ספר חדש של שלושה כתבים פוליטיים בכירים של "הוושינגטון פוסט" בהווה ובעבר חושף את אחורי הקלעים של בחירות 2024 לנשיאות ארה"ב, אחת הסוערות והכאוטיות בדור האחרון ואולי אי פעם. בין שלל הגילויים בו בולטת הפניית האצבע המאשימה של הנשיא היוצא ג'ו ביידן כלפי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בטענה שהוא מקווה שדונלד טראמפ ינצח ולכן מהווה מכשול עבור כל ניסיון להפסקת אש ושחרור החטופים.
3 צפייה בגלריה
טראמפ, נתניהו וביידן. "ביידן אמר: 'אתם אובססיביים לעזה'"
(צילום: Alex Brandon/AP ,Susan Walsh/AP, עידו ארז, רויטרס)
בספר, שנקרא "2024: כיצד טראמפ חזר לבית הלבן והדמוקרטים איבדו את אמריקה" וייצא לאור מחרתיים (שלישי), מפורטות ההתקפות הזועמות של ביידן על חברי קונגרס ברקע המלחמה בעזה; חילופי מהלומות שלו מול הנשיא לשעבר ברק אובמה; הסיבה האמיתית שהובילה את קמלה האריס להדיח את המושל היהודי הפרו-ישראלי מהסגנות, וגם רגעים לא צפויים של אחווה בין היריבים המרים ביידן ודונלד טראמפ, אחרי ניסיון ההתנקשות באחרון.
המחברים - ג’וש דאוסי, טיילר פייג'ר ואייזק ארנסדורף – מתייחסים בין השאר לימים שאחרי העימות הנשיאותי הקטסטרופלי של ביידן בקיץ 2024. בסוף השבוע שלאחר מכן, בעיצומו של גל לחצים גובר לפרוש, הוא התכנס בבית הנופש שלו בדלאוור וניהל שתי שיחות זום מכריעות עם חברי קונגרס דמוקרטים — תחילה עם חברי הסיעה הפרוגרסיבית, ולאחר מכן עם חברי הקואליציה המתונה של "הדמוקרטים החדשים". המחברים מתארים שבשיחות האלה הוא היה במצב מתגונן, כועס, ולעיתים מנותק מהמציאות.
הפגישה הראשונה, עם כמעט 100 חברי הקונגרס הפרוגרסיביים, נפתחה בטון ענייני. ביידן ביקש את תמיכתם במהלך לרפורמה בבית המשפט העליון, אבל מהר מאוד השיחה הפכה מתוחה. כמה מעוזריו הביעו דאגה מכך שהתמקדותו של הנשיא בענייני חוץ מסיחה את דעתו ממעורבות הבוחרים בנושאים מרכזיים בקמפיין הבחירות. "נראה שאתה מתמודד לנשיא אירופה, לא לנשיא ארה"ב", אמר לביידן, על פי הספר, ראש הסגל הראשון שלו, היהודי רון קליין. "אני עושה את מה שאני צריך לעשות", הגיב ביידן.
חלק מהמחוקקים והיועצים שלו קראו לו לנקוט קו תקיף יותר כלפי ישראל — אפילו אמברגו נשק. ביידן סירב, ורתח על הביקורת והלחץ מצד פרוגרסיבים ומתונים כאחד. הוא דרש מהם "להסביר טוב יותר את ההישגים שלי".
3 צפייה בגלריה
כריכת הספר "2024: כיצד טראמפ חזר לבית הלבן והדמוקרטים איבדו את אמריקה"
(ספרי פינגווין)
חברת הקונגרס דליה רמירז מאילינוי שאלה על "המתקפה הישראלית הנמשכת בעזה" והעירה שנדמה שנתניהו כלל לא מקשיב לביידן. בתגובה הנשיא התפרץ: "נתניהו הוא המכשול לכל הפסקת אש כי הוא רוצה שטראמפ ייבחר מחדש". הוא דרש לדעת מה לדעתה עליו לעשות. רמירז שענתה שיש לה כמה הצעות, והוא השיב בציניות: "אז תשלחי לי אימייל". "איך בכלל שולחים מייל לנשיא ארה"ב?" תהתה רמירז. "[email protected]?".
בשלב מסוים הועבר לביידן פתק מצוותו, והנשיא הקריא אותו למשתתפים בקול רם: "תישאר חיובי. אתה נשמע מתגונן". התחושה בשיחה הייתה שהוא הופך תוקפני. חלק מהמשתתפים פרשו מהשיחה באמצע בתחושת תסכול עמוק. "אני הפרוגרסיבי האמיתי פה", הטיח בהם ביידן, "ואתם סתם אובססיביים על עזה".
"קמלה יכולה לנצח?"
הפגישה השנייה, עם סיעת המתונים מהמפלגה, הייתה אמורה להיות קלה יותר. רבים מהם מגיעים ממחוזות מתנדנדים וחששו מהשפעתו השלילית של ביידן על הקמפיינים שלהם. אך לפי הספר, דווקא שם התרחשה אחת הסצנות החריפות ביותר: במשך כ-20 דקות דיבר ביידן בגמגום לא קוהרנטי, שלדברי חברי קונגרס הזכיר להם את הופעתו הכושלת בעימות. הם התחילו להתכתב ביניהם תוך כדי השיחה בקבוצות ווטסאפ וסיגנל. "זה גרוע יותר מהעימות", כתב אחד מהם לחבריו.
נשיאת הסיעה, חברת הקונגרס אנני קסטר, ביקשה מהבית הלבן רשות לתת לחבר הקונגרס ג'ייסון קרואו מקולורדו — יוצא צבא שלא קרא פומבית לביידן לפרוש — לשאול שאלה בשם קבוצת הדמוקרטים בעלי הרקע הביטחוני. קרואו הקריא את דבריו שהכין מראש: "למרות ההישגים הרבים שלך והסכנה שטראמפ מהווה, אנחנו רואים אצלנו בשטח סימנים ברורים לכך שהבוחרים מאבדים אמון בעובדה שאתה מסוגל להחזיק בקדנציה שנייה. זה אולי לא הוגן, אבל זה מה שקורה".
ביידן התפוצץ. "אני לא רוצה לשמוע את החרא הזה", קטע אותו, ואז שיגר לעברו עלבון אישי: "תגיד לי מה עשית עם כוכב הארד שלך (עיטור הכבוד שקיבל קרואו כקצין בכוחות המיוחדים בעיראק ובאפגניסטן, ד"א) שאני לא עשיתי". השיחה המשיכה להתדרדר: "תמצא לי מנהיג אחד בעולם שחושב שאני לא הנשיא הכי אפקטיבי שהוא פגש", צעק ביידן.
רעש הצעקות היה כה חזק, עד שהסנאטור צ'אק שומר, שהמתין בחדר הסמוך לפגישה עם הנשיא, שמע את ההתפרצות. שומר עצמו, מצוין בספר, הגיע לפגישה מתוך ייאוש עמוק: הוא הזהיר את ביידן שמרבית הסנאטורים הדמוקרטים כבר לא תומכים בו, שהסקרים הפנימיים נותנים לו 5% סיכוי בלבד, ושהעוזרים שלו לא מספרים לו את האמת. ביידן דווקא האזין. הוא הופתע, וביקש: "תן לי שבוע".
לפני שנפרדו הוא שאל את שומר: "אתה חושב שקמלה יכולה לנצח?". שומר ענה: "אני לא בטוח, אבל לך אין סיכוי. אם הייתי במקומך, לא הייתי רץ, ואני מפציר בך לא לרוץ". לאחר מכן צעדו השניים יחד לעבר המעלית הקטנה בבית הנשיא, וביידן תפס את שומר בכתפיו. "יש לך ביצים גדולות יותר מכל אחד שפגשתי אי פעם", אמר ביידן, ושניהם התחבקו.
"זה כמו מבחן IQ"
ביידן כידוע לא התמודד בסוף ואת מקומו תפסה סגניתו קמלה האריס. הספר עוסק בבחירתה במושל מינסוטה טים וולז כסגן שלה, על פני מושל פנסילבניה ג’וש שפירו. רבים האשימו אותה שעשתה זאת משום ששפירו הוא תומך ישראל מובהק, אך המחברים מתעקשים שהסיבה הייתה אחרת: המגעים ביניהם התפוצצו במהירות בפגישה האישית ביניהם על רקע היעדר כימיה ומאחר ששפירו הצטייר בעיניה כשאפתן מדי. הוא אף אמר לה: "זה לא טבעי בשבילי להיות מספר שתיים של אף אחד".
בשחה ביניהם הוא הוסיף שהוא מצפה שהיא תשקיע בקידומו ותעבוד עבורו לא פחות משהוא יעבוד עבורה. האריס יצאה "מבולבלת" ועם "טעם רע", ולא תרמה לכך השיחה שהגיעה מיד לאחר מכן משפירו ליועציה, שבה אמר כי הוא כלל לא בטוח שהוא רוצה לעזוב את תפקיד המושל.
הספר עוסק גם ביחסים המורכבים בין ביידן לבין הנשיא לשעבר ברק אובמה, שהגיע לבית הלבן לארוחת צהריים לרגל יום הולדתו ה-81 של הנשיא, ויצא מזועזע ממצב הקמפיין. לאנשי הצוות הוא אמר בפשטות: "הקמפיין שלכם בלאגן". המחברים מתארים תחושת עוינות הדדית בין אנשיו לבין נאמני ביידן, שראו באובמה "יהיר" שהתייחס לנשיא המכהן כאל עוזרו מהעבר. באחת ההזדמנויות פתח אובמה את דבריו באמירה: "תודה, סגן הנשיא ביידן" — בדיחה בעיניו, השפלה בעיני הצוות.
ניסיון ההתנקשות בטראמפ, יולי 2024
(מתוך CNN)
בצד השני של המתרס, טראמפ מתואר בספר כמי שנהנה מכל רגע בקמפיין הבחירות שלו - אפילו במהלך ניסיון התנקשות בחייו בעצרת בפנסילבניה ביולי, שבמהלכו נפצע קל באוזנו. הוא התראיין בעצמו למחברי הספר ודיבר כמי שרוצה לחוות זאת שוב ושוב. הוא סיפר על מבול של שיחות תמיכה שקיבל, בין השאר מסילבסטר סטאלון, ג'ף בזוס, מארק צוקרברג שהיו מהראשונים להתקשר לברך.
כשביידן התקשר אליו בהמשך אותו יום השיחה הייתה קצרה ומתוחה אך מנומסת. חילופי הדברים היו מביכים לאחר העימות המתוח שלהם רק שבועיים קודם לכן, והעובדה שטראמפ כינה אותו "סליפי ג'ו העקום, הטיפש, הלוזר" ועוד. אבל טראמפ סיכם את השיחה כ"נחמדה מאוד. בעולם אחר היינו חברים. היינו יוצאים לגולף".
ביידן, לפי הספר, ניסה להשיג את טראמפ עוד קודם לכן, אבל אנשיו אמרו לבית הלבן כי הוא אינו זמין לשיחה כרגע. במקום זאת טראמפ שוחח עם הרופאה שלו והתעקש לקבל עותק מתוצאות סריקת ה-CT. הוא אף חזר במיוחד לחדר הרופאה, מוקף באנשי השירות החשאי, כדי לבקש זאת. הרופאה הסבירה לו שזה כבר לא נהוג והציעה במקום זאת דו"ח כתוב. "אני רוצה את התמונות", טראמפ התעקש. הרופאה יצא כדי להשיג עותק, ובזמן שהיא נעדרה, אחד העוזרים שאל אותו מדוע. "זה כמו מבחן IQ", אמר טראמפ. "הם אומרים לך שהמוח שלך במצב טוב, אז אני רק רוצה שתהיה לי הוכחה". טראמפ קיבל את התמונות לידיו במעטפה רכה.
בהמשך חזרו אנשיו לבית החולים עם זוג נעלי ספורט חדשות וחולצת גולף מחנות מקומית. טראמפ רצה להישאר בחליפה שלו אבל הם אמרו לו שהוא לא יכול להישאר בבגדים המוכתמים בדם. אחרי סדרת ויכוחים הוא התרצה. מאוחר יותר לקח את החליפה לניקוי יבש. הוא שומר עליה היטב עד היום.
