דניאל ונטע גרים באזור התחנה המרכזית בדרום תל אביב, ונחשבים לברי מזל: בניגוד לרוב התושבים בשכונה הישנה, יש להם מרחב מוגן מתחת לבית. אך הדי הפיצוצים והנזקים, בדגש על אלו שאירעו לממ"דים בפתח תקווה, גרמו להם לבדוק אופציה בטוחה יותר, ולחפש מקלט גדול יותר. כך הם הגיעו למקלט האטומי בתחנה המרכזית - מקום שאלמלא היה כל כך מוזנח, היה מרשים ביותר.
"התחנה המרכזית בכללי מרתקת", הם אומרים. "ידענו שיש פה מקלט עצום שיודע גם להגן מפני פצצות אטום, אבל לא נראה לנו שאפשרי להישאר פה להרבה זמן". במקלט האטומי של התחנה יש פינות נסתרות, שממחישות את הצרכים אחרי תקיפה אטומית: ממדור חיטוי וטיהור, דרך שירותים ומקלחות, מלתחות, מיכלי מים, כספת ענק ודלתות אדומות עצומות.
התחנה המרכזית הפכה למקלט עבור רבים מתושבי תל אביב
(צילום: גיל יוחנן)
"באתי לפה להבין אם שווה לי לישון כאן בלילות, אבל בסיטואציה הזאת אין סיכוי", מספרת ספיר מדרום לתל אביב, שמנסה להעיר את תשומת הלב של העירייה למצוקת המקום במקלטים הציבוריים. "יש מקלטים שלא כולם מצליחים להיכנס אליהם. יש פעמים שזה גם יוצר חיכוכים: לפני כמה ימים הייתי במקלט בבית ספר וראיתי שיש עוד מקלט, שאלתי 'למה הוא סגור?' ואמרו לי שחוששים מביזה. זה דבר שאני מאוד מבינה אותו, אבל אפשר לפתוח בזמן התראות, או להוציא רכוש יקר ערך, אבל לא ייתכן שהמקלט יהיה סגור".
"תושבי דרום תל אביב, ולא רק הפליטים, הם הרבה פעמים מאוכלוסיות מוחלשות. לא תמיד יש ממ"ד או מקלט בבניין והתחנה המרכזית, בדגש על המקלט העצום הזה, יכולה לשמש המוני אנשים. דווקא פה, להבדיל מהבימה, או מדיזינגוף סנטר, שמאובזרים אפילו במשחקי ילדים, לא קרה כלום. חשוך, אין ציוד, מצחין, יש רפסודות שעוזרות לדלג מעל שלוליות ביוב וצואה. למה?".
5 צפייה בגלריה
ספיר עמרן. "אנשים בלחץ בזמן אזעקה, למה צריך לרדת בהיסטריה לדלת סגורה?"
(צילום: גיל יוחנן)
לאור מצב המתחם, יש מי שאפילו לא טורח להתאמץ, למשל מנחם, שמוכר מוצרי חשמל בתחנה. "לא ירדתי לשם. תראה מה קורה במדרגות, מי יודע מה קורה למטה?", הוא אומר. כך גם נהגי המוניות בחוץ, שאומרים: "אין לנו מה לרדת לשם באזעקה".
דרכי הגישה למקלט האטומי סבוכות. אם עוקבים אחרי השילוט, ויורדים שלוש קומות למרחב המוגן, מגיעים לדלת נעולה. נטע ודניאל מספרים: "במקרה ראינו דלת חירום נפתחת. כתוב עליה 37/1. היה שם אדם שלא רצה להכניס אותנו אבל לא ברור לנו מה תפקידו. משם ירדנו כמה קומות והגענו למקלט האטומי". ספיר מוסיפה: "גם השילוט בעברית לא באמת מכוון. אנשים בלחץ בזמן אזעקה. למה הם צריכים לרדת בהיסטריה לדלת סגורה? למה אין שלטים, בכל השפות הרלוונטיות - עברית, אנגלית, ערבית, אמהרית וטיגרית?".
מעיריית תל אביב יפו נמסר: "העירייה פתחה את כלל המקלטים הציבוריים בעיר והנגישה אותם בצורה נוחה, שיפרה והוסיפה חניונים תת-קרקעיים גדולים ברחבי העיר – בשיתוף עם פיקוד העורף – כדי שישמשו כמיגון נוסף. לצידם, נבדקו מאות מקלטים בכל מוסדות העירייה – מרכזים קהילתיים, מתקני רווחה, מוסדות חינוך - וכך קיימים ברחבי העיר עוד 600 מתקנים, שכולם עומדים לרשות הציבור, וכולם עומדים בתקן – ממ"דים, ממ"קים, מקלטים וחניונים תת קרקעיים".
נוכח המחסור במיגון תקני הקיים בכל רחבי העיר שאינו ייחודי לשכונות דרום העיר, נעשתה פעילות מאומצת של העירייה ושל פיקוד העורף לאיתור פתרונות מיגון נוספים, ומתחילת המלחמה נוספו כ-90 פתרונות מיגון ציבוריים בכל רחבי העיר.
בימים האחרונים אף נפתח המקלט בתחנה המרכזית, לאחר שעבר ניקיון קפדני של הנהלת התחנה בשיתוף עם העירייה. פתיחת המקלט מהווה מענה נוסף ומשמעותי לאוכלוסייה המתגוררת באזור התחנה. באשר לתחזוקת המקלט בתחנה המרכזית- הדבר באחריות חברת הניהול של התחנה - ויש לפנות אליהם".
