כמעט 90 שנה אחרי שנמלטה מהשואה כילדה וניצלה ממדיניות ההשמדה של הנאצים, ברברה בנדלר שטיינמץ מצאה את עצמה שוב מול שנאה אלימה - הפעם, ברחובות ארצות הברית. שטיינמץ, בת 88, נמנתה עם 12 הפצועים בפיגוע שביצע מחבל מצרי בעיר בולדר, קולורדו, במהלך צעדה להעלאת מודעות לחטופים בעזה. שורדת השואה, שנפצעה בפיגוע באורח בינוני, שואלת: "מה לעזאזל קורה באמריקה, המדינה שלנו?".
שטיינמץ, תושבת המקום מאז 2005, השתתפה בצעדה השקטה של קבוצת "Run for Their Lives" — קבוצה שעורכת צעידות שבועיות להעלאת המודעות לכך שעדיין מוחזקים חטופים בשבי חמאס. "אנחנו אמריקנים", אמרה שטיינמץ בריאיון קצר לכתב NBC News שהגיע לביתה. "אנחנו יותר טובים מזה". היא הוסיפה: "זה לא קשור לשואה, זה קשור לבן אדם שרוצה לשרוף בני אדם. זה קשור לשאלה - מה קורה כאן? מה לעזאזל קורה?".
שטיינמץ נולדה בהונגריה ב-1936, אך העבירה את ילדותה המוקדמת באי לוסינפיקולו, שהיה אז בשליטת איטליה וכיום נקרא מלי לושיני ונמצא בתחומי קרואטיה. הוריה ניהלו מלון באי, וב-1938, כשהמשטר הפשיסטי של מוסוליני שלל את אזרחותם של יהודי איטליה, נאלצה משפחתה להימלט ולעבור להונגריה. משם המשיכו בנדידה - תחילה לצרפת, ולאחר מכן לפורטוגל, כשהנאצים פלשו לאירופה.
אביה של שטיינמץ פנה לעשרות מדינות בבקשות מקלט, כולל ארצות הברית, אך נדחה שוב ושוב. "לא הייתה מדינה שהוא לא היה שמח להגר אליה ולהשתלב בה", סיפרה שטיינמץ בריאיון מוקלט למוסד זיכרון השואה USC Shoah Foundation. "אבל הן לא הרגישו כך לגבינו". לבסוף הייתה זו הרפובליקה הדומיניקנית שהסכימה לקלוט את המשפחה, וב-1941 הם היגרו לעיירת החוף סוסואה. שטיינמץ ואחותה נשלחו לפנימייה קתולית, שם רק אם המנזר ידעה שהן יהודיות.
בגיל תשע, אחרי תום המלחמה ב-1945, עברה המשפחה לבוסטון והחלה את חייה מחדש. בדרכם לארצות הברית, עצרו בני המשפחה בניו יורק, ושטיינמץ זוכרת כיצד הביטה לראשונה בקו הרקיע של העיר - מראה שנחרת בזיכרונה. ההורים עבדו כשוטפי כלים, והמשפחה לא ידעה מילה באנגלית. למרות הקשיים, שטיינמץ הפכה למרצה ונותנת עדות בבתי כנסת ובתי ספר, גם אם לדבריה העדיפה לשכוח את העבר. "רוב חיי רציתי להשאיר את זה מאחור", אמרה. אבל לאחרונה, לדבריה, משהו השתנה. "היום אנשים מפחדים לענוד מגן דוד. הם מורידים את המזוזות. הם מפחדים להזדהות כיהודים".
תיעוד מעצר מבצע הפיגוע בקולורדו
(צילום: Betar USA)
הפיגוע התרחש בתחילת השבוע במדרחוב פרל שבלב בולדר. לדברי הרשויות האמריקניות, מוחמד סברי סולימאן התכוון להשליך 18 בקבוקי תבערה מאולתרים לעבר הצועדים. הרב מארק סולווי מקהילת "בוני שלום" בבולדר, שם חברה שטיינמץ, סיפר כי שישה מבני הקהילה נפגעו, שניים מהם עדיין מאושפזים. לדבריו, שטיינמץ "אומנם סבלה מכוויות קלות ותתאושש פיזית, אבל קשה לדעת איך אדם שעבר את השואה מתמודד עם חוויה כזו – זה פשוט מזעזע. אם החשוד במעשה חושב שמעשה אלים וברוטאלי יתרום במשהו למצב בעזה - הוא טועה ומטעה".
האירוע בבולדר הוביל לדיון דחוף בבית הלבן, שם נערכה אמש פגישה סגורה עם עשרות נציגים של ארגונים יהודיים, כולל הליגה נגד השמצה, איפא"ק, אגודת ישראל, ועידת הנשיאים ונציגים מקהילות חרדיות בברוקלין. את הפגישה ניהלו בכירים בממשל טראמפ, בהם ראש הסגל סוזי ויילס, העוזרת ליועץ המשפטי לממשלה זכויות אזרח הרמיט דילון, המטיפה האוונגליסטית פולה וייט, נציגים ממועצת הביטחון הלאומית, משרד החינוך, ויועצו המיוחד של הנשיא למאבק באנטישמיות, הרב יהודה קפלון.
במהלך הפגישה נאמר לנוכחים כי הנשיא האמריקני שוקל להוציא צו נשיאותי חדש שיגביל כניסה לארצות הברית ממדינות מסוימות - בדומה לאיסור הנסיעות מ-2017. אף מדינה לא צוינה במפורש, אך לדברי כמה משתתפים, ההתקפה בבולדר הוזכרה בפירוש כהצדקה לצו העתידי, גם אם לא הסיבה הרשמית לו. לדברי נציג הבית הלבן, וויל שארף, טראמפ עשוי לחתום על הצו עוד השבוע.
סולימאן, כך לפי מחלקת ביטחון המולדת, נמצא בארצות הברית שלא כחוק, ואשתו וחמשת ילדיו נלקחו למעצר הגירה והיו מיועדים לגירוש למצרים - אך שופט פדרלי עצר את ההליך. גורם שנכח בפגישה אמר לאחר-מכן: "כולם דיברו בזהירות רבה מאוד. אמרו שהצו לא נובע ישירות מהאירועים בבולדר, אבל ברור שהוא נובע מהם בעקיפין".
כמה שעות לאחר מכן חתם הנשיא טראמפ על ההכרזה הנשיאותית החדשה תחת הכותרת "הגבלת כניסת זרים לשם הגנה על ארצות הברית מפני טרוריסטים זרים ואיומי ביטחון לאומי וציבורי אחרים". ההכרזה, שנכנסת לתוקף ב-9 ביוני, כוללת איסור מלא על כניסת אזרחים מ-12 מדינות - אפגניסטן, מיאנמר (בורמה), צ'אד, הרפובליקה של קונגו, גינאה המשוונית, אריתריאה, האיטי, איראן, לוב, סומליה, סודן ותימן. בנוסף, הוטלו מגבלות חלקיות על אזרחי שבע מדינות נוספות: בורונדי, קובה, לאוס, סיירה לאון, טוגו, טורקמניסטן וונצואלה.
בנימוקים להחלטה נכתב כי מדינות אלו לוקות בליקויים חמורים במערכות זיהוי ובדיקת רקע, חלקן מסרבות לקבל חזרה אזרחים שהורחקו מהמדינה, אחרות סובלות מנוכחות של קבוצות טרור או מאחוזי שהיית יתר מופרזים של בעלי ויזות. חלק מהמדינות, נטען, מהוות "כר פורה לפעילות עוינת נגד אזרחי ארצות הברית, מוסדותיה וערכיה", וחלקן גם "ניצלו את מדיניות ההגירה של ארה"ב לאורך השנים באופן שפוגע בביטחון הלאומי".
ההכרזה קובעת במפורש כי מטרתה לעודד שיתוף פעולה בינלאומי בשיתוף מידע, להרתיע ניסיונות כניסה של בעלי כוונות עוינות, ולהגביר את יכולת האכיפה והסינון הביטחוני של רשויות ההגירה. בין החריגים: מחזיקי גרין קארד, בעלי ויזה דיפלומטית, פליטים שכבר אושרו, וכן מבקשי מקלט מטעמים דתיים מאיראן.
ב-2017, זמן קצר לאחר כניסתו הראשונה לבית הלבן, חתם טראמפ על צו נשיאותי שאסר כניסה על אזרחי שבע מדינות מוסלמיות - מצרים לא הייתה אחת מהן. כעת, לנוכח העלייה בתקיפות האנטישמיות, נשמעים קולות הדורשים החמרה במדיניות. ניצולת השואה שנפגעה בבולדר לא מתעסקת במדיניות אלא בטבע האנושי: "שנהיה טובים האחד לשני. שיהיו בני אדם טובים", ביקשה שטיינמץ, בדם ליבה. "זה מה שאני רוצה שיידעו".
"זה היה ממש מפחיד"
מארק, אחד הפצועים, סיפר כי ברגעי התקיפה הבין שהחשוד מוחמד סברי סולימאן עומד להשליך בקבוק תבערה נוסף, בעודו אוחז בבקבוקים נוספים בידיו. "אנשים התחילו להתקרב עם הטלפונים, כדי לצלם כמו שכולנו עושים כשמשהו קורה", סיפר. "אבל האיש הזה היה מסוכן מאוד, וזה היה ממש מפחיד. מצאתי את עצמי דוחף אנשים אחורה כדי להרחיק אותם מהסכנה. הם לא שמו לב, אבל ראיתי פצצה שנייה עומדת להתפוצץ, ולא ברור לי עד עכשיו איך, בנס, זה לא קרה".
לדבריו, למרות שהזעיקו את כוחות הביטחון מיד, חלפו כ-10 דקות עד להגעת המשטרה. "זה היה רגע מתוח ומאיים. לשמחתי, זה לא נגמר באסון כבד יותר". מארק התייחס לקשיים הנפשיים שאחרי התקיפה, ובמיוחד לתחושת "אשמת השורד" שלו, כדבריו. "מעולם לא חשבתי על זה ברצינות עד כמה ימים אחר-כך", אמר. "עמדתי ברחוב פרל וצפיתי במה שקורה, ואחר כך שאלתי את עצמי - למה לא רציתי להציל אותם? למה לא עשיתי משהו?". לדבריו, חברה מהקהילה בשם קארן עזרה לו לראות את הדברים אחרת. "היא אמרה שאם היו עושים תרגיל נגד טרור, מישהו היה ממונה לשמור על ההיקף ולמנוע מאחרים להיכנס לאזור הסכנה – וזה בדיוק מה שעשיתי. זה עזר לי לשנות פרספקטיבה".
מארק אמר כי הקהילה נרתמה להמשיך הלאה: "עברנו את 7 באוקטובר בשמחת תורה, וזה הגיע אלינו שוב – הפעם בשבועות. מצעדת האבל המשכנו יחד לחג, והייתה בזה עוצמה. החזקנו האחד את השני, זה היה רגע של חסד קהילתי". לדבריו, הוא מתכוון להמשיך להשתתף בצעידות השבועיות, דווקא מתוך עמידה מול הפחד. "שאלתי את עצמי מה היו עושים הישראלים. והתשובה היא – הם היו בונים מחדש. כמו אחרי הפיגוע בסבארו בירושלים באינתיפאדה השנייה - חודש אחרי 16 הרוגים, המקום נפתח מחדש. גם אנחנו נמשיך". הוא סיפר כי כבר ביום שני לאחר האירוע, התמלא בית הספר היהודי המקומי בילדים: "החיים נמשכים, וזו הדרך שלנו להתמודד. אנחנו שרים את 'התקווה' וממשיכים – בכוח הקהילה".
ישראל בכר, הקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארצות הברית, הגיע לזירת הפיגוע וביקר אחת מהפצועים בבית החולים וכן זוג נוסף שנפגע, בביתם. הפצועה, יהודייה שמתגוררת בקולורדו זה שלושה עשורים, סיפרה כי הצטרפה להפגנות למען החטופים בעזה רק באחרונה. "הייתה לי תחושת בטן הרבה זמן שאני צריכה לעשות משהו", אמרה. "לפני שבועיים נודע לי על הקבוצה שצועדת בכל יום ראשון ליד אזור החנויות, והצטרפתי. לא דמיינתי שדבר כזה יכול לקרות. אני עדיין קצת בהלם". היא סובלת מכוויות בדרגה 2 ברגליים.
בהמשך היום נפגש הקונסול עם מושל קולורדו, שהבטיח לחזק את מערך האבטחה על מוסדות הקהילה היהודית במדינה. הקונסול נפגש גם עם ראש העיר בולדר ארון ברקט, עם התובע הכללי של המדינה ועם פצוע נוסף מהאירוע. לדבריו, הרשויות עדיין בוחנות את רמת המעורבות והידיעה של בני משפחת החשוד סולימאן. היום נחתם באירוע קהילתי בהשתתפות תושבים, שליחים ונציגי ממשל. "המלחמה הזו נכפתה עלינו", אמר הקונסול בכר. "אבל אנחנו ננצח בה".
