גילת פיש, דודתו של שגיא דקל-חן ששוחרר אתמול (שבת) משבי חמאס אחרי 498 ימים, סיפרה ל-ynet כי במהלך השבי הוא למד לשחק שחמט כדי להעביר את הזמן - וכי הוא העביר לכמה משפחות של חטופים שעדיין נמצאים בשבי אותות חיים מהם. "הן יבחרו אם לפרסם", הדגישה.
דודתו של שגיא דקל חן מעדכנת על מצבו, הבוקר
(צילום: ליאת ברנר)
"הוא לא ידע כלום - לא על המצב בארץ, לא על המשפחה שלו, לא כשהיה מתחת לקרקע וגם לא כשהוא היה מעל הקרקע", אמרה. שגיא, שכמו חטופים נוספים בשבי למד ערבית במהלך התקופה הממושכת - הגיע הביתה מותש ועייף, אך מלא התרגשות.
"הוא לא סוגר את הפה, לא מפסיק לספר דברים. כשהוא לא ישן - הוא מדבר, מספר, נזכר", תיארה דודתו. עוד סיפרה כי הוא העביר אותות חיים לכמה משפחות של חטופים שנותרו בעזה. "המשפחות יקבלו את המידע ויחליטו בעצמן אם לפרסם אותו", היא הדגישה. על המפגש עם שלוש בנותיו, בהן בתו הפעוטה שחר מזל שנולדה בתקופתו בשבי, סיפרה כי הוא היה מרגש מאוד.
סרחיו שמיאל, דודו של יאיר הורן, אכל איתו ארוחת צהריים היום. "הוא בסדר, עכשיו לוקחים אותו לבדיקות והוא נראה בסדר גמור". כפי שסיפר הבוקר, "התיאבון חזר, כבר אתמול בערב הוא קיבל סטייק עסיסי וגדול שהביאו ממסעדה, ואפילו סיים איתו".
עוד סיפר הדוד: "הוא היה מנותק לגמרי, יודע מעט מאוד ממה שהיה פה. בלילה הראשון הזכרנו את הכיכר, הוא שאל איזו כיכר. כשהסברנו לו הוא אמר שהוא שמע על זה משהו אבל הוא לא ממש ידע על כיכר החטופים. הם היו די מנותקים, לקראת הסוף הם שמעו מרחוק ערוץ טלוויזיה אבל בקושי הבינו על מה מדברים".
שמיאל ציין כי אחיינו אינו יודע עדיין מה עלה בגורלם של תושבי ניר עוז, "אבל ברור שזה יקרה מתישהו". לדבריו, "כולנו מוכנים לזה שבאיזשהו שלב הוא ישאל ונצטרך להגיב. הוא שאל על כדורגל, מי ניצח ומי הבקיע ומדבר על זה עם חברים שלו".
הוא הוסיף: "הוא עייף, לא רק פיזית, גם מנטלית. אנחנו כל הזמן מחכים שהוא יספר, אבל לא שואלים. אנחנו 'ילדים טובים' ומחכים. אנחנו מתים לשאול על איתן אם הוא יודע משהו או לא, אבל בינתיים הוא לא מדבר על זה. נושכים את הלשון לא לשאול".
