"זו מלחמה על הריבונות, ואנחנו לוקחים בה חלק – גם אם זה קורה מאחורי סורג ובריח". מאחורי שערי הברזל של כלא דמון, בין האגפים המאובטחים שבהם גם מחבלות ומחבלים פלסטינים, נפתח לאחרונה אגף חדש – תוצר של תופעה חדשה שמטרידה את מערכת הביטחון: ריבוי הישראלים החשודים בריגול עבור איראן.
הם לא אסירי חמאס או ג'יהאד איסלאמי - אלא אזרחים ישראלים - חלקם ללא עבר פלילי, הנאשמים בקשר עם סוכנים איראנים. בעקבות ריבוי הפרשות שנחשפו בשנה האחרונה, בשירות בתי הסוהר נאלצו לתת מענה ייחודי לתופעה: העצירים הוצבו באגף מבודד תחת כללים מחמירים במיוחד, במתחם מאובטח המכונה אגף 21.
הצצה בלעדית למתחם המאובטח
(צילום: לירן תמרי)
עד לאחרונה פוזרו הנאשמים בשלל בתי כלא ברחבי הארץ. אך מספרם הגדל, הרגישות המודיעינית והחשש מהדלפות מידע רגיש – הובילו לפתיחת האגף הנפרד - שם באחד המתחמים הכי שמורים בכלא, מוחזקים העצירים תחת פיקוח צמוד. מצלמות הוצבו גם בתוך התאים, והצוות הקבוע שמטפל בהם עבר סיווג ביטחוני מיוחד ולא מתחלף. גדר גבוהה מקיפה את המתחם ולא מתאפשרים ביקורים או שיחות טלפון - המידור נשמר ברמה הגבוהה ביותר.
בחצר האגף נתלה שלט ענק: תמונה של איראן מופצצת, עם הכיתוב "איראן החדשה" – פרקטיקה שמוכרת מהאגפים הביטחוניים שבהם מוחזקים מחבלים פלסטינים, שם מוצגות תמונות של ההרס הרב בעזה.
"מרגלים לכל דבר"
חלק גדול מהזמן של העצירים בתאים מוקדש לכתיבת עתירות לבית המשפט, רובן במטרה לשפר את תנאי מעצרם. תחילה, הושוו התנאים שלהם לאלה של האסירים הפלסטינים, אך לאחרונה חלקם החלו להגיש עתירות בניסיון לשנות את התנאים - וחלקן אף התקבלו בבית המשפט המחוזי.
בשב"ס מבינים - לא מדובר במקרים בודדים אלא בתופעה מתרחבת שמחייבת היערכות שונה לאיום פנים ישראלי חריג. "אנחנו מדברים על אוכלוסייה שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו עד היום", הסביר בשיחה עם ynet מפקד הכלא, סגן-גונדר זוהר צרפתי. "אלה לא מחבלים מהשטחים - אלה אזרחים ישראלים – כאלה שנולדו כאן, וחיו כאן – חלקם אנשים נורמטיבים שהחליטו לעבור צד. חלקם הודו בקשרים עם המודיעין האיראני, חלקם כבר העבירו מידע. זו בגידה במדינה - מבחינתי הם מרגלים לכל דבר".
13 צפייה בגלריה
אגף המרגלים בכלא דמון. תנאים ייחודיים, שמזכירים את האגפים הביטחוניים
(צילום: נחום סגל)
שלא כמו באגפים ביטחוניים אחרים, ציין סג"ד צרפתי, כאן מדובר בעצירים מתוחכמים, שמבינים היטב את הכללים. "זו אוכלוסייה אינטליגנטית ומניפולטיבית שיודעת לפעול מתחת לרדאר", אמר צרפתי. "מצאנו אצל חלקם אמצעים מוסלקים. הם יודעים איך להסתיר, איך לתמרן. זה מחייב אותנו לשמור על רמת דריכות קבועה. גם כשהם בתא, גם כשנראה שקט – אתה חייב להיות על זה".
יש מי שטוענים שמדובר רק ב'בצע כסף'.
"אני שומע את זה לא מעט. 'מה כבר קרה? בסך הכול קיבלו כסף'. אני לא מקבל את זה", השיב צרפתי. "עצם הקשר עם גורם עוין זו בגידה. אנשים כאלה פתחו את הדלת לאויב. זה לא משנה כמה שילמו להם, הם מכרו את המדינה. אנחנו לא יודעים אבל לא בלתי נמנע שהמידע שהעבירו בסוף שימש במערכה האחרונה עם איראן״.
סג"ד צרפתי תיאר את האגף הקטן והסגור. "יש רמת בידוד גבוהה מאוד, האגף מוקף גדרות ברזל ומצלמות הוצבו גם בתאים. הצוות הקבוע מורכב מלוחמי כליאה שעברו ועדה וסיווג ביטחוני. הם לא מתחלפים כדי לשמור על מידור מקסימלי. אין ביקורים, אין שיחות טלפון ומכתבים מועברים רק אחרי בדיקה. זה מנוהל כמו יחידה סגורה. זו מערכת רגישה מאוד וזה מחייב שקט, איפוק ורמה הכי גבוהה של מקצועיות".
"הם לא נראים אחרים – אבל בחרו לפעול נגדך"
ההתמודדות של הצוות עם האסירים האלה, אומרים בשב"ס, לא פשוטה. "לא קל להסתכל להם בעיניים", שיתף מפקד הכלא. "הם מדברים כמוך, הם לא נראים אחרת – אבל אתה יודע שהם בחרו לפעול נגדך. זה דורש חוסן מנטלי. הצוות חייב להישאר ממוקד, לא להיגרר לרגש. להיות מקצועי כל הזמן". גונדר שמוליק לביא, מפקד מחוז צפון בשב"ס, הוסיף: "אנחנו מלווים את לוחמי ולוחמות הכליאה בצורה צמודה עם גורמי חוסן, פסיכולוגים וקציני בריאות הנפש. מדובר בעומס נפשי לא פשוט, והאחריות שלנו היא לוודא שיש להם את כל הכלים להתמודד".
13 צפייה בגלריה
השר בן גביר ונציב שב"ס. "דין המרגלים האיראנים כדין הנוחבות"
(מתוך הטוויטר של איתמר בן גביר)
מבצע "עם כלביא", כך נראה, רק הוסיף לאותה מורכבות. "בזמן ההסלמה, כשאיראן שיגרה טילים לעבר ישראל, אחד העצירים פנה אליי ושאל: 'תגיד, הכול בסדר במדינה?'. הוא לא ידע בדיוק מה קורה אבל שמע את הפיצוצים והבין שקורה משהו", סיפר סג"ד צרפתי, מפקד הכלא. "לוחם כליאה שעמד מולם באותם רגעים התקשה להמשיך לשרת באגף. הוא הסתכל בעיניים של מי שנאשמים בכך שמסרו מידע לאויב – בשעה שטילים שוגרו לכאן. זו התמודדות לא פשוטה בכלל".
מה זה דורש מכם כמערכת?
"המציאות השתנתה – ואנחנו משתנים איתה. אנחנו לא רק מאבטחים, אנחנו קו הגנה - וכשמדובר באיום שמגיע מבפנים – האחריות אפילו גדולה יותר. זו מלחמה על הריבונות, ואנחנו לוקחים בה חלק – גם אם זה קורה בשקט, מאחורי סורג ובריח".
ל', לוחמת כליאה באגף המיוחד בכלא, רק בת 20 וכבר מתמודדת עם אחת האוכלוסיות המורכבות ביותר בשב"ס. "זו אוכלוסייה מאוד מאתגרת", שיתפה. "זה לא מה שהכרנו עד עכשיו, אלה אנשים שכל פעולה מולם מחייבת לחשוב שלוש פעמים, להפריד רגש ולא להראות חולשה. הם נראים כמוני, מדברים כמוני, חלקם גרים לא רחוק מהבית שלי אבל פועלים נגד המדינה שלנו. הם משלנו ועם זאת בחרו במדינה עוינת. אתה שואל את עצמך איך זה קרה".
לדבריה, "צריך לנהוג בהם בנחישות, לא להתרגש מכל פרובוקציה ולא להתעצבן. היחס הוא כמו לעצירים ביטחוניים. באגף של המחבלות, שם אני גם משרתת, האתגר הוא אחר. זו אוכלוסייה רגישה מאוד וכל אירוע קטן יכול להפוך למשבר מדיני. חלק מהמחבלות הגיעו אחרי 7 באוקטובר, ויש לי חברים שנפצעו בעזה אז זה לא פשוט בכלל. אבל גם כשהרגש מציף אנחנו צריכות להישאר מקצועיות".
היא סיפרה כי בימי המלחמה עם איראן, הבינה שהמניע של העצירים מורכב הרבה יותר. "עבדתי בימי הירי מאיראן, הייתה אינטנסיביות מטורפת. היו אפילו גילויי שמחה על הירי האיראני, הבעת השמחה שלהם הראתה שחלקם לא פעלו רק מ'בצע כסף׳. בסוף, הם לא יודעים מה ישראל עשתה באיראן אבל אני יודעת - וזה הבדל ענק".
קטגוריה חדשה: "אסירים ביטחוניים ייחודיים"
אחד העצורים באגף הוא ארדלר (ישראל) אמויאל, בן 23 מירושלים: אזרח ישראלי שנעצר בחשד שפעל בשירות גורם איראני. לפי החשד, הוא רכש מצלמה, צילם תיעודים, חיפש מידע על רכישת אקדח וחומרים לייצור מטענים – ואף הציע לפגוע בתשתיות חיוניות. אחת ההקלות החריגות שניתנו לאחרונה לעציר ביטחוני נרשמה בפסק דין של שופט בית המשפט המחוזי מרכז דרור ארד–אילון - בעניין תנאיו של אמויאל.
לאורך תקופת מעצרו, הגיש אמויאל עתירות רבות לשיפור תנאיו – וחלקן התקבלו. בית המשפט המחוזי קבע כי תנאיו "חורגים משמעותית מהמותר", והורה לשפרם. בין היתר נקבע כי יש לספק לו תוספת מזון ושלוש סיגריות ביום, שהוגדרו כצורך בסיסי.
בעקבות ריבוי העתירות וההקלות החריגות, שב"ס נערך מחדש גם משפטית ויצר הגדרה משפטית חדשה לאותם עצורים: "אסירים ביטחוניים ייחודיים". נציב שב"ס, רב-גונדר קובי יעקובי, חתם על הפקודה המגדירה כך את החשודים בריגול - הם אינם נכללים תחת הקטגוריות המוכרות של אסירים ביטחוניים או פליליים - ונקבע עבורם סל הגבלות נפרד.
אין שיחות טלפון, ביקורים מתקיימים רק באישור גורמים ביטחוניים והעברת מכתבים מתבצעת בכפוף לבידוק. המשפחות יכולות להפקיד עד 500 שקלים בחודש לקנטינה, והעצירים מורשים להחזיק עד שישה ספרים לאחר בדיקת תוכן וכן משחקי חברה לפעילות פנאי.
"23 שעות בתא לוהט עם ג׳וקים"
בתוך האגף, העצירים עצמם טוענים לתנאים קשים במיוחד. אשר בנימין וייס מבני ברק, עציר באגף, סיפר כי הוא שוהה בתא מחניק ולוהט 23 שעות ביממה, בלי מזגן, עם ג'וקים, בלי מקלחת ועם שישה עצירים בתא שבו יש רק שלושה שרפרפים ושולחן נמוך בגובה 30 ס"מ. הוא דורש משב"ס לספק שולחן בגובה סביר וכיסאות עם משענת שיאפשרו "ישיבה ואכילה בדרך מתורבתת".
עצירים נוספים מתארים "בעיות" דומות. אמויאל טען כי מאז מעצרו בנובמבר האחרון הוא מוחזק בתנאים "שלא קיימים בשום בית כלא בעולם", בלי טלוויזיה, שיחות או ביקורים, ואף התלונן שהאוכל "מחריד". ארטיום זולוטרב מנוף הגליל טען למחסור חמור בבגדים – ואמר כי ברשותו רק שתי חולצות, שני זוגות גרביים ושני מכנסיים חמים שלא מתאימים לקיץ. אלכסנדר סדיקוב מחיפה ביקש משב"ס לקבל שלוש סיגריות ביום, בדומה לשותפו לתא וייס: "אני מעשן כבר 50 שנה, קשה לי מאוד בלי סיגריות".
הגדרתם המשפטית החדשה של העצירים הישראלים, שנוסחה בצל פסיקות בתי המשפט שהכירו בצורך להבחין בינם לבין אסירים ביטחוניים פלסטינים, הובילו לשינוי במדיניות הכליאה ולגיבוש סל זכויות שונה. בין היתר, נקבעה רשימה ייעודית של מוצרים שיוכלו לרכוש בקנטינה, ונחשפת כאן לראשונה: קרקר "זהב", נעלי ספורט, גרבי "דיאדורה", דבש, נקניק, פתי בר, וופלים מסוג "מנעמים", עוגות שוקולד, קורנפלקס מסוג "דליפקאן" וקפה טורקי.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לתנאים שבהם מוחזקים הנאשמים, ומסר: "דין המרגלים האיראנים צריך להיות כדין הנוחבות. אני מצפה מחלק מבתי המשפט לא לתקוע מקלות בגלגלים ולאמץ את המדיניות שלי, שהיא אפס סובלנות כלפי אויב וכלפי שלוחיו. אני מגבה את נציב שב"ס קובי יעקובי שמיישם את המדיניות של השר הממונה עליו והפך את בתי הכלא מקייטנות לבתי כלא של ממש".
פורסם לראשונה: 00:01, 04.07.25
