בירושלים, בשנת תשפ"ה, במשרד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, קמה המדינה הפלסטינית.
בשנתיים האחרונות עשה נתניהו כל טעות אפשרית - במעשיו, ובהימנעות ממעשים אחרים, בראשם סירובו לשוועת רוב העם לעצור את המלחמה בעזה ולהחזיר את כל החיילים והאזרחים המוחזקים בידי חמאס.
העולם היה איתנו. ב-7 באוקטובר 2023 מנהיגי העולם תמכו בנו. חלקם הגיעו לישראל, והזדעזעו ממעשי הטבח של חמאס. אחרים הקרינו או צפו בסרטון הזוועות. היציאה המיידית של צה"ל להגן על אזרחי ישראל הייתה מובנת מאליה לכל - הייתה זו מלחמת הגנה, מלחמת אין ברירה. אבל ככל שנמשכה המלחמה, ככל שחמאס הצליח להרים את ראשו מתוך ההריסות ולנהל קמפיין הסברה מוצלח נגדנו - בעוד ש"מר ביטחון" ו"מר הסברה" נכשל בביטחון ולא הקים שום מערך הסברה - סובב העולם את גבו אלינו.
נתניהו משך את המלחמה עוד ועוד, שנתיים עוד רגע, והסוף לא נראה באופק - רק כדי לשמור על שלטונו, מול האיום של בן גביר וסמוטריץ" שיפרקו לו את הקואליציה. בינתיים הפכנו למצורעים בעיניי העולם - בתרבות, בספורט, בזירה המדינית. מול תמונות הזוועה מעזה שמוקרנות בעולם, איש כבר לא שואל "מי התחיל" - אנחנו נתפסים כחזקים שמתעללים בחלשים, נשים וילדים מורעבים. החטופים? זה מעניין רק את טראמפ, וגם אותו כבר פחות.
נתניהו זועם, אבל על מה בעצם? הרי זהו אותו חזון שהוא עצמו הציג ב"נאום בר אילן" ב-2009
כעת הגיע השיא: שורה של מדינות הודיעו שיכירו במדינה פלסטינית, ומשאירות אותנו בבידוד עם פיג'י, מיקרונזיה, פלאו ועם ארה"ב, כמובן, לפחות עד שגם לטראמפ יימאס. נתניהו זועם, אבל על מה בעצם? הרי זהו אותו חזון שהוא עצמו הציג ב"נאום בר אילן" ב-2009. אחר כך טען שלא התכוון אז ברצינות - כמו הרבה דברים שאמר במהלך שנותיו בפוליטיקה, מהשפה ולחוץ. שום דבר אמיתי לא עמד מאחוריהם, חוץ מרצון לשאת חן לרגע.
נתניהו, תסתכל רגע סביבך: אתה סוגר את עצמך יותר ויותר. מאובטח כמו הרודנים בדרום אמריקה או בצפון קוריאה. אתה לא מסוגל להסתכל לבני משפחות החטופים בעיניים - אחרי שעד לאחרונה עוד נפגשתם איתם אתה ו"שרה רעייתי הפסיכולוגית" לעתים רחוקות. הבטחת הבטחות, ובמקביל הקפדת לטרפד כל עסקת חטופים שעמדה על הפרק. כעתם הם הגיעו לפתח ביתך ברחוב עזה, ובתגובה פקדת שישימו גדרות תיל ובדי יוטה ענקיים כדי שלא תיאלצו לראות אותם, או לשמוע את קולותיהם חלילה. אתם חושבים שאם תתעלמו, גם הבעיה תיעלם?
כך אתה גם מטפל בצונאמי המדיני, בהכרה של מדינות העולם במדינה פלסטינית, בחרמות הבינלאומיים - חושב שאם תתעלם, כל זה ייעלם. אז זהו. שלא - שום דבר לא ייעלם. הנזקים שגרמת לא ייעלמו מאליהם. כדי שייעלמו, צריך להחליף אותך.
ערב השנה החדשה, לא נותר אלא לקוות, שאתה זה שתיעלם מהשלטון בשנה שתבוא עלינו לטובה.
