"בבקשה, תצילו אותו": אימו ואחותו של החטוף הנפאלי ביפין ג'ושי נחתו היום (שני) בנתב"ג, יותר משלושה חודשים אחרי שבישראל עדכנו כי קיים חשש כבד לחייו. במהלך ביקורן הראשון בישראל הן צפויות להגיע למקום שבו התגורר, לראות מהיכן נחטף, לפגוש את חבריו ולקבל הערכות מודיעיניות.
הנחיתה הראשונה בישראל של אימו ואחותו של החטוף הנפאלי ביפין ג'ושי
(צילום: עידו ארז)
אימו פרצה בבכי אחרי הנחיתה. "בבקשה, הצילו את הבן שלי", אמרה בדמעות האם פדמה. "חמאס, תחזירו אותו הביתה עכשיו". ביפין נחטף מעלומים ב-7 באוקטובר, ובמהלך הלחימה עם מחבלי חמאס אף תפס את אחד הרימונים שהשליכו - וזרק החוצה. "הוא הציל אנשים", סיפר בעבר אחד מחבריו.
"אני רוצה להודות לכל העם בישראל ולכל אנשי הממשלה שהביאו אותנו לכאן בשביל אחי", אמרה אחותו פושפה בת ה-17. "תודה רבה על התמיכה בי. תודה רבה על התפילות בשביל אחי. יש לי רק משאלה אחת - שאחי יחזור בקרוב מאוד, בהקדם האפשרי".
לדבריה, "ביפין הגיע לישראל רק כדי ללמוד, כחלק מהתוכנית האקדמית שלו, ולמרבה הצער הוא נתפס בין שני צדדים במלחמה שאין לו שום קשר אליה. אנחנו פשוט רוצים אותו. זה יותר מדי בשבילי ובשביל משפחתי. עברו כמעט שנתיים. אנחנו לא יכולות שלא לחשוב על מצבו - מה הוא עושה שם, אם הוא מקבל אוכל, אם הוא מקבל תרופות".
באולם הנחיתות בשדה התעופה המתינו להן ארבעת החברים שלמדו עם ביפין באוניברסיטה בנפאל במשך ארבע שנים, הגיעו יחד איתו לישראל בחודש ספטמבר 2023 - ואף נפצעו לצידו במהלך טבח 7 באוקטובר. גם נשיא המכללה האקדמית חמדת, שבה למדו חקלאות בישראל, הגיע כדי לקבל את פניהן.
חבריו של ביפין סיפרו עליו: "הוא אדם סקרן מאוד וחיובי מאוד. תמיד הייתה לו מחשבה כזאת שהוא רוצה לעשות משהו חדש, ותמיד רצה לנסות הרבה דברים. הוא גם אהב מוזיקה, הקליט - אני חושב שניים או שלושה שירי ראפ ביוטיוב - וגם ניגן בגיטרה. הוא אוהב לשחק כדורגל".
בהמשך סיפרו החברים על מה שעברו אחרי 7 באוקטובר. אחד סיפר שיש לו קליע בחזה ובבטן, שניים אחרים נפצעו ברגליהם - ואף על פי כן הם בחרו להישאר בישראל. "קיבלנו טיפול במשך שנה, ואז גם הוא היה צריך לקבל טיפול (מדבר על החבר לצידו - ל"ג). חשבנו שעברנו את התקופה הקשה ביחד, ואז נלך לנפאל ביחד. אז חיכינו שיסיים את הטיפול, ואז חשבנו גם להישאר ללמוד. הממשלה הישראלית וגם האוניברסיטאות עזרו לנו לקבל מלגה, אז עכשיו אנחנו לומדים תואר שני במדעים".
לדבריהם, הם עדיין אוהבים את ישראל, למרות מה שחוו פה. "אנחנו אוהבים להיות כאן, ישראל טובה מאוד אלינו. נתנו לנו כל מה שהיינו צריכים והתייחסו אלינו יפה גם בזמנים הקשים", סיפרו.
על אימו ואחותו של ביפין אמרו: "הן מודאגות מאוד לגביו. את יכולה לדמיין להיות רחוקה מהבן שלך כמעט שנתיים? והיא רחוקה מכאן, לא יודעת מה קורה. גם לאבא שלו יש בעיה כרגע, בגלל זה הוא לא כאן. הוא מודאג מאוד בנוגע לבן שלו".
ביפין וכל החברים שהגיעו עימו לישראל התגוררו במהלך שהותם בארץ בקיבוץ עלומים שבנגב. במהלך טבח 7 באוקטובר עשרה מהם נרצחו, שישה נפצעו וביפין נחטף. שניים מהפצועים חזרו לנפאל. אחד מהם סיפר על מה שעברו באותו היום: "כולנו יחד היינו באותו מקלט. 17 מאיתנו נכנסנו, הוא היה פתוח בלי דלתות. בהתחלה המחבלים ירו בשני חברים שלנו, ואז זרקו פנימה שני רימונים - אחד מהם ביפין זרק החוצה, ורק רימון אחד התפוצץ בין כולנו. מהפיצוץ הזה חמישה חברים שלנו נפצעו קשה".
הוא הוסיף: "אחרי 30-20 דקות הגיעו שני שוטרים, ועשרה מאיתנו היו בסדר ועוד חמישה נפצעו מהפיצוץ. הם לקחו אותנו למקלט אחר שהיה המטבח שלנו. עשרה מאיתנו הלכו לשם. במקלט השני ישבתי בפינה אחת, וחבריי ישבו בצד השני בקבוצות. אחרי חצי שעה המחבלים נכנסו שוב, ראו קודם את ביפין והם לקחו אותו משם. כשהם לקחו את ביפין הם ראו את החברים שלי, הם התחילו לירות בכולם. אותי לא ראו כי הייתי בפינה השנייה.
"הם יצאו תוך כדי שהם יורים, ואז חזרו שוב אחרי כמה דקות, ירו שוב וזרקו רימון לתוך המקלט. נשארנו שם שש-שבע שעות, לא ידענו מי חי ומי מת. לאחר מכן צה"ל הגיע. היו איתנו גם אנשים מתאילנד. יצאנו מהמקלט - ואז הם שוב חזרו למקלט והוציאו את הפצועים לבית חולים. אני וחבר נוסף שנמצא עכשיו בנפאל נשארנו עוד לילה שם בעלומים. הייתה לנו הסעה לבית החולים, אבל נשארנו שם. הלילה הזה היה מפחיד מאוד עבורי. בחוץ צה"ל נלחם במחבלים, ואנחנו היינו בתוך הבית, לא ישנו, שלחנו הודעות לאנשים: 'בבקשה הצילו אותנו, המצב לא טוב', אבל אף אחד לא יכול היה לבוא לשם, אז היינו שם לילה שלם. רק למחרת חילצו אותנו".
בחודש מאי התייחסה פושפה, אחות של ביפין, למצבו. היא אמרה לאולפן ynet: "שמעתי לפני חודשיים את החדשות העצובות, הייתי בהלם והמוח שלי נחסם. לא היה לי מושג מה לעשות, איך להגיב ואיך למסור את החדשות האלה למשפחה שלי. הימים האלה קשים וקריטיים עבורי ועבור משפחתי. אנחנו מחכים לחדשות טובות".
