בריאיון שהתפרסם הלילה (בין ראשון לשני) בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS האמריקנית, שורד השבי ירדן ביבס סיפר לראשונה על הזוועות שחווה מאז 7 באוקטובר, ועל אובדן אשתו שירי וילדיהם אריאל וכפיר. לצד טל שהם וקית' ואביבה סיגל, קראו שורדי השבי לשחרור 59 החטופים שנותרו מאחור - בהם דוד ואריאל קוניו, חבריו הטובים של ירדן. ביבס סיפר על הפצצות צה"ל ועל אכזריות המחבלים, ופנה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ: "רק אתה יכול לסיים את המלחמה".
ירדן ביבס בריאיון ל-"60 דקות"
(מתוך 60 דקות באדיבות סלקום TV)
ביבס סיפר שמחבלי חמאס אילצו אותו לשבת מול המצלמה לאחר שהודיעו לו כי אשתו ובניו נהרגו בהפצצה ישראלית, למרות שכיום הוא יודע שהם נרצחו על-ידי חוטפיהם. "הם נרצחו בדם קר, בידיים חשופות", אמר. "השובים נהגו לומר לי - 'אה, זה לא משנה. תקבל אישה חדשה. תקבל ילדים חדשים. אישה טובה יותר, ילדים טובים יותר'. הם אמרו את זה פעמים רבות".
ביבס נשאל אם לדעתו החזרה ללחימה ברצועה תעודד את חמאס לשחרר את החטופים, והשיב: "לא". הוא הודה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ואמר כי "אני יודע שהוא יכול לעזור. אני כאן בגלל טראמפ. אני כאן רק בגללו. אני חושב שהוא היחיד שיכול לעצור את המלחמה הזו שוב. בבקשה תפסיק - תפסיק את המלחמה הזו ועזור - תעזור להחזיר את כל בני הערובה".
לדבריו, "טראמפ צריך לשכנע את נתניהו, לשכנע את חמאס. אני חושב שהוא יכול לעשות את זה. חייהם של החטופים שעדיין נמצאים שם נמצאים בסכנה בכל רגע שההפצצה נמשכת".
על הפצצות צה"ל בזמן שהותו במנהרות אמר ביבס כי "זה היה מפחיד. אתה לא יודע מתי זה יקרה. וכשזה קורה, אתה מפחד על חייך. כל כדור הארץ היה נע כמו רעידת אדמה, אבל מתחת לאדמה. הכול יכול לקרוס בכל רגע".
שורד השבי סיפר גם על חברו החטוף דוד קוניו: "אני מכיר אותו מכיתה א'. הוא ואחיו הצעיר אריאל עדיין בשבי. אני לא יודע אם נתנו להם מספיק אוכל, מספיק מים. במיוחד עכשיו, כשהמלחמה חוזרת. עשינו הכול ביחד. הוא היה איתי בכל דבר גדול בחיי. הוא היה בחתונה שלי. ועכשיו יש לי כנראה את הדבר הקשה ביותר שאני צריך לעבור בחיי, ודוד לא איתי. איבדתי את אשתי והילדים שלי. אסור לשרון לאבד את בעלה".
קית' סיגל: "ראיתי תקיפה מינית של אחת החטופות"
גם שורד השבי קית' סיגל התראיין לתוכנית, לצד אשתו אביבה, שנחטפה גם היא ב-7 באוקטובר. "לקחו אותנו לתוך עזה ואז הוכנסנו למנהרה", סיפר על החטיפה. "הרגשנו בסכנה, סכנת חיים, מחבלים סביבנו עם נשק. בקושי נשמנו. התנשפנו". הוא סיפר כי ראה אישה צעירה שעונתה על-ידי המחבלים בשבי. "אני מתכוון מילולית, עינויים, לא רק במובן הפיגורטיבי", אמר. "הם גרמו לי לראות את זה. ראיתי תקיפה מינית של אחת החטופות".
סיגל סיפר כי "היינו שבעה בסך הכול בגומחה קטנה וצפופה מאוד. לא ניתן היה לעמוד. לא היה מקום לזוז, רק כשהיינו צריכים להשתמש בשירותים, אז הרשו לנו לצאת החוצה מהגומחה הזאת. השומרים לא היו שם איתנו ביום הראשון, הם היו איתנו כמה שעות ואז עזבו אותנו. ושאלנו - תקשיבו, אם נצטרך עזרה, מה נעשה? והם אמרו לנו 'תגיעו למדרגות ותקראו לנו, ואנחנו נבוא'".
הוא סיפר על שחרורה של אביבה מהשבי, בעסקה הראשונה בנובמבר 2023. "נאלצנו להיפרד. שמחתי והרגשתי הקלה, בתקווה שהיא באמת עומדת להשתחרר ולהילקח הביתה. למעשה, כשאביבה שוחררה, ראיתי את זה בטלוויזיה, וההמון שם צעק וצרח בצורה עוינת מאוד. לא הייתי בטוח שאביבה חזרה הביתה בחיים. זה היה מאוד מלחיץ", אמר.
לדבריו, "אחרי שאביבה שוחררה והפסקת האש המוקדמת קרסה, המחבלים הפכו להיות מאוד מרושעים, מאוד אכזריים ואלימים. הם היכו אותי והרעיבו אותי. וזה לא בגלל שלא היה להם אוכל. הם הרעיבו אותי והם, לעיתים קרובות היו אוכלים מולי ולא מציעים לי אוכל". אביבה, אשתו של קית', אמרה: "צריכה להיות עסקה שתחזיר את כל החטופים, ותסיים עם כל העניין הזה".
ירדן ביבס: "הם אמרו לי כל הזמן - תמצא אישה טובה יותר"
(מתוך 60 דקות באדיבות סלקום TV)
"פעם בחודש היו נותנים לי להתקלח", המשיך סיגל. "זה היה חצי דלי מים והשתמשנו בכוס כדי לשפוך על הגוף שלנו מים קרים. הם גילחו את הראשים שלנו ואת שערות הערווה באזורים המוצנעים. למה? אני חושב שאולי זה שעשע אותם. הרגשתי מושפל. רוחי נשברה. הרגשתי שאני תלוי לחלוטין בטרוריסטים, שהחיים שלי נשענים עליהם, אם הם הולכים לתת לי אוכל - להביא לי מים - להגן עליי מההמון שיעשה בי לינץ'.
"נשארתי לבד כמה פעמים ומאוד-מאוד פחדתי שאולי הם לא יחזרו ושאשאר שם", סיפר. "מה אני עושה אז? אולי זו הייתה דרך עבורם לענות אותי בצורה כזו, בצורה פסיכולוגית - לגרום לי לחשוב, 'בסדר, האם עליי לברוח? האם לא כדאי לי לברוח? האם לנסות לברוח?', אבל אני די בטוח שהם ידעו שלא אעז לעשות את זה, כי הייתי צריך אותם. המוח שלי עדיין שם. כל יום. רוב היום. אני חושב על מי שנשאר מאחור", נשבר בבכי.
סיגל גם סיפר על "טקס השחרור" שחמאס ערך לו, לביבס ולשורד השבי עופר קלדרון. "אמרו לי מראש שאעלה לבמה, שאני צריך לנופף לקהל ושאני צריך לומר תודה. תודה לחמאס. נופפתי. נופפתי לקהל. לא אמרתי תודה. הרגשתי חרדה שמשהו אולי יקרה, ושלא אשוחרר בסופו של דבר".
טל שהם: "אחד השומרים אהב מסאז'. עשינו הסכם - עיסוי בתמורה לאוכל"
שורד השבי טל שהם, ששהה בשבי לצד החטופים גיא גלבוע-דלאל ואביתר דוד, סיפר בריאיון להורים של השניים על השבי. על גלבוע דלאל אמר כי "רגע אחד הוא חוגג בנובה, ברגע השני הוא במקום הכי גרוע בעולם. אני חושב שלקח לו חמישה או שישה ימים פשוט להפסיק לבכות, להתחיל להבין שזו המציאות עכשיו".
לדבריו, הם הוחזקו במנהרה צרה, הוכו כל יום וחלקו כמויות קטנות של פיתה, אורז ומים. "לפעמים היו למים טעם של דם, לפעמים של ברזל. לפעמים זה היה כל כך מלוח שאי-אפשר היה לשתות, אבל אין לך שום דבר אחר. אתה לא צריך יותר מדי כדי להישאר בחיים. אתה יכול לאכול רק לחם אחד בכל יום, ואם יש לך משהו כמו 200 מ"מ מים כל יום - אתה תישאר בחיים".
שהם המשיך: "השומר הראשי שלנו למעשה אמר 'אני יכול להביא לך כמות כזו של אוכל ואתה תשרוד, ואתה תחזיק ככה במשך חמש שנים. לא תמות, אבל יהיה לך גרוע ביותר'". כמו כן, הם גילו שאחד השומרים אהב לקבל עיסוי בגב. "עשינו החלפה - הוא יקבל מאיתנו עיסוי כל יום, ובתמורה הוא יביא לנו עוד אוכל, ואוכל שונה - פחית בשר, קופסת טונה או סרדינים", סיפר.
"אחד הדברים הכי קשים ששמעתי מאביתר וגיא, וזאת הם אמרו לי יותר מפעם אחת - 'למה להישאר בחיים עכשיו?' כלומר, למה פשוט לא לקחת את החיים שלהם במו ידיהם ולסיים אותם, ולהשתחרר מכל זה. הם לא ילדים, אבל מדי פעם הרגשתי כמו אבא שלהם. אני ממש חושש שהם לבד עכשיו. מענים אותם עוד יותר, כדי שהעולם יראה, חמאס הביא את גיא ואביה בטנדר כדי לראות את החטופים עוזבים בטקס, כשהם עצמם מתחננים שישחררו אותם".
הפגישה של קית' ואביבה סיגל עם אגם ברגר
בקטע נוסף שפורסם לאחר הריאיון, הופגשו קית' ואביבה סיגל עם שורדת השבי אגם ברגר, שנחטפה מבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר, שם שירתה כתצפיתנית. "הבחורה היפהפייה והמדהימה הזו הגיעה אלינו למנהרה, והיא לא הפסיקה לחייך, למרות שהם היו כל כך רעים אלינו כל הזמן", אמרה אביבה. היא פנתה לאגם, שהייתה נבוכה מדבריה: "אפילו אז חייכת. יש לה פשוט חיוך כזה, והחיוך שלה עזר כל כך. לדבריה, "שתינו היינו מפוחדות כל הזמן, אז היינו פשוט מחזיקות ככה את הידיים ומסתכלות האחת על השנייה עם כל כך הרבה פחד. אבל היינו יחד".
בשלב מסוים בכתבה, העלו על קו הטלפון את שורדת השבי לירי אלבג, ששהתה איתם במנהרות ונחטפה גם היא מנחל עוז. לדבריה של אביבה סיגל, קית' "נכנס לדיכאון", ושתי התצפיתניות "הוציאו אותו מזה". "אלה היו שלושה ימים, שלושה ימים שהוא פשוט שכב, אפילו לא רצה לשבת ולדבר איתנו", אמרה אביבה. "הן פשוט אמרו שהן דואגות לו, ושהוא חייב לחזור לעצמו, כי הוא היה מצחיק אותן. הוא היה מתלוצץ על דברים". ברגר אישרה: "כן, רוב הזמן, (לפני הדיכאון - ד"א), קית' הוא זה שעודד אותנו".
"כשלאחד מאיתנו היה קשה, כולם עזרו", הדגיש קית'. "הייתה פעם אחת הפצצה מאוד אינטנסיבית, ואגם פחדה במיוחד. שאלתי אם זה בסדר שאחזיק לה את היד. החזקתי לה את היד, והיא החזיקה לי את היד. היא עזרה לי - ואני עזרתי לה". שורד השבי התייחס גם לחידוש הלחימה בין ישראל וחמאס, ואמר: "אני מפציר בנשיא טראמפ, בממשל האמריקני, בממשלת ישראל, המתווכות - שיתכנסו כולם יחד, שיחזרו למשא ומתן ושיחזירו את החטופים. זה דחוף, וכל יום שעובר רק מביא עוד ועוד סבל, עוד ועוד אפשרויות למוות ולהרס פסיכולוגי".
תוכנית "60 דקות", בהפקת הישראלי שחר בר-און, זכתה מוקדם יותר השנה בפרס האמי בקטגוריית חדשות ותעודה על ריאיון עם החטופה ירדן רומן-גת.
