המחנה הלאומי-ליברלי ינצח את בחירות 2026. חודשים ארוכים בכל סקר מקצועי גוש הימין הקיצוני נתניהו-חרד"לים-חרדים מפסיד. נתניהו, כתמיד, בונה על הערבים – להסית נגד המרכז-שמאל. אבל נתניהו, מנהיג כושל של ממשלת חורבן הבית השלישי, יודע: אפילו במקרה של 58/52 יש ממשלה לאומית-ליברלית עם רוב מוצק. הערבים לא יצביעו עם נתניהו נגד ממשלת שיקום. הם יכולים להימנע. לקואליציה יהיה רוב. הימין הקיצוני בקואליציה הנוכחית יובס.
כיום ממשלת המיעוט של נתניהו נטולת לגיטימציה ומונה 50 ח"כים – החרדים פרשו. הקואליציה משותקת חקיקתית. ממשלת המיעוט מובילה למלחמת נצח, בידוד עולמי והתפרקות חברתית. הממשלה לקחה את הצודקת במלחמות והפכה אותה לתאוות קנאים לנקמה, השמדה וגירוש המוני. ישראל הופכת למנודה וגם פגזים לטנקים לא יהיו לה. עוד סופר-ספרטה כזאת ואבדנו.
הנבחרת שמציג המחנה הלאומי-ליברלי האמיתי משובחת: בנט, איזנקוט, ליברמן, לפיד וגולן. יש בה שני ראשי ממשלה לשעבר, שני שרי בטחון, שני שרי אוצר, רמטכ"ל לשעבר שהוביל מאחורי הקלעים את המאבק על חוק הגיוס ואת הסכמי השבת החטופים ומנהיג אמיץ שירד בגפו להציל ישראלים מהתופת (כשנתניהו נכנס להלם ואלם) ואח"כ איחד את המפלגה הדמוקרטית היחידה בגוש.
אבל הנצחון הלאומי-ליברלי לא בא בגלל האופוזיציה אלא למרות תפקודה המחפיר. האופוזיציה לא הובילה מאבק נחוש כנגד הממשלה. הייתה זו ההתנגדות האזרחית המרשימה שזיהתה את ההפיכה המשטרית בימיה הראשונים של ממשלת לוין-נתניהו, שלמדה ממאבקים להצלת הדמוקרטיות בעולם, הובילה רבבות במשך חודשים ברחובות, והצמיחה מחנה ליברל-דמוקרטי וישראלי נחוש וראוי לשלטון. המחאה לקחה את סמלי הלאום אליה: מדגל ישראל, ההמנון והכרזת העצמאות ועד הקמת תשתית אזרחית שתפקדה כשהממשלה זנחה את האזרחים. המחאה האזרחית הולידה את המחנה הלאומי-ליברלי ומגישה אותו למפלגות המחנה על מגש הכסף. היא תובעת בטחון, שיקום ובנייה מחדש של הדמוקרטיה הישראלית והכלכלה. ריסטארט-אפ ניישן. לא פחות.
לכן מנהיגי המחנה לא יכולים לחזור לעקרונות ממשלת השינוי: ניהול המדינה וניהול הסכסוך ללא חזון. המחנה הלאומי-ליברלי חייב נרטיב ואלה עקרונותיו.
תפיסה בטחונית-מדינית: הסיפור של נתניהו-דרמר-סמוטריץ מורכב מאוסלו, התנתקות, "נס" 7 באוקטובר, ממשל צבאי והחלת ריבונות על מיליוני פלשתינאים. מלחמת נצח, הפקרת החטופים והלוחמים ותפיסת הגאולה של מדינת דת יהודית גזענית-לאומנית. לעומתה למחנה הלאומי-ליברלי עקרון מרכזי: בטחון ישראל המבוסס על הרתעה, חזית הידע, מלחמות קצרות ועצימות שבסופן הסכמי שלום. השלום שעשה בגין עם מצרים בגבול הארוך והשקט של ישראל (שלום שנתניהו וקשריו עם קטאר קעקעו). השלום של רבין עם ירדן – הגבול השני באורכו. והסכמי אברהם שאותם מקעקע כעת נתניהו. קואליציית נתניהו דורשת החלת ריבונות וממשל צבאי ולכן ויתרה על נורמליזציה. תפיסת בטחון אלטרנטיבית חותרת לברית אסרטגית נגד הציר האירני דרך נורמליזציה שכוללת סיום המלחמה בעזה, השבת חטופים ושיקום עזה בידי גוף מפקח אנטי-איסלמיסטי (ארה"ב עם מצרים, סעודיה, ירדן והאמירויות). ייצוב האיזור יאפשר התמקדות בהתקפה והגנה איזורית נגד אירן, ריסוק שלוחותיה ושיקום עזה ע"י פירוז ודה-רדיקליזציה כמו שסעודיה והאמירויות כבר עשו. ברית איזורית תאפשר בטחון ושגשוג כלכלי.
ישראל ליברל-דמוקרטית: החזית הדחופה הבאה – שיקום הדמוקרטיה הישראלית שהחריבה ממשלת נתניהו. הקואליציה שינתה חוקי יסוד כדי לרכז את כל סמכויות השלטון בידי רוה"מ. נתניהו ממנה שרים. הממשלה שולטת בקואליציה. הקואליציה ממנה את השופטים. רשות אחת בלבד. הקואליציה ייבשה את השלטון המקומי והקצתה מיליארדים למערכות חינוך פרטיות נגד המדינה. ממשלה לאומית-ליברלית תבנה מחדש את האיזונים והבלמים. תחוקק חוק יסוד חקיקה המאפשר ביקורת שיפוטית. תבסס חוקה שבליבה מגילת זכויות, כמו החוקה המאריקאית, וחוק יסוד שיוויון. ובניגוד לשלטון נתניהו – תעבור ממינוי נאמנים כושלים למינויים מקצועיים שהאינטרס הציבורי ייעודם.
סולידריות ושיקום כלכלי-חברתי: אחרי משבר צבאי-בטחוני-לאומי וקיטוב חברתי יש לבנות מחדש תפיסת ישראליות שמכוננת על סולידריות אזרחית והשקעה בתשתיות יסוד – בטחון, חינוך, בריאות ורווחה – לכל האזרחים. חוק גיוס שיוויוני. שיקום תשתיות החינוך הממלכתי שממשלות הימין הקריסו. המשאב הלאומי היחיד הוא הון אנושי. השקעה מסיבית בחינוך ציבורי – הומניסטי, ליברלי, ישראלי, מתקדם ויצירתי – הוא הסיכוי היחיד של ישראל להובלה איזורית ועולמית.
ד״ר גייל טלשירהליכוד של נתניהו הפך למפלגה גזענית-לאומנית-קיצונית. המחנה הלאומי-ליברלי החדש, חייב לייצר נרטיב ישראלי יזמי וסולידרי המשקיע בתשתיות ובפריפריות ומייצר אפשרויות למימוש עצמי, לכידות חברתית ותפיסת ישראליות משותפת. הכשלים המרכזיים של מפלגות האופוזיציה – מפלגות לא דמוקרטיות שבראשן מנהיג הבוחר את הרשימה, ומנהיגות נטולת נשים – צריכות להיות חלק מהשינוי. בראש וראשונה – יצירת נרטיב ישראלי דמוקרטי שיוביל את הבנייה מחדש של החברה המפורקת, המקוטבת והאלימה שמורישה לו ממשלת המיעוט הקיצונית של נתניהו.
