ב-3 בינואר 1976 התאבד שר השיכון אברהם עופר במכוניתו שחנתה בחוף הים בתל ברוך, לאחר שבחודשים שקדמו לכך הואשם במעשי שחיתות בחברת שיכון עובדים ההסתדרותית. אשמתו של עופר מעולם לא הוכחה אך היא היתה חוליה בשרשרת פרשות שחיתות שהיכו גלים בישראל בסופן של שנות ההגמוניה של מפלגת מפא"י. פרשיות השחיתות הללו תרמו בתורן למהפך הפוליטי ולנצחונו ההיסטורי של הליכוד ב 1977 בראשות מנחם בגין. בשנת 1992, לאחר חמש עשרה שנות שלטון הליכוד, מערכת הבחירות לכנסת הארבע עשר עמדה גם היא בסימן פרשיות שחיתות רבות, ולוותה בסימן סיסמת הבחירות "מושחתים נמאסתם". המערך בראשות יצחק רבין זכה בבחירות אלו. בשני המקרים אזרחי ישראל מאסו בשלטון שהסתאב והשמיעו את קולם בקלפי.
שחיתות היא ניצול לרעה של כוח שלטוני, פעולה בניגוד עניינים וכנגד האינטרס הציבורי. אין עבירת "שחיתות" בספר החוקים, אלא היא מושג המאגד קבוצה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות ובטובת הכלל. במשטרים אבסולוטיים ועריצים אין משמעות לעבירת שחיתות: בחברה בה האינטרס של המדינה הוא האינטרס של אדם אחד, השליט, לא קיימת טובת כלל עליה יש להגן, ולפיכך אין "שחיתות". לכן אנו נתקלים לראשונה במושג השחיתות ביוון ורומא בתקופה הקלאסית, בהן התקיימו לראשונה משטרים שאופיינו בכך שנוהלו בידי ולמען אזרחיהן ולא למען מלך. אלו לא היו דמוקרטיות מודרניות (רק חלק קטן מהתושבים היו במעמד אזרחים) אך שם נולדה התפיסה של משטר שאמור לשרת את כלל האזרחים ולא את זה של השליט או בעלי הכח בלבד. בעולם הקלאסי התפתחה האמונה שכל עוד אזרחים ישמרו על חירותם הם ימנעו ממדינותיהם להפוך לשלטון מלוכני. "שחיתות" נתפסה כאובדן הרצון והיכולת של האזרחים לשמר את החירות הפוליטית שתוביל להתדרדרות לשלטון עריץ.
השחיתות הופיעה מחדש על בימת ההיסטוריה עם ההתנגדות למשטרי המלוכה בעידן המהפכות הדמוקרטיות עם התפתחות הפוליטיקה המודרנית. ג׳יימס מדיסון, "אבי החוקה האמריקאית" ונשיאה הרביעי של ארצות הברית, אמר ש"אילו בני האדם היו מלאכים לא היה צורך בממשלה״" מדיסון לא סמך על מנהיגים שידעו לשמור על עצמם מפיתויי ומנעמי השלטון ולכן סייע לפתח מנגנונים שנועדו למנוע מהם לצבור כח ואת היכולת לפעול בצורה מושחתת. התפיסה היתה, כפי שהיטיב לבטא זאת נשיאה השני של ארצות הברית ג׳ון אדמס, לבצר ״שלטון של חוקים ולא של בני אדם״. שלטון החוק נועד כדי למנוע שחיתות, ומנגנונים כהגבלת כהונות של ראשי המדינה וביקורת שיפוטית (יכולתו של בית המשפט לפסול פעולות של הרשות המבצעת או המחוקקת כאשר הן מנוגדות לחוק) הן רק דוגמאות לאמצעים שמטרתם למנוע צבירת וריכוז כח שמאפשרים ומעודדים עבירות של שחיתות.
חוקרים מודרניים היטיבו להבין ששחיתות היא מחלה ממארת ששוחקת את יכולתן של מדינות לפעול באופן הוגן, הגון ויעיל. כשנבחרי ציבור פועלים לטובתם האישית וכנגד האינטרס הציבורי הם מחלישים האמון במוסדות המדינה וביכולת לאכוף את חוקיה
חוקרים מודרניים היטיבו להבין ששחיתות היא מחלה ממארת ששוחקת את יכולתן של מדינות לפעול באופן הוגן, הגון ויעיל. כשנבחרי ציבור פועלים לטובתם האישית וכנגד האינטרס הציבורי הם מחלישים האמון במוסדות המדינה וביכולת לאכוף את חוקיה. הם מעמיקים את חוסר השוויון ואת יכולתם של בעלי האמצעים להשיג הון, מוצרים ושירותים שמגיעים לכלל האזרחים. הכלכלה נפגעת קשות מכך שמשאבים שאמורים לשרת את הכלל מנותבים אל מי שמוכן ומסוגל לשלם שוחד. הפגיעה הכלכלית של שחיתות היא כפולה: היא מונעת מקבוצת אנשים את שמגיע להם מחד, ובמקביל מאטה מאד את הגידול הכלכלי של המדינה כולה. אם לדוגמה חברה קבלנית כושלת זוכה במכרז ממשלתי לסלילת כביש מהיר בשל שוחד ששילמה היא מונעת מהחברה המתחרה הזולה והיעילה יותר את הזכות לסלול את הכביש. יתרה מכך, החברה הכושלת והמשחדת תסלול את אותו הכביש לאט יותר, יקר יותר ובאופן איכותי פחות ומסוכן יותר. הנזק שבשחיתות הוא קטלני, עמוק ורב מימדי.
לכן במדינה בה השחיתות הינה מינימלית, כמו דנמרק, התל״ג לנפש הנו מהגבוהים בעולם, הממשל התקין מעודד השקעות וחדשנות, והרפואה החינוך והתשתיות הם מהטובים בעולם. בניגריה לעומת זאת, בה השחיתות היא מהגבוהות בעולם, רמת החיים נמוכה מאד, השחיתות מבריחה משקיעים שהיו יכולים לסייע למדינה לצאת ממצבה וקצב הגידול הכלכלי נמוך בצורה משמעותית ממה שניתן היה לצפות ממדינה עתירת משאבים.
חששות כבדים בישראל ולישראל
כשנבחר בנימין נתניהו לראשות הממשלה בשנת 1996 היתה ישראל ממוקמת מצויין במדד השחיתות העולמי במקום ה 14 ובציון 77 מתוך 100 (100 פירושו מדינה נקייה משחיתות). תחת שלטונו חלה נסיגה מתמשכת וכיום ישראל ממוקמת במקום ה-30 ובציון הנמוך 64, הרחק מאחורי מדינות המערב. אך התקופה האחרונה מעלה חששות כבדים שישראל נכנסת לשלב התפשטות קטלנית ומואצת של שחיתות ברמות הגבוהות ביותר של השלטון. מראש ממשלה הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים בשלל פרשיות; דרך שר בטחון שרק השבוע הואשם בהתערבות פוליטית חסרת תקדים על מנת למנוע את הדחתו של קצין בכיר שכשל בשביעי באוקטובר בשביל לרצות חבר מרכז ליכוד (שהוא עצמו עבריין מורשע); השר אלי כהן המואשם בשימוש לא חוקי בכח השררה בפרשת הדרכונים הדיפלומטיים, וכלה בחשדות החמורים שמתבררים כנגד מאי גולן. הרשימה המדאיגה מתארכת וכוללת גם חברי כנסת כמו דוד ביטן המואשם בקבלת שוחד בהיותו סגן ראש עירייה. יש לזכור כי מכיוון ש"שחיתות" איננה עבירה פלילית גם מעשים שאינם מתגבשים לכדי כתב אישום, כמו מעשי שחיתות מובהקים כפי שנחשפו במעשיה של השרה מירי רגב שהעדיפה תיקצוב רשויות מקומיות לפי השתייכותן הפוליטית, הינם חמורים ומזיקים מאין כמותם.
פרופ' ערן שלושחיתות עלולה להתבטא גם בעיוות רצון העם בבחירות חופשיות. כאשר מנהיגים פוליטיים פוגעים בטוהר הבחירות אם בכסף ("שוחד בחירות") או בשימוש בכח השלטון הם מבטלים את רצון העם ואת טובתו. בשנות קיומה של מדינת ישראל טרם חזינו בפגיעה משמעותית בטוהר הבחירות אך בהינתן האקלים הפוליטי הנוכחי אין להקל ראש בסכנה זו. ההפיכה המשטרית אמנם נבלמה לעת עתה אולם מטרת יוזמיה כעת היא להתיש ולהחליש את אותם גופים ומוסדות היכולים למנוע ולהילחם בשחיתות. רק מערכת משפט עצמאית, משטרה שאינה כפופה לשיקולים פוליטיים ושומרי סף חזקים כמו הייעוץ המשפטי יכולים לבלום את מי שמבקשים לעשות בכספי המדינה וכח השלטון כבשלהם. על מנת למנוע את האפשרות שכך יקרה על החברה האזרחית בישראל להמשיך ולהגן בעוז על ערכי הדמוקרטיה כפי שעשתה עד כה. התגייסות ציבורית נרחבת הצילה את המדינה לאחר השביעי באוקטובר לאחר שנות הזנחה של השירות הציבורי שלא תיפקד לאחר אסון השביעי באוקטובר. הציבור יעשה זאת פעם נוספת לכשבוא יבואו הבחירות. לאחריהן חלק ממעשה התיקון יהיה בחקיקת חוקה בהסכמה רחבה שבין השאר תקים מנגנונים שיגנו על הציבור מהמחלה הממארת ושמה שחיתות.
פרופ׳ ערן שלו הוא היסטוריון של ארה״ב בחוג להיסטוריה, אוניברסיטת חיפה
