הסיבה העיקרית לכך ששר הביטחון ישראל כ"ץ החליט לסגור את תחנת גלי צה"ל היא כדי להגביר את שליטת הקואליציה בתוכן משדרי האקטואליה והחדשות המשודרים בתקשורת הישראלית. איך אני יודע? פשוט!
כ"ץ לא סוגר את תחנת גלגלצ, המשדרת מוזיקה ותכנים בידוריים, ולמרות שהיא מופעלת על ידי חיילות וחיילים ומשרתת אינטרסים מסחריים, הוא מאפשר לה להמשיך לפעול. מתברר שלשר הביטחון של מדינת ישראל בתקופת מלחמה לא מפריעה העובדה שחיילים וחיילות שגויסו על פי חוק לצבא ההגנה לישראל משדרים מוזיקה פופולרית, מידע לנהגים וסיסמאות זהירות בדרכים, כמו תאגיד השידור הציבורי וכמה עשרות תחנות רדיו פרטיות. 90% מתכני גלגלצ אינם מועילים או מסייעים לתפקודו של הצבא, וגם הטענה המפוקפקת שהמוזיקה שמשדרים בגלגלצ מעלה את המורל של החיילים, אין לה שום סימוכין במחקר או בסקר מהימן.
מכאן ששר הביטחון כ"ץ סוגר את גל"צ כי התכנים הפוליטיים המשודרים בה אינם לרוחו, ולרוח הקואליציה והזרם הפוליטי שהוא משתייך אליהם. הוא אף לא מסתיר זאת, ומבליט עובדה זו בהנמקות שהוא מספק להחלטתו על סגירת התחנה. זאת למרות שבשנים האחרונות, בעיקר מאז מונה המפקד טל לב רם, התחנה הצבאית ביצעה תפנית מובהקת במאמץ לשרת את המאמץ הצבאי ולתגבר את המוטיבציה של הלוחמים ומשפחותיהם.
התחנה משדרת כיום שפע של תוכניות צבאיות ותכנים המועילים מקצועית ומוראלית למערך הלוחם. אפשר להוכיח את זה בצורה כמותית, ולכן גם הוועדה המוטה-פוליטית שכ"ץ מינה לבחון את עתיד גל"צ ציינה עובדה זו במסקנותיה, אבל מתקבל הרושם הברור שכ"ץ לא באמת רצה לבחון באובייקטיביות את סוגיית גל"צ. אילו רצה לעשות כן, היה קורא את מסקנות הוועדות שבחנו עניין זה ב-40 השנים האחרונות, כולל את מסקנות הוועדה שבראשה עמד מי שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון וכיום הוא הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר. הוועדה שהוא עמד בראשה – כמו כל הוועדות שקדמו לה – המליצה להמשיך את קיומה של גל"צ במתכונת שונה מעט מהנוכחית בעיקר מפני שהיא משרתת את הפלורליזם התקשורתי בשידור הציבורי-ממלכתי, שהוא מרכיב חיוני בדמוקרטיה מתפקדת, ומפני שגריעתה מהנוף התקשורתי בישראל תפגע בשיח הציבורי ובתרבות המקורית הישראלית שגל"צ תרמה רבות ליצירתה ולקיומה. אך זמיר לא המליץ על סגירת התחנה, כמו גם יתר הוועדות.
גילוי נאות
הייתי מפקד גלי צה"ל בשנים 1986-1983, בתקופה של מלחמת לבנון הראשונה ובזמן שהמחלוקת הציבורית הייתה בשיאה. גם אז נעשה ניסיון של פוליטיקאים לסגור את התחנה בטענה שהיא "שמאלנית מדי". עשיתי כל שביכולתי כדי להסיר את רוע הגזירה, למרות שכעיתונאי גם אני לא הייתי לגמרי שלם עם העובדה שתחנה צבאית משדרת תוכני אקטואליה רגישים פוליטית בשעה שהיא סרה למרותם של קציני צבא בכירים וכפופה לשר הביטחון שהוא פוליטיקאי.
אף על פי כן תמכתי במאמץ השתדלנות הפוליטית ובמאמצי השכנוע האזרחיים של עובדי התחנה ואנשי תקשורת בכלל למנוע את סגירתה. זאת מפני שבפרקטיקה, גל"צ הוכיחה שהיא מסוגלת להתמודד עם הסוגיה הנפיצה ולשדר בצורה ממלכתית, בין השאר באמצעות עריכה, הנחיה ופיקוח צמודים, מקצועיים ולא פוליטיים.
הצעתי להעביר אותה בהדרגה לבעלות גוף ציבורי, לא ממשלתי, שיתפעל אותה כתחנה לאנשים צעירים בראשית דרכם באמצעות משוחררים טריים משירות צבאי ואזרחים בעלי ניסיון
לשמחתי, הרמטכ"ל היה אז רפול ז"ל (שאיש לא חשד בו בשמאלנות יתר), ואחר כך רב אלוף משה לוי ז"ל (שאיש לא הטיל ספק בממלכתיותו). שניהם היו סבורים, כמו כ"ץ כיום, שתחנת שידור צבאית שמשדרת תוכני אקטואליה ונהנית מחופש דיבור ממלכתי ודמוקרטי היא אנומליה - כמו שאמר לי פעם "משה וחצי" (הרמטכ"ל לוי): "לא תקין שחיילת צעירה תדחף מיקרופון לפרצופו של ראש הממשלה ותשאל אותו אם הוא לא חושב שהוא צריך להתפטר".
רפול ומשה וחצי דרשו אומנם תיקונים במבנה התחנה ובלוח משדרי האקטואליה, אבל דרשו להשאיר את התחנה במתכונתה. זאת מפני שגל"צ העניקה לדמוקרטיה הישראלית תחנת שידור ציבורית-ממלכתית שהיוותה אלטרנטיבה ראויה ומקצועית לשידורי הרדיו של קול ישראל, ואחר כך רשות השידור. גלי צה"ל, תחנה שבה חיילים משדרים לצד אזרחים, יצרה מבלי להתכוון לכך עובדה-תופעה ייחודית בנוף התקשורת וחופש הביטוי בישראל, והכשירה דורות של עיתונאים.
אם בן גוריון התכוון שגלי צה"ל תעזור לרבבות העולים בראשית ימיה של המדינה ללמוד עברית ולהפנים את מושג הממלכתיות, הרי שעם השנים, דווקא מפני שנהנתה מהחסות ומהמוניטין של המטרייה הצבאית, גל"צ הרימה תרומה חשובה ביותר לתרבות ולשיח הציבורי בישראל. לכן גם אני תמכתי, ועדיין תומך, בהמשך קיומה של גלי צה"ל, אבל הצעתי להעביר אותה בהדרגה לבעלות גוף ציבורי, לא ממשלתי, שיתפעל אותה כתחנה לאנשים צעירים בראשית דרכם באמצעות משוחררים טריים משירות צבאי ואזרחים בעלי ניסיון. המימון יבוא, כמו היום, ממשדרי חסות, מפרסומות ומתרומות - ומעט מאוד תקציב ממשלתי.
כ"ץ רוצה לצמצם את השידור הציבורי-ממלכתי
כ"ץ, לא רוצה בתיקון האנומליה, כפי שהוא קורא לזה, אלא לצמצם עד כמה שאפשר את השידור הציבורי-ממלכתי. לשר הביטחון חשוב, כנראה, להשתלב במאמצי שר התקשורת קרעי והקואליציה לשלוט בשידור הציבורי ובתכניו בלי הגבלה. המאמץ להכפפה ולהכנעה של התקשורת הציבורית לרצונות הפוליטיקאים בקואליציה הנוכחית הוא חוד החנית של המערכה הפוליטית שמוביל קרעי, בגיבוי רה"מ.
רון בן ישיצילום: יאיר שגיאהיעד הסופי של המערכה הזו הוא שהפוליטיקאים יוכלו להשפיע ולהתערב בצורה בוטה גם בתוכני התקשורת הפרטית, ובכלל, ככל שמתמעט מספרם של ארגוני התקשורת הפעילים בזירה המדינתית, כך קל יותר לפקח עליהם ולשלוט בהם. אותה שיטת פעולה נקט ויקטור אורבן כשהשתלט על התקשורת הציבורית והפרטית בהונגריה והכפיף אותה למרותו, כדי שתשרת את יעדיו הפוליטיים. ישראל כ"ץ, כשזכה בתיק הביטחון, הבין שנפלה לידו הזדמנות ייחודית להשתלב במאמץ הקואליציוני לתגבר את המרכיב הפוליטי הנוח לקואליציה במפת התקשורת הישראלית, ואגב כך להוכיח לקרעי שבעוד שר התקשורת רק נואם, מצהיר ומזיע במאמץ להעביר חוקים, הוא, כ"ץ, יודע להוריד באחת את להב הגיליוטינה ולקצור נקודות זכות בפריימריז.
פורסם לראשונה: 16:58, 12.11.25
