בימים האחרונים דווח על האפשרות שאלי פלדשטיין, שנמצא בימים אלה במרכז החקירה בפרשת "קטאר-גייט", יהפוך לעד מדינה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אם אכן יחתום על הסכם כזה, הדובר לשעבר בלשכת רה"מ יצטרף לרשימה ארוכה של יועצים ומקורבים שנתניהו סמך עליהם - עד שהפכו לעדי מדינה נגדו. כיצד הופכים חשודים לעדי מדינה, ומי הם מקורבי נתניהו שהפכו לכאלה?
4 צפייה בגלריה
נתניהו ושני העצורים בפרשת "קטאר-גייט" - אוריך ופלדשטיין
(צילום: שאול גולן, Q world/Shutterstock, REUTERS/Stoyan Nenov/Pool)
לפי סעיף 54א (א) לפקודת הראיות, "עד מדינה" הוא "שותף לדבר עבירה", המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה. המשמעות היא שהעד הוא חלק מקבוצה עבריינית לכאורה שביצעה עבירות פליליות וקיים סיכוי שאם לא היה חותם על ההסכם - היה עומד לדין בעצמו, ולכן הוא מבקש להציל את עורו מהגורל המר שצפוי היה לו.
במסגרת ההליך המשפטי, עד המדינה ימסור עדות מטעם התביעה, כלומר, יעיד נגד חבריו כדי שהפרקליטות תוכל לנסות ולהוכיח באמצעות עדות זו את אשמתם. מנגד, העד ייחקר באופן נגדי בידי הסנגורים במשפט, שינסו בדרך כלל לקעקע את אמינותו ולטעון שהוא מנסה להציל את עצמו מאימת הדין ולכן מפליל את חבריו בכל מחיר. בנוסף, נגד העד לא יתקיימו הליכים משפטיים כדי לא להעמידו במצב של הפללה עצמית.
אז מה מקבל עד המדינה בתמורה לעדות המפלילה? למרות ההנחה הרווחת, עד המדינה אינו זכאי באופן אוטומטי לחסינות מאי-העמדה לדין, אך טובות ההנאה שיקבל תמורת הפללת חבריו הן רחבות: ייתכן שיכללו הסדרי טיעון, הבטחה להקלות בעונש או לדרישה לענישה מתונה יותר מהשופט, המלצה לחנינה או שיקום ומילוט מהארץ. אפשרויות נוספות הן סגירת תיקים פליליים אחרים, ביטול אישומים בפרשות אחרות או מתן טובת הנאה לאדם נוסף שהעד חפץ לעזור לו.
הבעייתיות בגיוס עד מדינה היא ברורה: קיים החשש שהעד יגיד הכול כדי להפליל את חבריו ולהציל את עצמו. החוק מודע היטב לכך, ולכן קבע באותו סעיף שיש לקבל סיוע ראייתי לעדות העד. כלומר, החוק מבהיר שבית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, ואם מדובר בעד מדינה - נדרשת ראיה נוספת משמעותית שתתמוך בעדותו. בכל מקרה, השופט הוא שיתרשם מעדותו ויקבע כמה משקל יש לייחס לה.
למה צריך עדי מדינה?
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מ-2005 מפרטות מתי יש לחתום על הסכם עד מדינה. כך למשל, יש לערוך הסכם כזה רק לאחר מיצוי אפיקי חקירה אחרים. כלומר, עד מדינה הוא מוצא אחרון מבחינת החוקרים, לאחר שלא נותרו בנמצא דרכים אחרות לגייס ראיות מספקות.
עם זאת, נקבע שיש להימנע מעריכת הסכמי עד מדינה עם "דמויות מושחתות" בעלות אישיות מפוקפקת ביותר, שלנוכח טיבן, בית משפט לא ייתן בהן אמון. עוד נקבע כי ככל שהעבירה הנחקרת חמורה יותר, וככל שפגיעתה קשה יותר בפרט ובציבור - כן יהיה מקום לשקול בחיוב שימוש בעד מדינה.
עוד לפי ההנחיה, יש להימנע ככל הניתן מהפיכת יותר מעבריין אחד לעד מדינה באותה פרשה, אך עם זאת מצוין כי ייתכנו מקרים שבהם שיקולים ראייתיים ואחרים יצדיקו החרגה שכזו – כפי שנעשה בתיק 4000 (בזק-אלוביץ'). בנוסף, היועץ מבהיר שככלל, לא ייחתם הסכם מדינה עם העבריין המרכזי בפרשה או עם ראש כנופיה עבריינית, שאותו הוא מכנה "מנהיג מובהק". אז מי הם יועצי נתניהו שהפכו לעדי מדינה?
"שר האוצר של משפחת נתניהו"
עד המדינה הראשון נגד נתניהו מתוך הכוורת של רה"מ היה ארי הרו. במסגרת ההסכם שנחתם איתו, ראש הסגל לשעבר בלשכת רה"מ הורשע בבית המשפט בראשון לציון בעבירות של מרמה והפרת אמונים. ההרשעה התבססה על כך שביצע פעולות בניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי לבין חברה שהייתה בבעלותו, שאותה מכר באופן פיקטיבי. במסגרת הסדר טיעון, נגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 700 אלף שקלים.
"זה לא דומה לשולה זקן, זה לא שעברתי על החוק יחד עם בנימין נתניהו ועכשיו אני מחפש להפיל את זה עליו כדי לחמוק מעונש", הסביר הרו את החלטתו לחתום על הסכם עד מדינה. "מאשימים אותי בעבירה שאיננה קשורה לרה"מ ולדעתי לא עברתי אותה. הברירה היא לא אם אני או הוא הולכים לכלא, אלא אם אני אלך לכלא ללא סיבה או לא".
הרו, שנולד בלוס אנג'לס ועלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן 12, חזר לארה"ב אחרי שירותו בצה"ל, בחטיבת גולני. בהמשך שב לישראל וב-2002 החל לשמש כיועצו של נתניהו לקשרי חוץ וכממונה על גיוס תרומות בחו"ל. בין 2003 ל-2006 היה מנכ"ל ארגון ידידי תנועת הליכוד בארצות הברית - ובתקופה זו קישר בין נתניהו לבין תורמים גדולים. אז קיבל את הכינוי "שר האוצר של משפחת נתניהו".
בפברואר 2008 מונה למנהל לשכתו של נתניהו, בעקבות פרישת המנהלת הקודמת איילת שקד. הוא שימש בתפקיד עם כניסתו של נתניהו למשרד רה"מ ופרש ממנו בתחילת 2010 מסיבות בריאותיות. במרץ 2014 חזר ללשכת רה"מ ואז נחת בתפקיד היוקרתי ביותר והקרוב ביותר לנתניהו - ראש הסגל במשרדו. הוא נאלץ לעזוב לאחר שנקלע לסיבוך משפטי מול משרד המשפטים ובדצמבר 2015 נעצר בחשד לשוחד, והומלץ להעמידו לדין עקב חשד למכירה פיקטיבית של חברה שבבעלותה החזיק.
בעת החקירות שהתנהלו נגד הרו, תפסה המשטרה את הטלפון שלו שבו נמצאו הקלטות שיחות נתניהו-מוזס שהולידו את תיק 2000 (שיחות מוזס-נתניהו). מכאן, הדרך לעסקת עד המדינה הייתה קצרה. כעד מדינה, העיד הרו במשפט נתניהו גם בתיק 1000 (תיק המתנות) ותיק 4000 (תיק בזק-וואלה).
איש האמון והסוד - גם מול שרה ויאיר
במשך יותר מ-20 שנה ליווה שלמה פילבר את רה"מ נתניהו, אבל בינואר 2018 הוא חתם על הסכם עד מדינה בתיק 4000. פילבר הצעיר הכיר את נתניהו בבחירות הראשונות שלו ב-1996 כשהיה התחקירן הראשי במטה ההסברה של הליכוד. כשנתניהו הפסיד לברק בבחירות 1999, הוא מינה את פילבר ליו"ר המטה שלו. פילבר המשיך עם נתניהו גם למשרד החוץ בתקופת כהונתו של שרון.
ב-2018 נחשף כי סיפר למקורביו על מקרה מאותה תקופה, אז אסר על נתניהו לקבל שעון בשווי 6,000 שקל שראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני דאז ביקש להעניק לו. "זומנתי לחדר של בני הזוג. שרה צרחה עליי. כעבור שבועיים פוטרתי", שחזר בפני מקורביו. בהמשך קיבל פילבר מנתניהו תפקיד ציבורי חשוב: מזכיר דירקטוריון רכבת ישראל.
שמו של פילבר, שנחשב לדמות מרכזית בחוגי הימין, נקשר עם מאמר מעורר מחלוקת שפורסם חודש לאחר רצח רבין בכתב העת "נקודה". כותרת המאמר, שפורסם בחתימתו של פילבר, הייתה "כדורי סרק". במאמר העלה פילבר את האפשרות שרצח רבין לא היה מעשה מתוכנן של יגאל עמיר כ"פושע אידיאולוגי", אלא "תאונת עבודה של השב"כ, כחלק ממזימה של אנשי שמאל שביקשו ללבות את הביקורת הציבורית כלפי הימין". המאמר צף מחדש עם מינויו למנכ"ל משרד התקשורת ב-2015. פילבר טען בתגובה כי את המאמר כתב עורך "נקודה" דאז, אורי אליצור ז"ל, והוא רק ביקש מפילבר להיות חתום עליו במקומו.
לקראת הבחירות ב-2015 החזיר רה"מ את פילבר למרכז הזירה, מינה אותו ליו"ר מטה הבחירות של הליכוד והוא הפך לאיש אמון וסוד. הוא היה בקשר ישיר גם עם משפחת נתניהו, בעיקר עם שרה ויאיר. לאחר הניצחון בבחירות בחר נתניהו בפילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ומעשיו שם עומדים בליבה של חקירת פרשת בזק-וואלה. "תמרנו אותי", אמר פילבר למקורביו. "קיבלתי הוראות מפורשות מנתניהו. הייתי פיון במשחק". לפי הסכם עד המדינה שנחתם איתו, פילבר לא יועמד כלל לדין פלילי.
ניר חפץ
חפץ שימש בשנים 2014 עד 2017 יועץ התקשורת של משפחת נתניהו, ובעיקר של רעיית רה"מ שרה נתניהו. הוא נחשב בשנים האחרונות לאחד מאנשי האמון של רה"מ נתניהו ולא אחת התייצב להגן על המשפחה בתקריות שונות בתקשורת. הוא נעצר בפרשת בזק (תיק 4000) ובפרשת גרסטל. במרץ 2018 הוא הוקפץ למשרדי להב 433 לפגישה עם המשטרה ורשות ניירות ערך לגבי הגעה להסכם עד מדינה. ב-5 במרץ 2018 חתם חפץ על הסכם עד מדינה, כשבמסגרתו התחייב למסור מידע מפליל על רה"מ נתניהו, ובתמורה המדינה ויתרה על העמדתו לדין בפרשה זו.
בתקופה שבה שימש חפץ כיועץ התקשורת של משפחת נתניהו, מבקר המדינה יוסף שפירא חשף כמה פרשות הקשורות לניהול מעון רה"מ, שבהן הייתה מעורבת שרה נתניהו, נגדה נפתחה חקירה פלילית. גורם שעבד במשרד רה"מ באותה תקופה אמר ל"כלכליסט" כי "חפץ סייע לשרה לעמוד בלחצים התקשורתיים שהופעלו והיה מעין שומר אישי. הוא השקיע בעבודה עם שרה זמן רב בהשוואה למה שמצופה מדוברו הישיר של ראש הממשלה".
החיבור הרשמי הראשון של חפץ עם משפחת נתניהו נוצר ב-2009, אז מונה חפץ לראש מערך ההסברה הלאומי, לאחר שעזב את תפקידו ב"ידיעות אחרונות". בדצמבר 2010 עזב את התפקיד. במרץ 2011 מונה ליועץ מיוחד לנוחי דנקנר ולקבוצת אי.די.בי שהייתה אז בשליטתו. כעבור כחצי שנה, כשדנקנר קנה את "מעריב", חפץ מונה לעורך העיתון. בנובמבר 2012 סיים את תפקידו. מאותה תקופה, חפץ החל לייעץ לאנשי עסקים ולפוליטיקאים, כולל בתקופה שבה שימש כדובר משפחת נתניהו.
אחת החברות ששכרו את שירותיו של חפץ היא גינדי השקעות, לאחר משבר קריסת המרפסות בחדרה בדצמבר 2013. אז, מרפסות בדירות שטרם אוכלסו בפרויקט של החברה קרסו על דירות שבקומות שמתחתיהן. חפץ הביא עימו את צבי האוזר, מי שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו, כדי שינהל את המשא ומתן עם הדיירים. לקוח נוסף של חפץ היה ח"כ מאיר שטרית, עת התמודד על תפקיד נשיא המדינה ב-2014.
ב-2015, כשנתניהו כיהן כשר הבריאות, פורסם כי חפץ ייעץ בתשלום לארבע חברות בתחום הבריאות: אסותא מרכזים רפואיים, איגוד חברות תיירות מרפא, שראל וצמל. החברות שכרו את שירותיו של חפץ כדי להתמודד עם מסקנות ועדת גרמן, שהמליצה על שינויים בתחומי הרפואה, ובהם חיזוק מערכת הרפואה הציבורית וריסון הרפואה הפרטית ותיירות המרפא.
במהלך השנים ייעץ חפץ לחברות ולאנשי עסקים נוספים במגוון נושאים, כמו נדל"ן, פרסום, תחבורה ותקשורת. "מי שלקח אותו לא חיפש ראש קריאייטיבי, אלא קרבה לנתניהו ולשרי הליכוד", סיפר גורם בשוק התקשורת. גם קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים שכרה את שירותי חפץ, ביוני 2017, בניסיון לשפר את תדמית המועדון ולהטמיע ערכי סובלנות בקהל הקבוצה.
