עצורה בבית הסוהר "נווה תרצה" טוענת כי נאנסה בידי עצורה אחרת בתא, בזמן שסוהרים שמעו את זעקותיה - אך לא התערבו. כך עולה מערר שהוגש לפרקליטות לאחר שהתיק נסגר מ"חוסר ראיות". על פי הערר, החקירה לוותה בשורה של מחדלים חמורים: מהיעדר חקירה בידי גורם מוסמך, דרך אי-גביית עדויות ואי-קיום עימותים, ועד עיכוב של כמעט שנה בחקירת החשודה.
המתלוננת, אם לשישה מירושלים, נעצרה באפריל 2024 בחשד לעבירות כלכליות. היא תיארה כי בליל 14 באפריל הוכנסה לתאה עצורה אחרת, שהתנהגה באופן חריג ובהמשך תקפה אותה מינית. לדבריה, היא זעקה לעזרה אך הסוהרים לא פינו את התוקפת מהתא עד שעות הבוקר.
2 צפייה בגלריה
שפי פז נכנסת למעצר בנווה תרצה
שפי פז נכנסת למעצר בנווה תרצה
"צעקתי, הסוהרים אמרו שהם לא יכולים להוציא אותה". נווה תרצה
(צילום: מאיר תורג'מן)
בשיחה עם ynet היא סיפרה: "נעצרתי בלי שום הכנה מראש. אני אישה שמעולם לא עברה אפילו עבירת תנועה, תמיד נתתי את הנשמה בעבודה ובמשפחה. החקירות היו מתישות, החוקרים לא גילו טיפה של אנושיות. הייתי עצורה שמונה ימים, ירדתי 12 קילו, לא אכלתי ולא ישנתי. בעלי והבנות הביאו לי אוכל ובגדים, אבל אמרו לי שמכניסים וזרקו לפח. אפילו מוצרי היגיינה בסיסיים לא נתנו לי, עד ששופט דרש לדאוג לי לציוד אישי".
על האירוע עצמו היא הוסיפה: "בלילה השישי או השביעי למעצר הכניסו לתא עצורה נוספת. היא התנהגה בצורה מוזרה וקראנו לסוהרים שוב ושוב, אבל הם לא הוציאו אותה. בלילה היא עלתה על המיטה, אוננה מולנו ונרדמה. אחר כך התעוררתי כשאני מרגישה את הידיים שלה בתוכי. התחלתי להתפרע, נשברו לי הציפורניים כשניסיתי לעצור אותה מתקיפה של עצירה נוספת. צעקתי, הסוהרים הגיעו, אבל אמרו שהם לא יכולים להוציא אותה והלכו. נשארתי איתה עד הבוקר. הייתי מכווצת עד חמש בבוקר ואז הוציאו אותי לחקירה, כאילו לא קרה כלום".

מחדלי החקירה: "אישה לא טרח להגן עליי"

גם החקירה שלאחר מכן הותירה בה תחושה קשה: "החקירה עצמה הייתה מבזה. בהתחלה חקר אותי חוקר גבר, אחר כך החליפו לבחורה אבל היא לא הייתה חוקרת עבירות מין מוסמכת. היא רשמה מה שרשמה וזהו".
לדבריה, חייה התפרקו מאז המקרה הקשה: "מאז חיי התמוטטו. אני מוכרת היום עם נכות נפשית מביטוח לאומי, לא מסוגלת לצאת מהבית. אני סובלת מהתקפי פחד, מאבדת שליטה, עברתי כמה ניסיונות אובדניים. הילדים שלי רואים איך אמא חזקה הופכת לאישה אחרת. הזוגיות שלי נהרסה, המשפחה שלי נפגעה, והכול בגלל מה שקרה בתא אחד בכלא – שבו איש לא טרח להגן עליי. אני מספרת את זה כדי שעוד נשים לא ייפגעו. זה לא יכול להיגמר בסגירת תיק".
את הערר לפרקליטות הגישה עו"ד מרים זלקינד מהקליניקה למשפט ומגדר במכללה למינהל. בערר נטען לשורת מחדלים: התלונה נגבתה אגב חקירה כלכלית ולא בידי חוקרת עבירות מין מוסמכת; לא נגבתה עדות משלימה; לא נערך עימות; לא נגבו עדויות פורמליות מעצורות אחרות או מסוהרים; ולא נבדקו מצלמות האבטחה. בנוסף, החשודה נחקרה רק באפריל 2025, כמעט שנה לאחר האירוע, ובחקירתה סיפקה גרסה סותרת – תחילה הכחישה, ובהמשך אמרה ש"אולי המעשים קרו" ואף הצהירה שהיא מוכנה להתנצל בפני המתלוננת.
עו"ד זלקינד טענה כי קיימות ראיות מספקות להעמדה לדין בעבירות אינוס, מעשה מגונה והטרדה מינית. לדבריה, מעבר לנזק הפרטי מדובר גם באינטרס ציבורי: "סגירת התיק במצב כזה שולחת מסר לפיו עצורה הנתונה במשמורת המדינה מופקרת לפגיעות מיניות קשות, מסר שאין לקבל במדינת חוק".
המשטרה מסרה: "התלונה נחקרה בהתאם לתשתית הראייתית בתיק ובסיומה הועברו ממצאיה לעיון והחלטת הפרקליטות. ככל שקיים ערר בדבר החלטת הפרקליטות, מענה יימסר מטעמם".
שירות בתי הסוהר מסר: "תיק החקירה נשוא תלונתה של העצורה נסגר על-ידי הגורמים המוסמכים מבלי שהועלתה כל טענה כלפי הסגל. הארגון מתייחס בחומרה לכל דיווח או חשש לפגיעה באסירים/ות ופועל בכל עת להבטיח את ביטחונם ושלומם של הכלואים תוך הפעלת מנגנוני פיקוח, בקרה ומוגנות. ככל שמושמעת טענה חדשה עליה להתברר במקומות המיועדים לכך".