גורמים בכירים במערכת המשפט סבורים כי החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאושר הבוקר (חמישי) סופית בכנסת, הוא "המכה הקשה ביותר לשיפוט העצמאי בישראל".
לדבריהם, "מעתה כל מועמד לשיפוט או שופט המבקש להתקדם יהפוך ל'לוביסט' שיתחכך עם פוליטיקאים כדי לפלס את דרכו במערכת. אם קודם היה וטו מקצועי לשופטים שמכירים כל מועמד לשיפוט או מועמד לקידום, עכשיו לא תהיה להיבט המקצועי השפעה מכרעת אלא בעיקר להתרועעות פוליטית".
השר לוין אחרי אישור החוק: "עשינו היסטוריה"
(צילום: ערוץ הכנסת)
החוק שאושר מעביר את הדגש בבחירת השופטים מוועדה שהעניקה לשופטים את עיקר הכוח להרכב פוליטי יותר. החקיקה מיישמת את המתווה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, שלפיו בוועדה יהיו תשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (עם ניסיון של עשר שנים לפחות כעורכי דין) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה. בג"ץ הורה לצדדים להגיב לעתירות עד ה-4 ביוני.
"יש חשש שהפוליטיזציה תגרום לכך שכוחות טובים, שהיו מצטרפים למערכת השיפוט רק על סמך כישוריהם, לא יסכימו להתמודד על תפקיד או קידום כי ליבם יהיה גס במהלכים פוליטיים הנדרשים כדי להתקדם", אמרו הבכירים במערכת המשפט. "לעומת זאת, משפטנים בעלי עמדה פוליטית חזקה או משפטנים בינוניים ייכנסו למערכת, הן כדי להשפיע פוליטית והן מכיוון שיהיה קל לפלס כניסה למערכת באמצעות פוליטיקאים".
עוד הזהירו הבכירים כי במקום לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט, הוא יפגע בו: "תתארו לכם אדם המבקש להתדיין בפני שופט שהוא יודע שנבחר בשל זיקתו למפלגת העבודה או לעוצמה יהודית. היום, כשאדם מתדיין הוא לא יודע דבר על זהותו או קרבתו הפוליטית של השופט. הוא מרגיש שעניינו יידון רק מבחינת המשפט והצדק. מעתה, הוא יחשוב שהשופט אולי עוין אותו פוליטית. בעיית האמון מתעצמת כאשר מדובר בתיקים בעלי היבט פוליטי, בעיקר בבית המשפט העליון".
אישורו בכנסת של החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
(צילום: ערוץ הכנסת)
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הזהיר במהלך הדיונים בוועדת החוקה של הכנסת על החוק, באמצעות היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, כי "מדובר ביוזמה נוספת המאיימת על עצמאות מערכת המשפט בישראל. המתווה החדש לשינוי שיטת בחירת השופטים, המוצג ככזה השומר על האיזונים הנדרשים להבטחת עצמאותם ומקצועיותם של השופטים בישראל, איננו באמת כזה. זהו מתווה שיהפוך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף פוליטי מובהק, ושיבטיח לאזרחי מדינת ישראל מערכת משפט מוטה פוליטית, שבה מכהנים שופטים שנבחרו לתפקידם בשל אינטרסים שהניעו באותה העת את חברי הוועדה לבחירת שופטים, תוך מתן משקל מופחת לשיקולים מקצועיים ולאינטרס הציבורי".
עוד אמר עמית כי "מספר החברים הנמנים על הפוליטיקאים בוועדה יעלה אפוא מארבעה לשישה ויהווה שני שלישים ממנה: ארבעה נציגי קואליציה במקום שלושה כיום ושני נציגי אופוזיציה במקום נציג אחד כיום. אמור מעתה 'הוועדה הפוליטית לבחירת שופטי ישראל'".
הגורמים הבכירים במערכת המשפט התריעו גם על העובדה שמעתה נתונה לנציגי הדרג הנבחר זכות וטו על בחירת השופטים לבית המשפט העליון. "לשופטים, חרף היותם הגוף המקצועי היחיד שנותר בוועדה, לא תהיה זכות דומה", אמרו. "משמעות הדבר היא כי ניתן יהיה למנות שופטים לבית המשפט העליון תוך התעלמות מוחלטת מעמדתם של השופטים, מבלי לשקול שיקולים מקצועיים ומבלי לבחון כלל את התאמתם של המועמדים לשמש בתפקידם. אלו מינויים שייעשו על טוהרת השיקולים הפוליטיים והאינטרסים של חברי הוועדה. שיטת בחירה זו תביא בהכרח לפגיעה בעצמאות השיפוטית, במקצועיות השופטים ובאמון הציבור במערכת המשפט".
( צילום: ירון ברנר)
לדבריהם, "אין צורך להרחיב במילים על חשיבותה של העצמאות השיפוטית, על חיוניותה של העצמאות המוסדית של הרשות השופטת ועל הצורך להבטיח את הפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית. במיוחד במדינה שאין בה חוקה או שריון נורמטיבי אחר של ערכי היסוד, ושחסרה בה ביקורת פרלמנטרית אפקטיבית על עבודת הרשות המבצעת. עסקנו בכך רבות בשנתיים האחרונות, גם סביב שולחן זה. כמו כן, אין צורך לשוב ולהדגיש את נחיצותה של מערכת שיפוטית הנהנית מאמון הציבור בה. הצעת החוק שבה אנו דנים היום היא מכה אנושה לעצמאות השיפוטית, לעצמאותה של המערכת ולאמון הציבור בה.
"המשמעות היא ששופטים בערכאות הדיוניות שירצו להתקדם לבית המשפט המחוזי, לבית הדין הארצי לעבודה או לבית המשפט העליון - יֵדעו שהדרך למינוי ולקידום טעונה השתייכות למחנה פוליטי. שופטים בבתי המשפט המחוזיים, המבקשים להתקדם לשיפוט בבית המשפט העליון, יֵדעו שהשיקול המכריע בקידומם הוא השיקול הפוליטי, ולכן יחששו לפסוק נגד רשויות השלטון במסגרת עתירות מנהליות, כשאלה מקבלות החלטה החורגת מהוראות הדין או בחוסר סמכות. השופטים בערכאות הדיוניות יחששו מהכרעה שתכעיס את הממשלה או שר משריה, שמא תסוכל אפשרות הקידום שלהם לערכאה גבוהה יותר. שופטים ומועמדים לשיפוט יבקשו למצוא 'בית פוליטי' לצורך מינוים וקידומם. שוו בנפשכם את משמעות הדבר במונחים של אמון הציבור".
עוד אמרו הגורמים: "האם לא יקים הדבר חשש להתדיין בפני שופט המזוהה עם צד מסוים של המפה הפוליטית, שמא נאמנותו של השופט היא לפטרונו הפוליטי ולא לצדק והחתירה לאמת? השיטה הקיימת לבחירת שופטים במדינת ישראל איננה מושלמת, אך היא מבטיחה איזון בין הרשויות השונות בוועדה ומאפשרת מינויים לשיפוט של מועמדים מקצועיים וטובים. חשבו על המשמעות - במקום ועדה מאוזנת המייצגת את כל רשויות השלטון, אנו עומדים בפני מצב שבו שני שליש מחברי הוועדה יהיו פוליטיקאים".
הם סיכמו: "מה המשמעות עבור אזרחי ישראל? במקום שופטים שנבחרים על בסיס כישוריהם המקצועיים, נקבל 'שופטים מטעם' - אנשים שימונו על בסיס השתייכותם הפוליטית. האם זה מה שאנחנו רוצים? האם כך נבטיח צדק לאזרחי ישראל? אל תיתנו יד לפגיעה הזו במערכת המשפט. אמון הציבור במערכת המשפט הוא נכס יקר ערך. ברגע שנאבד אותו, יהיה קשה מאוד להשיבו".
"זה לא קץ הדמוקרטיה"
תא"ל (במיל') דדי שמחי, שיחד עם השר לשעבר יזהר שי יזם את "פשרת לוין-סער" שהובילה להליך החקיקה, אמר ל-ynet כי "מדובר בחוק טוב". לדבריו, ״קמנו הבוקר והדמוקרטיה לא קצה. זה חוק טוב שכולם יכולים לחיות איתו, קואליציה ואופוזיציה. החוק בלבושו הקודם היה יותר דרקוני״.
״צריך לזכור ששר המשפטים לוין יכול היה להעביר את החוק במתכונתו הקודמת, ובכל זאת בחר להעביר את החוק שהיה מתווה פשרה שאני וידידי הטוב יזהר שי הובלנו, למרות שלאחרונה הוא פרש ממנו", אמר שמחי, נציב כבאות והצלה לשעבר. "הרי מלכתחילה היה ברור שהקואליציה יכולה להעביר את החוק הישן, ובכל זאת השר לוין אמר שהוא רוצה חוק שיעבור בהסכמה רחבה יותר, כולל מהאופוזיציה. יזהר ואנוכי השפענו על החוק שעבר הלילה, נפגשנו עם חברי אופוזיציה ועם אנשי אקדמיה - וכולם אמרו שזה חוק בסדר שהוא לא קץ הדמוקרטיה".
שמחי האשים את מפלגות האופוזיציה בכך שלא היו ענייניות בנוגע לחוק. "ברגע שבאו לקבל החלטות, אנשי האופוזיציה דרשו שלוין יכריז על קץ הסכסוך, והוא הסכים לכך בתנאי שתהיה הסכמה רחבה", אמר. "לצערי, ככל שהתקדמו לעבר העברת החוק, חברי אופוזיציה מרחו את הזמן ויצא המרצע מו השק כשאמרו שהם לא יכולים להצביע בעד החוק גם אם הוא פשרה שטובה לכל הצדדים.
"הם אמרו ש'תפקידנו כאופוזיציה להפיל את הקואליציה', כך שההתייחסות לחוק לא הייתה עניינית אלא מפוזיציה. והאופוזיציה היום עושה בדיוק את מה שעשתה בזמנו השרה מירי רגב כשהליכוד היה באופוזיציה, כשאמרה שלא יצביעו בעד שום חוק של הקואליציה הקודמת ללא קשר אם הוא טוב לציבור. חברי אופוזיציה אמרו לי בחדרים הסגורים שהם לא מסוגלים להצביע עבור הצעה טובה למדינה שתנמיך את להבות המחלוקת - כי תפקידם להפיל את הקואליציה".
שמחי הסביר על החוק ועל הרכבה החדש של הוועדה: "בפשרה הזאת יש כמה דברים טובים לציבור, למשל העובדה ששני שליש מהשופטים לעליון יעלו מבית המשפט מחוזי, וכך נשמור על בית משפט עליון מקצועי. מי שמחליף את שני נציגי לשכת עורכי הדין יהיו נציגי ציבור שחייבים להיות עורכי דין ברמה הכי גבוהה - אחד של הקואליציה ואחד של האופוזיציה. לשופטים בוועדה נשארת זכות וטו בבחירה לבתי משפט השלום והמחוזי. יכולת הווטו של השופטים יורדת רק בבחירה לבית המשפט העליון".
הוא הוסיף: "שופטי בית המשפט העליון בשבתם כשופטי בג״ץ, ולא כערכאת ערעור, ראוי שישקפו את מגוון הדעות בציבור הישראלי. אני סומך את ידי על כל שופט שימונה לעליון, ולא משנה איך הוא הוגדר - שמרן או ליברל - או מי הגורמים הפוליטיים שתמכו בו בבחירה. בסוף, בבואו להחליט בכל נושא שמובא בפניו, הוא יחליט לפי מיטב שיפוטו המקצועי וכל החלטה תתקבל לגופו של עניין. ראינו כבר שופט שמרן או ליברל שהחליט בניגוד למה שאנשים חשבו כי הוא נצבע כשמרן או ליברל״.
שופט העליון בדימוס: "יום קודר וטראומטי"
פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, התייחס לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במהלך דברים שנשא בכנס במכללה האקדמית נתניה - ואמר כי "זו מהלומת מחץ וסכין בלב של הדמוקרטיה". לדבריו, "אנו חווים עיוות בל יסולא של המצב בהקשר הלאומי, ההיסטורי והציבורי. המלחמה נמשכת, החטופים במנהרות, וביקום אחר - הממשלה והקואליציה מתעסקות במערכת המשפטית. זהו יום קודר בעיניי. מדובר בפגיעה מקצועית במדינה, ולא בהיבט פוליטי.
6 צפייה בגלריה
אליקים רובינשטיין. "המלחמה נמשכת, החטופים במנהרות - והממשלה והקואליציה מתעסקות במערכת המשפטית"
(צילום: נדב אבס)
"הסיסמה 'ביחד ננצח' נראית לי אירונית. דיברו על הקפאת ההפיכה השיפוטית לעת מלחמה, אך המלחמה נמשכת, השתמטות החרדים נמשכת וגם השיסוע, ובהאג ובאו"ם מחככים ידיים בהנאה - אבל בממשלה מתעסקים במשפט", המשיך רובינשטיין. "המשמעות העיקרית של ההפיכה המשפטית היא פוליטיזציה מוגברת של השפיטה, שלא תתרום לאיכותה. הקואליציה עושה כל מאמץ להרוס את הבניין".
על פיטורי ראש השב״כ רונן בר והניסיון להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמר: "אין ספק שראש השב"כ צריך ללכת, אך ההנמקה להדחתו בגלל האירועים אירונית - הממשלה מסרבת לקחת אחריות על המחדל. הם מבקשים להמתין עד אחרי המלחמה ולא מוכנים לוועדת חקירה ממלכתית, אך בכל הנוגע לשפיטה - זה לא יחכה. ראש השב"כ צריך ללכת, הוא גם אמר זאת בעצמו, אך הוא זכאי לשימוע הוגן – ולא לגיליוטינה.
"היועמ"שית מקיימת את תפקידה בנאמנות. היא מציבה מראה בפני הממשלה כאשר היא מבקשת לעשות משהו לא חוקי. יש בלבול, במקום להתמקד באויב ובהשבת החטופים, מצאו אויב חדש: המערכת המשפטית. עבורי, לומר את הדברים הללו זה טראומטי".
