדת מנהלי בתי ספר לבירור משמעתי בעקבות תקנות חדשות משנת 2017 שאסרו על כניסתן של עמותות שמאל לבתי ספר. מדיניות זו הניחה את ידה גם על האקדמיה עם "חוקי ההשתקה". כבר עתה קיימות עדויות למכביר אודות צנזורה עצמית של מרצים בשיח עם סטודנטים, בדומה לתהליך מתועד שהחל כעשור קודם לכן בבתי הספר.
ללא חזרה לתכנים ליברלים ודמוקרטים, ללא הנחלה של תרבות דיון נטולת מורא גם בנושאים השנויים במחלוקת - מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה הולכות ומאבדות את צלמן
ללא חזרה לתכנים ליברלים ודמוקרטים, ללא הנחלה של תרבות דיון נטולת מורא גם בנושאים השנויים במחלוקת - מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה הולכות ומאבדות את צלמן. בספרם "המיעוט הנבחר" סוקרים המחברים צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני את המסורת היהודית שהובילה להפיכת העם היהודי למגדלור אינטלקטואלי מאז חורבן בית שני, עת התפזר בין אומות העולם. העשורים שבהם מכהן נתניהו בשלטון מרסקים את התקווה להמשך קיומה של ישראל כמגדלור.
פרופ' (בדימוס) עמי וולנסקי מאוניברסיטת תל-אביב היה המדען הראשי של משרד החינוך ויועצם להשכלה גבוהה של ארבעה שרי חינוך. ספריו האחרונים הם "מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל" (2024) ו"תלמידי האתמול תלמידי המחר" (2020)
;
