דו"ח ועדת הפרלמנט הבריטי על הטבח בישובי העוטף, הידוע גם כ"דו"ח רוברטס", הוא לא רק מסמך – אלא גם זעקה. עדות לכך שהעולם לא יוכל לומר "לא ידענו". הוא התשובה לכל אותם כוחות שפועלים לעמעם, לטשטש, להכחיש.
מדובר בדו"ח רשמי, חוצה מחנות, שחיברו חברי פרלמנט ולורדים בממלכה המאוחדת, במטרה לחקור ולתעד את הזוועות שבוצעו ב-7 באוקטובר. מטרת הוועדה הייתה לאסוף ולנתח עדויות, לספק מסמך מבוסס ראיות ולהביא לחשיפת האמת בזירה הבינלאומית. הדו"ח מתעד את ההתקפה לפרטי פרטים, תוך שהוא מבוסס על עדויות ניצולים, תיעוד מצולם, חוות דעת מומחים ודיווחים רשמיים. הוא קרוי על שמו של הלורד אנדרו רוברטס, פרופ' להיסטוריה, שעמד בראש הוועדה.
הדו"ח מתאר את ההתרחשויות במהלך מתקפת הטרור של חמאס, שבה נרצחו 1,182 איש, כולל 18 אזרחים בריטים, כשהצעירה בהם הייתה תינוקת בת 14 שעות. כמו כן הוא מדגיש את הצורך בתיעוד מדויק של האירועים כדי להיאבק בהכחשת הטבח ועיוות ההיסטוריה. הוא מתאר את הזוועות שבוצעו, כולל מקרי רצח, אונס, חטיפה ועינויים, ומציין כי מדובר ב"טבח הגדול ביותר של העם היהודי מאז השואה".
ההיסטוריה נכתבת לא רק הודות האירועים עצמם, אלא גם על ידי מי שבוחר לתעד אותם. האמת חייבת להישמע, במיוחד כאשר היא נוכחת מול ניסיונות מכוונים לטשטש אותה. זכרון השואה מלמד אותנו כי הכחשת פשעים מתרחשת במהירות, ולפעמים כבר בזמן אמת. במקרה של אירועי ה-7 באוקטובר, ההתכחשות לזוועות התרחשה תוך שעות ספורות.
חומת מגן
לכן, תיעוד מהימן, יסודי, ועובדתי הוא קריטי כדי להבטיח שהעולם יזכור ולא יתכחש לאמת. משום כך, המסמך הזה אינו רק מסמך. הוא חומת המגן שלנו מול ניסיונות ההכחשה.
כמי שעוסקת בתיעוד האלימות המינית שבוצעה באותו יום ובמאבק להכרה בינלאומית בפשעים האלו, אני רואה בעיניי עדויות מצולמות, פוגשת נפגעות ונפגעים, אוספת כל פיסה של 'הפאזל' כדי להבין מה התרחש באותו יום ולפעול שיתועד. כנגד העבודה המאמץ הבלתי פוסק שלנו, פועלים כוחות רבים, בינלאומיים, חזקים ומתוקצבים היטב. אז מתגלה פתע, כי העובדות נכתבות מחדש והאמת נמחקת. כך למשל נעשה בוויקיפדיה, שמיליארדי אנשים בעולם סומכים עליהם כדי למצוא מידע מהימן. יד אלמונית משכתבת את שאירע ויוצרת נרטיב מעוות.
השקרים אינם מגיעים בצורת הכחשה מוחלטת, אלא דרך "שאלות", הצגת "ספקות" או ניסיונות להציג "שני צדדים". כדי למחוק פשע אין צורך בהכרח לשנות עובדות. כל שצריך הוא להעלות דיון אינסופי על "מה באמת קרה".
כך משכתבים היסטוריה. כך גורמים לקורבנות להיעלם מהתודעה הציבורית, וכשזה קורה, הדרך לפשע הבא כבר סלולה כי התוקפן זוכה ללגיטימציה ואהדה. עולם הפוך.
כתב אישום
על כן הדו"ח הבריטי איננו עוד תיעוד יבש. הוא כתב אישום. הוא הצהרה שאין עליה עוררין על מה שהתרחש ב-7 באוקטובר: על האלימות חסרת התקדים, על הטבח, על ההוצאות להורג הפומביות, על החטיפות, על האונס והשימוש בנשים כנשק מלחמה. הוא מבוסס על עדויות, על חומרים מצולמים, על ממצאים משפטיים.
איילת רזין בית-אורדו"ח רוברטס הוא מסר לכל הקורבנות ולבני משפחותיהם: אנחנו שומעים אתכם. העולם מאזין למצוקתכם. הוא מהווה בסיס להעמדה לדין של מבצעי הפשעים, להגברת הלחץ הבינלאומי, וליצירת שינוי במדיניות למען הגנה על אוכלוסיות אזרחיות בסכסוכים עתידיים.
ההיסטוריה תשפוט את מי שבחר להתעלם, להשתיק ולהכחיש. דו"ח ועדת הפרלמנט הבריטית הוא יותר ממסמך – הוא חומת המגן שלנו מול ניסיונות הטשטוש, עדות לכך שהצדק עוד ייעשה. זהו קולן של הקורבנות, עדות חיה למה שהתרחש, וקריאה לכל אדם מוסרי לפעול – כדי שהאימה הזו לא תחזור.
איילת רזין בית-אור היא מומחית בקידום שיוויון מגדרי ומאבק באלימות מגדרית, לשעבר מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה
