התבטאותו החריגה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בלילה החולף (בין רביעי לחמישי) - ביחס למשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - הגבירה שוב את הקריאות לסיום הסאגה בהסדר טיעון. בציוץ לילי ארוך קרא הנשיא האמריקני לבטל את המשפט או להעניק לחילופין חנינה לראש הממשלה, והקולות בזירה הפוליטית לא איחרו להגיע - לכאן ולכאן.
"מאחורי המשפט עומדים מניעים פוליטיים, והוא עוסק בסיגרים ובובת באגס באני", טען טראמפ. ynet עושה סדר במצב התיקים של ראש הממשלה, באישומים האמיתיים שבפניהם הוא עומד - ובסיכוי שנשיא המדינה יצחק הרצוג יעניק לו חנינה מבעוד מועד.
נתניהו בבית המשפט, לפני כחודש

נתניהו עומד בפני אישומים של שוחד, מרמה והפרת אמונים, בשלושה תיקים שונים - 1000 (תיק המתנות), 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ו-4000 (בזק-אלוביץ'). לפי האישום בתיק 1000, שם אין סעיף שוחד, נתניהו ובני ביתו קיבלו טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר בסך של כ-700 אלף שקלים.
לפי האישום בתיק 2000, שבו גם אין אישום של שוחד, נתניהו דן עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס בכך שהעיתון יקדם סיקור חיובי עבורו - בתמורה לפעולות רגולטוריות שיפגעו בעיתון "ישראל היום". לפי כתב האישום בתיק 4000, עבור סיקור אוהד באתר "וואלה" נתניהו ביצע או הנחה לבצע פעולות לטובת עסקיו של שאול אלוביץ' - שהניבו לאיש העסקים, במישרין ובעקיפין, סכומי עתק שנאמדים ביותר מ-1.8 מיליארד שקלים. בעקבות זאת - הוא מואשם בשוחד.
לקריאה נוספת:
בעבר כבר נרשמה יוזמה לחתימה על הסדר טיעון במשפט, אבל גם אחרי שהוגשה ביקשו השופטים לשוב ולבחון את האפשרות. כמו כן, בעבר עמדה על הפרק גם הצעה להליך גישור - ואולם שני הניסיונות האלה נכשלו. הסיבה היא אחת: תיק 1000 (תיק המתנות) הוא תיק שעוסק בטובות הנאה ובניגוד עניינים חמור, שלא יהיה מנוס כי יכלול בהסדר הטיעון גם קלון - כזה שיגדע את הקריירה הפוליטית של נתניהו. לזה, כמובן, ראש הממשלה לא מסכים.
לצד זאת, פרקליט המדינה עמית איסמן מתנגד אידאולוגית להסדרי טיעון, וגם מבחינתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה חלון ההזדמנויות כבר נסגר - עם תחילת פרשת ההגנה במשפט.
בניגוד לכתב האישום בתיק 4000 (תיק בזק-אלוביץ'), שספג מכה אנושה, ובניגוד לתיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס), שטרם ברור כיצד יתייחסו אליו השופטים, תיק 1000 - כך ניתן להעריך - נותר איתן בעיקרו. לתיק 1000, נציין, יש שתי "רגליים": הראשונה המוכרת שבהן נוגעת לטובות ההנאה שסיפקו לכאורה אנשי העסקים ארנון מילצ'ין וג'יימס פאקר לנתניהו, בדמות סיגרים ושמפניות.
ה"רגל" השנייה, הפחות מוכרת אך החמורה לא פחות, נוגעת לסדרת פעולות שביצע לכאורה נתניהו מתוקף תפקידו כראש ממשלה וכשר תקשורת עבור חברו הקרוב מילצ'ן. בין היתר מדובר בשליחת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר כדי שזה יעניק ייעוץ פרטי למיליארדר באשר לשאלה אם משרד התקשורת יאשר את מיזוג החברות "קשת" ו"רשת", מהלך שתכנן מילצ'ן לבצע.
בתיק 1000 יהיה קשה יותר לפרקליטות להתפשר, ולפי אמות המידה שנקבעו בהסדרי טיעון מהעבר, הרי שלא תוכל שלא לדרוש להטיל על נתניהו קלון כחלק מההרשעה בתיק במסגרת הסדר טיעון. למעשה, די בכך כדי לסגור את האפשרות להסדר.
כאשר עלתה בבית המשפט האפשרות לפתוח בהליך גישור, כאמור, הוא נדחה מהר מאוד על ידי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. הסיבה לכך היא בעיקרה הקלון. בהרב-מיארה אמרה לסנגורו הקודם של נתניהו עו"ד בעז בן צור - הסנגור שאחראי על ההישג הגדול של ההגנה בתיק 4000 - כי ללא קלון אין טעם בכלל להידבר ולדון. לדבריה, רק כשראש הממשלה יאות לשאת עליו את הקלון, ולמעשה לסיים בכך את חייו הפוליטיים, ניתן יהיה לשבת ולדון בסוגיה.
למעלה מכך, היועמ"שית הוסיפה כי גם חלון ההזדמנויות הזה "מוגבל בזמן" מבחינתה, שכן לרוב ההצדקה לחתימה על הסדרי טיעון היא הרצון לחסוך משאבים ולסיים בזריזות את ההליך המשפטי, כשממילא יש הסכמה בין הצדדים על התוצאה. ולכן, אמרה אז היועמ"שית לעו"ד בן צור כי חלון ההזדמנויות הזה ייסגר עם פתיחת פרשת ההגנה, כלומר עם תחילת עדותו של נתניהו שהחלה בדצמבר אשתקד - ומאז כבר לא ניתן להידבר מבחינתה.
ואומנם, היועמ"שית עדיין יכולה לחזור בה מחלון ההזדמנות - אך היא תזדקק לאינטרס משמעותי ביותר כדי לעשות זאת. אינטרס "הרגעת הרוחות" אינו מקובל עליה, גם כי לשיטתה אין שום ערובה כי הסדר אכן ירגיע את רוחות הרפורמה המשפטית והקיטוב, אך יתרה מכך, הסדר כזה יהיה מסר לעבריינים, שככול שיתקפו ויקשו על הפרקליטות בזירה הציבורית - כך ייטב להם בזירה המשפטית.
בנוסף, בניגוד ליתר הפרקליטים, היועמ"שית לא הייתה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה, ובאופן אישי אינה מושקעת בהם, כך שבמקרה שחלק מאותם מקבלי ההחלטות יספגו מכה בפסק הדין הסופי - ממילא לא תהיה זו היא שחתומה על כך. בנוסף, בניגוד לפרקליט המדינה הקודם שי ניצן ובניגוד ליועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, שהיו בעלי גישות פתוחות להסדרי טיעון, הפרקליט הנוכחי איסמן הוא כאמור מתנגד אידאולוגי נחרץ להסדרי טיעון. לשיטתו, תיקים צריכים להתנהל בבית המשפט - ולא בסגירת "קומבינות" בין סנגור לפרקליט.
הגישה הזו של איסמן מפורסמת בפרקליטות, ומקוממת עליו לא אחת את פרקליטי המחוזות שמעוניינים לסגור הסדרי טיעון בתיקים אחרים. לאיסמן עצמו חותם משמעותי בתיקי ראש הממשלה, שכן היה זה הוא ששכנע את מנדלבליט לרדת מסעיפי השוחד בתיקים 1000 ו-2000 - ולהסתפק בעבירת הפרת האמונים - אף שרוב צוות הפרקליטים סבר שיש להחמיר בהם. איסמן מבחינתו סבור עד היום כי צדק, וגישתו המקצועית של הפרקליט הופכת את השגת החתימה שלו על ההסדר לקשה מאוד להשגה.
לו תהיה הסכמה על עניין הקלון בתיק 1000 - וקשה לראות כיצד זה יקרה - ישנו עניין נוסף הקשור לתיק 4000. בסבב השיחות הראשון, ולמעשה היחיד שהתקיים בין התביעה להגנה בהסדר טיעון, אישום השוחד בתיק 4000 היה ריאלי. למעשה, הוסכם אז בין התביעה להגנה שירד אישום השוחד בהסדר, והפרקליטות תסתפק בהרשעה בעבירת הפרת אמונים.
אלא שאחרי עדותו של עד המדינה שלמה פילבר, שקרס על דוכן העדים, ולאחר שהרכב השופטים כבר זימן את הצדדים והודיע באופן חריג כי ישנם קשיים משמעותיים בסעיף השוחד - הרי שכבר לא ניתן לסחור בשוחד בהסדר הטיעון משום שהוא ככל הנראה ירד ממילא מהפרק.
12 צפייה בגלריה


מחזיק באפשרות החנינה לנתניהו. נשיא המדינה הרצוג
(צילום: מארק ישראל סלם, הג'רוזלם פוסט)
מבחינת סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, אחרי שלשיטתו השוחד בתיק "מת" - הסדר יהיה חייב לכלול ויתור מצד הפרקליטות על אישום הפרת האמונים. לפיכך, מתיק 4000 תישאר אולי עבירת ההסתרה ממבקר המדינה. הפרקליטות מבחינתה סבורה עדיין כי בחקירה הנגדית היא יכולה "להציל" את סעיף השוחד, ולכן רבים בפרקליטות, אם כי לא כולם, יתקשו לוותר עליו.
ומה עם חנינה?
האפשרות היחידה העומדת כיום על הפרק לסיום המשפט היא המשכו עד למתן פסק דין סופי בעוד כמה שנים - או מתן חנינה נשיאותית. מקור משפטי בכיר אמר ל-ynet כי "אפסו הסיכויים לעריכת גישור פלילי בתיקי שיוביל להסדר טיעון". זאת, לדבריו, משום שהיועמ"שית לא תסכים להסדר שאין בו קלון, כזה שייאלץ את נתניהו לפרוש מהחיים הפוליטיים.
באשר לאפשרות של חנינה לנתניהו, המקור המשפטי אמר כי הנשיא הרצוג יעשה זאת רק בדמות "חבילה" שתכלול "פנייה לנשיא, הודאה של ראש הממשלה בחלק מההאשמות הפליליות שהופנו כלפיו, עריכת הסדר קלון שלא ישלול ממנו אפשרות להתמודד בבחירות, יציאה לבחירות מוקדמות, מניעת המשך החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית, וכן צעדים לאיחוי הקרע החברתי".
המקור הבהיר, בהתייחס לפרשת קו 300 שטלטלה את המדינה בשנות ה-80, כי "בג"ץ אישר בעבר חנינה שהעניק נשיא המדינה בטרם הרשעה - וברור שלא יפסול את החלטתו לחון את נתניהו".
במערכת המשפט ובקרב גורמים רמי דרג, בהם הרצוג ונשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, יש הרואים במשפט נתניהו כמחולל הגדול של הרפורמה המשפטית והכאוס הפוליטי שנוצר בישראל, עוד לפני פרוץ המלחמה עקב מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר. יש האומרים גם שאי ההכרה של שר המשפטים יריב לוין בנשיאות בית המשפט העליון של יצחק עמית היא נגזרת של מחאת הימין, בין היתר בשל משפט נתניהו.
ואכן, הנשיא בדימוס ברק ניסה כבר לפני יותר משלוש שנים לתווך בין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, במטרה להגיע להסדר טיעון שירצה את הצדדים. התיווך לא צלח משלוש סיבות: הראשונה היא שמנדלבליט היה בשלהי כהונתו ולא יכול היה להשלים את המשא ומתן, והשנייה היא שהיועץ ניהל את המו"מ מבלי לשתף את צוות התביעה הבכיר - שהתרעם על כך.
הסיבה השלישית והעיקרית היא שהיועץ המשפטי לממשלה דאז ומקורביו סירבו לוותר לנתניהו על כך שהודאתו בעבירות פחותות כמו מרמה והפרת אמונים תגרור אחריה קלון. מבחינת נתניהו, כאמור, קלון פירושו שיצטרך לפרוש מיידית מהחיים הפוליטיים. מנדלבליט תומך גם היום בעריכת הסדר עם נתניהו, אך מאז ועד עתה ראש הממשלה מסרב לכך - ועומד על חפותו.
הזדמנות נוספת להגיע להסדר טיעון הייתה כשהרכב השופטים הציע לתביעה ולהגנה להניע מהלך של "גישור פלילי". במקרה כזה מדובר בקירוב הצדדים לקראת הסדר - קירוב שהוא נפרד מהמשפט שיכול בינתיים להמשיך ולהתנהל.
במקרה הזה, צוות ההגנה של נתניהו דווקא הסכים להליך, ואילו צוות התביעה - תוך התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה בלי בהרב-מיארה - סירב לכך. היועמ"שית טענה וטוענת גם היום כי מדובר במתכונת שמטרתה להרוויח זמן ולסחוב את המשפט "עד אין קץ". לדבריה, דלתה פתוחה בכל רגע למו"מ על "הדבר האמיתי" - הסדר טיעון.
בינתיים, גם לנשיא הרצוג הופנו יוזמות שונות מאחורי הקלעים, וגם הוא הבהיר שהוא מעוניין בהפסקת "מחול השדים" הפוליטי, החברתי והמשפטי שנלווה למשפט המתוקשר. כמי שתיווך בניסיונות להגיע למתווה שיפייס את המדינה ואת הפוליטיקאים בכל הנוגע למחאות נגד הרפורמה המשפטית ובזמן מלחמת "חרבות ברזל", הוא ניצל את קשריו כאיש אמון בקרב כלל המערכות כדי לתווך מאחורי הקלעים - אך לשווא.
הרצוג היה סטודנט למשפטים בשנות ה-80 כאשר ראה כיצד אביו הנשיא המנוח, חיים הרצוג, העניק חנינה לצמרת השב"כ בעקבות פרשת קו 300. הוא חנן אותם מעבירות רצח, הריגה, ושיבוש הליכי משפט - ובכך מנע את קריסת שירות הביטחון הכללי. הייתה זו סוגיה שטלטלה את המדינה באותן שנים, ובג"ץ אישר את האפשרות של חנינה בטרם הרשעה. הלכה זו לא בוטלה עד היום.
גורמים פוליטיים המעורים בנושא טוענים שהרצוג עשוי גם היום לשקול להעניק לנתניהו חנינה אם זה יפנה אליו, אולם בתנאים שהם לא רק משפטיים - וכחלק מהסדר כולל שימצא פתרון לבעיית הקלון, בצירוף הכרחי של מהלכים ציבוריים לאיחוי הקרע - בעיקר החוקתי והחברתי במדינה. ההערכה היא שמגעים רציניים, אם כאלה אכן יתקדמו, תלויים רק ברצונם של הנשיא הרצוג, היועמ"שית בהרב-מיארה וראש הממשלה נתניהו.
"פגישת הגישור" - וההערכה: "אפסו הסיכויים"
בתוך כך, אתמול דווח בחדשות קשת כי פרקליטו של נתניהו עו"ד עמית חדד, ופרקליטו של שאול אלוביץ' הנאשם בתיק 4000, עו"ד ז'ק חן, נפגשו "בחודש שעבר" (אנשי נתניהו טוענים שלפני חצי שנה; נ"ב) עם נשיא העליון לשעבר אהרן ברק בביתו בתל אביב, ודנו עימו באפשרות של הליכה לגישור פלילי במטרה להביא לסיום המשפט. לפי הדיווח, הצדדים דנו באפשרות שעל אף הקלון שהסדר עשוי להביא איתו, נתניהו לא יפרוש מתפקידו כראש הממשלה - ובתמורה יגנוז את המהפכה המשפטית.
אלא שעורכי הדין חדד וחן מסרו בתגובה לדיווח כי "ראשית, בניגוד לנטען, הפגישה עם ברק לא התקיימה לפני החקירה הנגדית - אלא לפני כחצי שנה, בינואר. שנית, הפגישה לא הייתה ביוזמת רה"מ או עו"ד חדד. להיפך, חדד וחן נענו להזמנה להגיע. שלישית, בפגישה חדד לא אמר, לא הציע ואף לא רמז שראש הממשלה יקפיא את קידום הרפורמה במערכת המשפט כחלק מעסקה כלשהי. ברור שמי שהוציא את הדברים רצה ליצור רושם שקרי כאילו יש קשר לחקירה הנגדית".
לפי גורם שנכח בפגישה, מי שיזם את המפגש לקידום הסדר הטיעון הוא הצד של נתניהו, אולם אנשי רה"מ טוענים להיפך. ל-ynet נודע כי ברק הציע שיגיעו להציג את העמדה כדי לבחון אם ניתן להיענות לבקשתם לפתוח בניסיון לגישור, אלא שמיד עו"ד חדד הבהיר שבכל מצב "נתניהו ימשיך בחייו הפוליטיים", כך ש"אין ולא תהיה הסכמה לקלון". ברק אמר ש"אין לאן להתקדם", והפגישה התפזרה. לפי הגורם, הפגישה ארכה חצי שעה בסך הכול, ו"לא התקיים בה דיון. חדד הציג עמדה - ובזה זה נגמר".
פורסם לראשונה: 22:14, 26.06.25