מאז הכניסה לתוקף של הפסקת האש עם חיזבאללה לפני קצת פחות מחודשיים, נרשמו יותר מ-60 אירועי פרוטקשן חמורים בגליל העליון ובגולן. כך נחשף בדיון המיוחד שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדה בכנסת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, שבט הוצגה מימדי התופעה ההרסנית של גביית דמי חסות בצפון הארץ - והפתרונות הנדרשים כדי להיאבק בה ולמגר אותה.
נזקים בחוות סולריות בצפון מפרוטקשן
(צילום: גיל נחושתן, עריכה: קורל קוט)
"ביום שהפסקת האש נכנסה לתוקף, נפרץ הסכר", סיפר זוהר (זורקו) כהן מארגון "עד כאן" של בעלי העסקים בגליל למאבק בפרוטקשן. "באגרים נשרפים, משאיות מושחתות, חוות סולאריות ניזוקות – זה בלתי נתפס". הוא הסביר כי "80% מהנפגעים מפחדים לחשוף את פניהם. הקורבנות מופקרים כי חברות הביטוח מסירות אחריות - ברגע שמתלונן אדם כי הוא התבקש לשלם פרוטקשן או ניסו לפגוע בו על רקע זה, הוא מיד מאבד את פוליסת הביטוח שלו".
י', בעלת חברת הסעות שמתמודדת עם דרישת פרוטקשן, שיתפה בדיון על מצבה: "שרפו לנו שני כלי רכב גדולים, ושמו לנו בקבוק תבערה ברכב נוסף. מאז התחלנו לחיות בחלום בלהות. שמעתי את הילדים שלי בזמן המלחמה מדברים ביניהם מה רעש חזק יותר – הרימונים שנזרקו לעבר הבית או היירוטים מכיפת ברזל. אנחנו לבד במערכה הזו".
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) פתח את הדיון החשוב, שנערך במשך יותר משעתיים, בהדגשת ההשפעה ההרסנית של התופעה: "דמי החסות פוגעים בתחושת הביטחון הבסיסית ביותר. מי שחושב שהפקרות בגליל לא תזלוג למרכז, טועה בגדול".
יריב בן עמי מקיבוץ הגושרים ומראשי תנועת 'עד כאן', שיתף באירועים שהובילו לחרדות יום-יומיות: "מאז ששרפו לי קומביין בשווי 4 מיליון שקלים אני קם בחרדה מכל טלפון בשעה לא סבירה. אין לי ביטוח כי חברות הביטוח ויתרו עלינו". לדבריו, "אני מעדיף שב-26 בינואר, עם סיום הפסקת האש - שהטילים ישובו. הגענו למצב שמתפללים שהמלחמה תחזור, איתה קל להתמודד מאשר עם הפרוטקשן".
במהלך הדיון עלו פתרונות מגוונים להתמודדות עם התופעה המדאיגה. ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הציע להקים קרן שתסייע לנפגעים ותשלים את הפערים הביטוחיים, אך לדבריו, "משרד האוצר מסרב להכיר בצורך, מתוך חשש להודאה בכשל מערכתי".
נציגי המשטרה שהשתתפו בדיון לא הציגו נתונים אודות היקפי התופעה, ובארגון אף מסרבים לעשות זאת. עם זאת, עו"ד גלעד בהט מהייעוץ המשפטי של המשטרה הצהיר כי "לא צריך להביא נתונים מספריים בשביל להבהיר את ההיקף שלה. ככל שהטכנולוגיה והכלים שבידי העבריינים גדלים, כך הפער ביכולת להתמודד מול זה".
לדבריו, "מדובר במגיפה וצריך להתמודד עם התופעה הזאת. המשטרה צריכה לקבל כלים כדי להתמודד איתה כמו שצריך ואנחנו באיחור בנושא הזה. היום הם צריכים להיות יותר חריפים מאשר לו היו ניתנים לפני שנים".
בהט הודה כי "הקורבנות מפחדים ובצדק להעיד. הם יודעים שיהיה להם נזק הרבה יותר חמור, ולא משתלם להם לצאת ולהעיד כי העסק שלהם ייפגע והם לא יקבלו פיצוי". הוא קרא למדינה להקים קרנות לפיצוי הקורבנות ולמתן גב לאלו שמתלוננים, ואמר כי "חייבים לאמץ את הקורבנות". לצד זאת, הוסיף: "יש להחמיר בענישה ולחלט נכסים של עברייני פרוטקשן גם ללא הרשעה, כדי ליצור הרתעה אמיתית".
כמו כן, ציין כמה הצלחות של פעילות המשטרה במאבק בפשיעת דמי החסות, ובהן מעצרם אתמול של 27 חשודים בעבירות סחיטה בענף הבנייה בחיפה והצפון. סגן-ניצב תומר פינצ'י, קצין אגף החקירות והמודיעין במרחב כנרת, ציין כי "האירועים הללו הם טרור לכל דבר, והוקמה גם מפקדה מיוחדת לפני כשלושה חודשים במג"ב לטיפול בכך".
אוריאל גזית מארגון "השומר החדש" הציג בדיון נתונים מדאיגים: "בשנת 2023 התרחשו כמעט 4,000 אירועים של גביית פרוטקשן בסקטור החקלאי בלבד. אנחנו כבר שלוש שנים בתקשורת רצופה עם כל ראשי המועצות הבדואיות בצפון. אם בעבר המודל לחיקוי היה הדוד בצבא או במשטרה, היום זה הדוד עם רכב הפאר שגובה פרוטקשן".
ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית הבהיר כי צעדי החקיקה בנושא מתקדמים, אך ביקש להדגיש: "יש תחושת תסכול כשהמשטרה והפרקליטות משקיעות לילות כימים בתיקים, ובבתי המשפט הענישה אינה תואמת".
ח"כ ביטון הבהיר כי אם לא יינקטו צעדים דרסטיים, הגליל ימשיך לשקוע תחת שלטון הפשיעה הכלכלית, שיזלוג גם למרכז הארץ. "במשך עשרות שנים השארנו את העסקים והחקלאים לבדם", הודה, והצהיר כי יקדם הצעת חוק להקמת קרן פיצוי לנפגעי הפרוטקשן שחברות הביטוח מסרבות לבטח. "המצב שאדם מפעיל עסק, מתחנן, ולא מקבל ביטוח כי הוא חשוף לפרוטקשן - זה ביזיון למדינת ישראל ולכלכלת ישראל. התנאי הבסיסי לכלכלה צומחת הוא היכולת להגן על הקניין".
