לא ברור מתי בדיוק מארגני "משט החופש", שמתכוונים להעביר סיוע לעזה תוך הפרת הסגר הימי שישראל מטילה על הרצועה, התכוונו להתקרב לעזה. מה שברור שהוא אחת מהספינות שאמורות להשתתף במשט הותקפה ליד מלטה, כנראה מהאוויר.
לטענת מארגני המשט, הקשורים לחמאס, הספינה שיצאה מתוניסיה לפני כמה ימים הותקפה על ידי כטב"מים. הם לא ידעו לדווח ל-CNN ולרשויות הספנות במלטה מי תקף אותם, אולם העלו השערה שישראל תקפה מהאוויר באמצעות מל"ט או מל"טים ששיגרו חימושים שפגעו בחרטום הספינה, היכן שיש גנרטורים. איש מנוסעי הספינה לא נפגע בתקיפה, שהתרחשה אחרי חצות בלב הים התיכון.
האש בספינה, ליד מלטה
לדברי מארגני "משט החופש", היו על הספינה 30 איש, אבל רשויות הספנות במלטה, ששלחו גוררת לעזור לספינה וכלי שיט נוסף, טוענים שיש עליה 12 אנשי צוות ועוד 4 אזרחים, וכי הושגה שליטה על האש בספינה והיא אינה שוקעת, כפי שטענו המארגנים. ברשת אל-ערביה הסעודית נטען מפי גורם ביטחוני מערבי כי אותה ספינה שהותקפה היא חלק ממשט "שתכנן להתעמת עם ישראל".
על רקע ההיסטוריה של "משטי החופש" האלו לעזה, ועל פי הפרטים שכעת יש בידינו, אפשר לקבל לפחות בקווים כלליים תמונה לגבי האירוע המוזר בלב הים התיכון, במרחק של כ-2,000 קילומטר משטח מדינת ישראל. "משט החופש" המקורי התרחש במאי 2010 וגרם להתנגשות ימית אלימה בין חיל הים הישראלי לבין ספינות המשט שיצאו מטורקיה ואורגנו על ידי הארגון הטורקי IHH. לארגון הזה קשר לארגוני צדקה של חמאס ולארגונים אחרים השייכים לתנועת האחים המוסלמים.
בהתנגשות עם חיל הים מול חופי ישראל ועזה נהרגו 10 מנוסעי הספינה הטורקית "מאווי מרמרה", בקרב עם לוחמי שייטת 13 שהשתלטו על הספינה ועל ספינות אחרות באותו משט. מאז היו ניסיונות נוספים, גם של ה-IHH וגם של ארגונים אחרים, לארגן משטי מחאה בטענה של סיוע הומניטרי לעזה. רק בשנתיים האחרונות, מאז 7 באוקטובר 2023, היו שלושה ניסיונות כאלו.
באחד המקרים הובא הסיוע ההומניטרי על ידי ה-IHH לנמל עקבה בירדן, ומשם, באישור וליווי שלטונות ישראל, הועבר לעזה. זה היה בתחילת 2024. מאז התפרסמו ידיעות על כוונה של פעילים פוליטיים פרו-פלסטינים להוציא משטים נוספים, חלקם מאירופה וחלקם מטורקיה. חוץ ממשט אחד שחיל הים סיכל ב-2018, אף אחד מהאחרים לא הצליח להתקרב לחופי עזה, בוודאי לא בשנה האחרונה. ישראל הצליחה לאתר את מקום יציאת המשטים ואת המארגנים, וישראל הצליחה לסכל את המשטים באמצעות מגעים דיפלומטיים חשאיים עם הארצות שמהן עמד המשט לצאת. זה פחות או יותר מה שידוע על תולדות המשטים הפרו-פלסטינים מאז 2010 ועד היום.
גורמים רשמיים בישראל סירבו להגיב על האירוע הלילה בים התיכון. אבל אם נניח שהסברה הרווחת בתקשורת העולמית כי ישראל עומדת מאחורי האירוע הזה נכונה, זה מלמד על כמה דברים:
האחד, שישראל הפיקה את לקחי העימות הימי האלים מול המאווי מרמרה, שגרם לנתק חמור ביחסי ישראל-טורקיה ולנזק חמור לא פחות לתדמיתה של ישראל כמדינה שומרת חוק בזירה הבינלאומית. לכן, במקום לתת למשט להתארגן (כנראה בטורקיה), החליט הגורם שפגע בספינה לשגר איתות אזהרה למארגני המשט, מעין "הקש בחרטום", שפירושו: לא נירתע מלעצור אתכם בכל אמצעי אפשרי עוד לפני שתגיעו לעזה. זה היה איתות מבלי להטביע את הספינה או לפגוע בנוסעיה, בתקווה שהרמז יובן.
השימוש באיתות הזה נעשה בעיקר כדי שחיל הים לא ייאלץ להתעמת עם כמות גדולה של ספינות ואנשים, כמו שהיה במאווי מרמרה. לדברי אנשים שהיו על הספינה שנפגעה הלילה, הפעולה התבצעה באמצעות מל"טים חמושים, מה שמצביע על יכולת אווירית גבוהה של מי שפגע בספינה. להפעיל מל"טים בדיוק כה רב, שיפגעו בנקודה מסוימת על ספינה במרחק 2,000 קילומטר ויותר, דורש יכולת של מעצמה אזורית. אמנם איראן והחות'ים מפעילים מל"טים במרחקים כאלה, אבל רמת הדיוק של מל"טי החות'ים, למשל, היא קטנה מאוד.
השימוש במל"טים מאפשר למי ששיגר אותם "מרחב הכחשה". אם התקיפה הייתה מתבצעת על ידי מטוסי קרב, למשל, היה צורך לבצע תדלוק אווירי, ורשויות התעופה של מדינות ים תיכוניות רבות היו מבחינות במטוסים ובתדלוקים, והיה ברור מהיכן הם יצאו ולאן הם חזרו. השימוש במל"טים הקטנים, שקשה לזהותם במכ"מים רגילים המשמשים את התעופה האזרחית ואת רשויות התעופה המדינתיות באירופה, לא משאיר "חתימה אלקטרונית" משמעותית, וגם אם מבחינים בה – קשה לייחס אותה לגורם כלשהו.
הצירוף הזה של איתות אלים למשט עוד בשלבי ההתארגנות המוקדמים שלו, ושל שימוש במל"טים שמאפשרים "מרחב הכחשה" של פעולה אלימה לא חוקית במים בינלאומיים, לצד המודיעין שעמד לרשות יוזמי המבצע - כל אלו מצביעים על תחכום, ניסיון מצטבר ויכולות של הגורם שפגע בספינה הפרו-פלסטינית הלילה ליד מלטה, ויכול להפעיל את אותן יכולות גם כלפי מטרות אחרות.
