החלטתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ למנוע מהפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, להופיע ולשאת דברים בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין – הייתה תמוהה, מקוממת, לא ראויה, ועם כל הכבוד, גם לא חכמה.
ראשית, מדובר בכנס מקצועי גרידא שבו השתתפו ונאמו בכירי המשפטנים במדינה, והביעו את דעתם ועמדותיהם, כל אחד בתחום עיסוקו הספציפי. אין מדובר בכנס פוליטי של מפלגה או תנועה כלשהי, כי אם בכנס העוסק בסוגיות משפטיות שעל הפרק, ולא אמור לכלול הבעת דעות פוליטיות כלל ועיקר. מאז ומתמיד נטלו הפצ"רים לדורותיהם חלק בכינוס חשוב זה, ואיש - לא בצה"ל ולא שר הביטחון – סברו כי יש לחסום אותם מלומר את דבריהם.
1 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה: הושמד המשגר ממנו נורו השיגורים לעבר כיסופים מוקדם יותר השבוע
כוחות צה"ל ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה: הושמד המשגר ממנו נורו השיגורים לעבר כיסופים מוקדם יותר השבוע
כוחות צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
שנית, הפצ"ר עושה עבודה חשובה ביותר, הן בסיוע לכוחות הצבא במילוי משימותיהם הקשות, והן בחקירות ובהעמדה לדין של אותם חריגים שאינם נוהגים על פי פקודות הצבא או כללי המוסר והאתיקה, המחייבים גם בתקופת לחימה. דווקא בתקופה קשה זו, שבה גורמים שונים מאשימים את צה"ל ואת מדינת ישראל ב"פשעי מלחמה" ובהתעללות לשמה באוכלוסיה המקומית ברצועת עזה – היה מקום לשמוע את עמדת הפצ"רית ואת העשייה המשפטית של הצבא, להבין ולהתרשם, שלא כצעקתה.
שלישית, על פי הפרסומים בתקשורת, מנע שר הביטחון את הופעת הפצ"רית עקב כך שדיווחה בעבר בתקשורת על כי נפתחו 70 תיקי חקירה נגד חיילים בגין התנהגות בלתי הולמת במהלך הלחימה, ואף הוגשו מספר כתבי אישום. ומה הפגם בכך? כידוע, עצם העמדת חיילים לדין בשל חריגה מפקודות הצבא או התנהגות בלתי הולמת עשוייה למנוע את מעצרם בחו"ל ואת העמדתם לדין בפני ערכאות שיפוט בינלאומיות או לאומיות, לרבות בית הדין הבינלאומי בהאג (בהתאם לעיקרון המשלימות). מלבד החובה של הפרקליטות לנקוט בצעדים משפטיים בגין מעשים לא חוקיים של חיילים – שהינם כאמור, חריגים למדי – יש בך כדי להגן על החיילים מפני ידם הארוכה של בתי הדין ובתי המשפט בחו"ל. האם סבור שר הביטחון כי ניתן למנוע מהעולם לשמוע ולצפות בנעשה ברצועת עזה ולטמון את ראשינו בחול? ספק רב.
רבין – הגם שלא היה מאוהדי המשפט והמשפטנים, בלשון המעטה – הבין היטב את חשיבותה של ההסברה בתקופה כה קשה של האינתיפאדה, שבה היו המדינה וצה"ל נתונים למתקפות מצד ארגוני זכויות האדם וגופים אחרים
בתקופת האינתיפאדה הראשונה, עת כיהנתי כפרקליט הצבאי הראשי, הופעתי לא אחת בתקשורת, על מנת להסביר את הצעדים המשפטיים הננקטים כנגד האוכלוסיה המקומית המתקוממת, כמו גם נגד חיילי צה"ל שחרגו מההוראות. באותה תקופה נשלחתי למסעות הסברה בארה"ב, באישורו ובברכתו של שר הביטחון דאז, יצחק רבין ז"ל. רבין – הגם שלא היה מאוהדי המשפט והמשפטנים, בלשון המעטה – הבין היטב את חשיבותה של ההסברה בתקופה כה קשה של האינתיפאדה, שבה היו המדינה וצה"ל נתונים למתקפות מצד ארגוני זכויות האדם וגופים אחרים, למיניהם. הוא הבין שבמקום לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהמתקפות הקשות על ישראל, יש לעשות מעשה ולהשיב מלחמה, או יותר נכון הסברה, שערה.
נוכח מערך ההסברה הכושל, בעליל של מדינת ישראל לעת הזאת, ובכלל, עדיף היה לגלות יתר פתיחות ואפשרויות הסברה כנגד תעמולת הזדון המתנהלת נגד המדינה – תחת לסתום פיות.
אמנון סטרשנוב הוא שופט (בדימוס), לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי