ממשל טראמפ נסוג מהחלטתו השנויה במחלוקת לבטל את אשרות השהייה (הוויזות) של אלפי סטודנטים זרים בארצות הברית, בעקבות תביעות רבות וביקורת חריפה מצד שופטים פדרליים. משרד המשפטים הודיע כי רישומי השהייה של הסטודנטים, שנפסלו עקב עבירות קלות או תיקים שנסגרו - ולא רשמית בעקבות מעורבותם בהפגנות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים - ישובו להיות בתוקף, לפחות עד לגיבוש מדיניות חדשה מצד רשויות ההגירה.
גל ביטולי האשרות, שהחל בתחילת החודש, גרר יותר מ-100 תביעות נגד הממשל, כששופטים ב-23 מדינות ברחבי ארצות הברית הוציאו צווי מניעה זמניים נגד המהלך. בתביעות נטען כי ביטול האשרות נעשה ללא התראה או זכות לשימוע, בניגוד לחוק, והציב אלפי סטודנטים בסכנת גירוש מיידי, לעיתים שבועות ספורים לפני סיום לימודיהם. אוניברסיטאות רבות הקפיאו את אפשרותם של סטודנטים להמשיך בלימודים או במחקרים, בשל המחיקה מרשומות ההגירה.
2 צפייה בגלריה
שר סטודנטים ותומכים פרו-פלסטינים מפגינים מחוץ לקמפוס של אוניברסיטת ניו יורק (NYU)
שר סטודנטים ותומכים פרו-פלסטינים מפגינים מחוץ לקמפוס של אוניברסיטת ניו יורק (NYU)
הפגנה פרו-פלסטינית מחוץ לאוניברסיטת ניו יורק
(צילום: REUTERS/Adam Gray)
בתי המשפט מתחו ביקורת חריפה על פעולת הממשל, כאשר שופטים הביעו תסכול מהאופן השרירותי שבו בוצעה המחיקה ומהיעדר מענה ברור מצד עורכי הדין הממשלתיים בשאלות בסיסיות, כמו גורל המשך הלימודים או הצורך לעזוב את המדינה.
משרד המשפטים הודיע כי עד לגיבוש הנחיות ברורות מצד סוכנות ההגירה (ICE), לא תתבצע מחיקה נוספת של רישומי סטודנטים על סמך ממצאים פליליים מינוריים בלבד. עם זאת, לא הובהר אם משרד החוץ ישיב גם את הוויזות שבוטלו בפועל בדרכוניהם של חלק מהסטודנטים.
מאחורי המשבר עומדת מדיניות כוללת של ממשל טראמפ להקשחת האכיפה נגד מהגרים, חוקיים ולא חוקיים כאחד. לפי דיווחים שונים, קרוב ל-1,800 סטודנטים ובוגרים זרים איבדו את מעמדם החוקי עד לסוף אפריל.
באופן רשמי, הממשל טען כי ביטולי הוויזות נבעו מממצאים פליליים, אולם בפועל רבים מהמקרים עסקו בעבירות מינוריות, כמו עבירות תנועה, תיקים שנסגרו או כתבי אישום שלא הבשילו להליך פלילי. ארגוני זכויות אדם טענו כי סטודנטים רבים כלל לא קיבלו הודעה מוקדמת ולא הוזמנו להשמיע את עמדותיהם בטרם שלילת מעמדם.
כך למשל, במדינת קונטיקט בלבד בוטלו לפחות 63 רישומי סטודנטים – בהם 13 באוניברסיטת קונטיקט, ארבעה בייל וכ-46 נוספים במוסדות פרטיים אחרים. התביעה שהגישו ארגוני זכויות אדם במדינה טענה כי ממשל טראמפ הפר את הזכות להליך הוגן המעוגנת בתיקון החמישי לחוקה.
במקביל להתפתחויות בבתי המשפט, חמישה סנאטורים יהודים מהמפלגה הדמוקרטית, בראשות מנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר, שלחו מכתב לנשיא דונלד טראמפ, שבו הזהירו כי פעולותיו נגד האוניברסיטאות מסכנות את הקהילה היהודית. הם כתבו כי הם "מוטרדים ומודאגים מאוד מהשימוש הציני באנטישמיות כדי להתנגח באוניברסיטאות" וכי טראמפ מנצל "עילה לתקוף אנשים ומוסדות שלא מסכימים עמו". במכתב הדגישו: "שימוש ציני באנטישמיות רק יפגע במאבק החשוב ויהפוך את הקהילות היהודיות לפחות בטוחות".
2 צפייה בגלריה
הסנאטור צ'אק שומר ארה"ב 3 במרץ
הסנאטור צ'אק שומר ארה"ב 3 במרץ
צ'אק שומר: "שימוש ציני באנטישמיות רק יפגע במאבק החשוב"
(צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)
הסנאטורים ציינו כי לדעתם יש לדרוש מהמוסדות האקדמיים לפעול נגד אנטישמיות בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר על ישראל. עם זאת, לטענתם, צעדי טראמפ נגד מוסדות כמו אוניברסיטת הרווארד - כולל הקפאת מיליארדי דולרים, איומים בשלילת מעמד הפטור ממס ותקיפת אנשי סגל כ"שמאלנים רדיקליים" - "חורגים בהרבה מהצורך להגן על סטודנטים יהודים, ונראים כניסיון להרוס מוסדות חיוניים תוך התחזות ללוחמה באנטישמיות".
עוד טענו כי קיצוץ מימון למחקר רפואי בתחומים כמו סרטן, מחלות לב ומחלות זיהומיות "מסכן את עתידם של מיליוני סטודנטים, כולל סטודנטים יהודים", והביעו חשש מפגיעה קשה בחופש הביטוי ובערכים הדמוקרטיים שאפשרו ליהודים לשגשג בארה"ב.
במכתב דרשו מהנשיא לשעבר להשיב לשורת שאלות, ובהן מדוע קוצץ תקציב משרדי זכויות האזרח במשרד החינוך - שמסייע לאוניברסיטאות להיאבק באנטישמיות - ואם בכוונתו להשתמש באיומי גירוש נגד סטודנטים על סמך עמדותיהם הפוליטיות.