ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה הראשון, וכנראה גם לא האחרון. רבים בעולם, עוד בכהונתו הראשונה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המליצו עליו כמועמד לפרס נובל לשלום. אף שכנראה ברור להם כי הסיכוי שההמלצות הללו יתקבלו על ידי הוועדה הנורבגית שמעניקה את הפרס נמוך למדי, יש להם סיבה טובה לעשות זאת: טראמפ הרי ידוע כמי שאוהב חנופה, והמכתב שהגיש לו הלילה (בין שני לשלישי) נתניהו בארוחת הערב עם הנשיא אכן ריגש אותו.
3 צפייה בגלריה
"אם השם שלי היה אובמה, הייתי מקבל בתוך 10 שניות". טראמפ והנובל
(צילום: shutterstock, צילום: AP Photo/Alex Brandon)
"וואו", אמר טראמפ לנתניהו כשזה הצהיר מול העיתונאים שסיקרו את פתח המפגש כי הגיש לוועדה הנורבגית מכתב הממליץ על הנשיא כמועמד לפרס. "לא ידעתי על זה. במיוחד כשזה מגיע ממך – זה מאוד משמעותי. תודה רבה, ביבי". במכתב שפורסם במקביל על ידי לשכת נתניהו, ונשלח לוועדה ב-1 ביולי, כתב נתניהו לחבריה: "הנשיא טראמפ הפגין מסירות יוצאת דופן ונחושה לקידום שלום, ביטחון ויציבות ברחבי העולם".
במכתבו הזכיר נתניהו את "הסכמי אברהם" שנחתמו בשלהי כהונתו הראשונה של טראמפ והביאו לנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו (הסכם נוסף מול סודן לא קודם בסופו של דבר בצל מלחמת האזרחים שפרצה שם), ורמז לאפשרות שנשקלת כעת להרחיבם למדינות נוספות במסגרת עסקה כוללת שתביא לסיום המלחמה בעזה ושחרור החטופים: "במזרח התיכון, מאמציו הביאו שינוי דרמטי ויצרו הזדמנויות חדשות להרחיב את מעגל השלום והנורמליזציה".
"וואו": נתניהו מפתיע את טראמפ ומציג לו את מכתב ההמלצה לפרס
(צילום: רויטרס)
הנובל לשלום, נזכיר, מחולק מאז 1901 על ידי הקרן שהקים בצוואתו ממציא הדינמיט אלפרד נובל, אבל בניגוד לשאר הקטגוריות בפרס היוקרתי בעולם, שאת הזוכים בהן בוחרת ועדה שבדית, בצוואתו קבע נובל כי את הפרס בקטגוריית השלום תעניק ועדה נפרדת, שחבריה ייבחרו על ידי הפרלמנט הנורבגי. בפרס יכולים לזכות גם אישים וגם ארגונים, ובין הזוכים בו בשנים האחרונות נמנים ארגון יפני שפועל לפירוק העולם מנשק גרעיני; האסירה האיראנית ופעילת זכויות הנשים נרגס מוחמדי ופעילי זכויות אדם מבלארוס, רוסיה ואוקראינה. מנהיג המדינה האחרון שזכה בפרס היה ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד, שקיבל אותו ב-2019 בשל מאמצי הפיוס שלו עם ארתריאיה, אם כי בהמשך נגררה ארצו למלחמה פנימית עקובה מדם.
ואולי בכלל לא יהיה זוכה? אלו כללי הפרס
על פי כללי הוועדה, הפרס ניתן למי ש"פעל ככל האפשר למען אחווה בין האומות, למען ביטול או צמצום של צבאות קיימים ולמען שמירה או קידום של ועידות שלום". בשנים האחרונות, בצל המלחמות המשתוללות בעולם, היו תהיות באשר לאפשרות שהוועדה תבחר לא להעניק בכלל את הפרס – דבר שכבר נעשה בעבר 19 פעמים שונות, האחרונה שבהן ב-1972.
לפי כללי הפרס יש אלפי בני אדם שזכאים להמליץ על מועמדים לזכייה בפרס נובל לשלום, ואיתם נמנים ראשי מדינות וחברי פרלמנטים, חתני וכלות הפרס לשעבר ופרופסורים להיסטוריה או למשפטים באוניברסיטאות. ועדת הפרס עצמה שומרת את שמות המועמדים חסויים למשך 50 שנה ומכריזה רק מי זכה, אבל הממליצים עצמם יכולים לבחור לגלות לעולם על מי המליצו – וכך עשה כעת נתניהו.
אלא שנתניהו איחר את המועד להגשת מועמדות השנה: ההרשמה הסתיימה כבר בינואר, והזוכה השנה יוכרז יחד עם שאר הזוכים בקטגוריות האחרות באוקטובר הקרוב. לפי הוועדה, הרשימה שממנה ייבחר הזוכה השנה כוללת 338 מועמדים, מתוכם 244 אישים ו-94 ארגונים.
נתניהו הוא כאמור אינו הראשון להציע את טראמפ כמועמד לזכייה, ופרופ' ענת בק-אלון, ישראלית שמלמדת משפטים באוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב שבאוהיו, הודיעה כי המליצה על טראמפ בפני הוועדה לפני הדד-ליין השנה. "בכך שהוא הבטיח שחרור חטופים, עמד נחרצות נגד אנטישמיות ועודד הסכמים היסטוריים שמביאים יציבות לאזורים ההפכפכים ביותר בעולם, הוא הראה פעם נוספת שהוא זוכה ראוי", כתבה.
האוקראיני שהמליץ, והתחרט
גם פוליטיקאי אוקראיני בשם אולקסנדר מרז'קו הודיע בנובמבר אשתקד, בצל ניצחון טראמפ בבחירות, כי המליץ עליו כמועמד – אבל בחודש שעבר הודיע כי הוא חוזר בו מההמלצה הזו, כיוון ש"איבד כל אמונה" ביכולתו של טראמפ להביא לשלום במלחמה בין אוקראינה לרוסיה. מנגד, בחודש שעבר המליצה על טראמפ כמועמד לנובל פקיסטן – בשל הסכם הפסקת האש עם הודו, הסכם שטראמפ קיבל עליו אחריות (הודו עצמה הכחישה שארה"ב הייתה מעורבת במגעים). פקיסטן, יש לציין, הגישה את ההמלצה הזו כשברקע המגעים שלה עם ממשל טראמפ על הסכם סחר שימנע הטלת מכסים כבדים עליה. לממליצים הצטרף ביוני גם באדי קרטר, חבר קונגרס אמריקני ממפלגתו הרפובליקנית של הנשיא, בגלל הפסקת האש שהוביל במלחמה בין ישראל לאיראן (אחרי שהצטרף למלחמה ותקף את מתקני הגרעין).
אבל כאמור, הסיכוי שטראמפ יזכה בפרס נתפס כנמוך למדי, גם בשל עמדתו של הנשיא המדגישה כל העת את חשיבותו של כוח צבאי – אם כי לדבריו זו הערובה היחידה לשלום – וגם בשל הפער התרבותי והפוליטי הגדול בינו לבין חברי הוועדה הנורבגית, גם אם אלו לעולם לא יודו בכך פומבית. גם המלצות על טראמפ בכהונתו הראשונה לא הובילו לבחירה בו: "ברור שזה תעלול פתטי, ליקוק תחת יחצ"ני, אבל אני מאמין שהחבר'ה שמעניקים את הפרס הם לא ממש האוהדים הכי גדולים של נתניהו", אמר בעקבות המחווה של ראש הממשלה הלילה תומי ויטור, דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן בתקופת אובמה.
אבל לנתניהו הייתה סיבה טובה למחווה הזו: המלצה על זכייתו בפרס נובל לשלום נוגעת בנקודה רגישה של הנשיא, שהביע כבר שנים ארוכות תקווה לקבל את הפרס היוקרתי. ההתמקדות שלו בפרס החלה כבר ב-2009, אז זכה בו שנוא נפשו הנשיא ברק אובמה – זכייה שנעשתה בשנתו הראשונה בתפקיד, ולפני שהספיק לרשום הישג כלשהו. הבחירה באובמה הפתיעה אז רבים גם בקרב תומכיו של אובמה, ושנים לאחר מכן, כששתי כהונותיו לא הביאו לקידום שלום בעולם – הביעו עליה חרטה גם אנשי הוועדה הנורבגית עצמם. אבל טראמפ לא שכח: ב-2013, בתגובה לדיווח שלפיו אובמה אמר לעוזריו כי "מתברר שאני טוב מאוד בלהרוג אנשים", טראמפ, אז עוד איש עסקים ומנחה ריאליטי, צייץ: "האם אוסלו יכולה לבטל את הפרס?".
גם בעצרות הבחירות שלו בשנה שעברה הוא שב לאותה זכייה של יריבו הדמוקרטי: "אם השם שלי היה אובמה, היה לי פרס נובל בתוך 10 שניות", אמר בעצרת באוקטובר אשתקד, "הוא קיבל פרס נובל. הוא אפילו לא ידע על מה לעזאזל הוא קיבל אותו. תזכרו, הוא בדיוק נבחר. ככה גם אני. הוא קיבל את הפרס על כלום, על כך שנבחר. אבל גם אני נבחרתי. אני רק אומר שיש המון חוסר הוגנות בעולם הזה". בפברואר האחרון, במפגש הראשון השנה של נתניהו עם טראמפ, הנשיא שב והביע תסכול מכך שלא זכה בפרס: "הם לעולם לא ייתנו לי פרס נובל לשלום. חבל. זה מגיע לי. אבל הם לעולם לא ייתנו לי אותו".
בפוסט ארוך שפרסם בחודש שעבר – יום אחד בלבד לפני שהורה על התקיפה באיראן – התייחס טראמפ ארוכות לסוגיה. את הפוסט פרסם אחרי חתימה על הסכם שתיווך ממשלו לסיום העימות בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לבין רואנדה: "אני לא אקבל פרס נובל לשלום על זה, לא אקבל את פרס נובל לשלום על כך שעצרתי את המלחמה בין הודו לפקיסטן, ואני לא אקבל את פרס נובל לשלום על כך שעצרתי את המלחמה בין סרביה לקוסובו, אני לא אקבל את פרס נובל לשלום על שמירת השלום בין מצרים לאתיופיה (סכר אתיופי מסיבי, שמומן בטפשיות על ידי ארה"ב, מפחית משמעותית את זרימת המים בנהר הנילוס), ואני לא אקבל פרס נובל לשלום על הסכמי אברהם במזרח התיכון, שאם הכול יילך כשורה, יתרחבו עד הקצה עם מדינות נוספות שיחתמו עליהם, ונאחד את המזרח התיכון בפעם הראשונה זה 'עידנים'. לא, אני לא אקבל פרס נובל לשלום לא משנה מה אעשה, כולל רוסיה/אוקראינה וישראל/איראן, לא משנה מה תהיה התוצאה. אבל העם יודע, וזה כל מה שחשוב לי!".
