דן ברוטמן, סטודנט יהודי לתואר שני בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), נעצר בלבנון והוחזק בכלא במשך שישה ימים, תוך שהוא עובר עינויים, נמנע ממנו טיפול רפואי - והוא מואשם בהיותו מרגל ישראלי. "חזרנו לעידן שבו אנשים רואים בגלוי את הקיום היהודי כפשע", אמר בריאיון לעיתון היהודי הבריטי Jewish Chronicle לאחר שחרורו.
ברוטמן בן ה-38 היה בטיול בסוריה כחלק מקבוצת תיירים מערבית גדולה שביקרה במדינה, ומטרתו הייתה לשוחח עם היהודים האחרונים שנותרו שם לאחר הפלת משטר אסד. את הדרך מסוריה חזרה ללונדון עשתה הקבוצה דרך לבנון, שם כבר ביקר ברוטמן שלוש פעמים בעבר - ללא בעיות.
ברוטמן ביקר ב-98 מדינות, כולל איראן ולבנון, שם פקד את בית הקברות היהודי, אך הפעם כשהגיע הזמן לחצות את הגבול בין סוריה ללבנון - הוא נעצר בביקורת הדרכונים. בניגוד לפעמים הקודמות בהן היה בלבנון, הפעם כל התיירים התבקשו במעבר הגבול לרשום את שם אמם - כי הלבנונים "רצו לוודא שלאף אחד אין אם יהודייה". מיד לאחר מכן הוא נשאל אם שירת בצה"ל, ולפני שהספיק להשיב הופרד משאר הקבוצה איתה הגיעה וחפציו האישיים נלקחו ממנו.
לאחר מכן הוא לווה לתא "מטונף ללא מים או אור טבעי", כך סיפר. לדבריו, "בזמן שחיכיתי שם חייל לבנוני צעק שוב ושוב לעברי 'חייל ישראלי'". ברוטמן ניסה לשכנע את הפקיד שחקר אותו שהיה עליו להתגייס לצה"ל עם עלייתו ארצה בגיל 18, ותפקידו היה אדמיניסטרטיבי בלבד ושהוא השתחרר לאחר תשעה חודשים בלבד. הוא ביקש לדבר עם שגרירות ארה"ב - אך הדבר נדחה שוב ושוב ל"מחר". לאורך חקירתו, אמר ברוטמן כי זהותו היהודית תמיד היתה החשד.
לאורך הימים שהוחזק במעצר ברוטמן סבל ממחסור בתרופות חיוניות למחלה כרונית. במהלך העברה בין תאים הוא נכבל באזיקים, וכשהועבר לעיר אחרת במזרח לבנון, כך סיפר, הוא הוכנס לתא המלוכלך ביותר שראה אי-פעם "עם צואה מרוחה על הקירות". בהמשך הועבר לביירות, כשהוא אזוק במושב האחורי של טנדר, ושם נמשכה חקירתו. הוא ניסה שוב לשכנע את החוקר שהוא לא מרגל ישראלי, אלא סתם תייר שבמקרה יש לו אזרחות ישראלית, וסיפר כי חשב על המסר של רייצ'ל גולדברג-פולין לבנה הרש, לפני שהוא נרצח בשבי, "רק תשרוד!".
לאורך המאסר ניהל ברוטמן יומן סודי, ובפני הפקידים הלבנונים טען כי הוא רק לומד לקראת בחינות הגמר שלו. אך למעשה, ביומן תיעד ברוטמן את מחשבותיו ורגשותיו לאורך כל החוויה הקשה. "מה שלמדתי הוא שאנשים מסוימים שונאים אותנו רק בגלל שאנחנו קיימים", שיתף.
לדברי ברוטמן, את הדרך לשדה התעופה לאחר ששוחרר מהכלא הוא עשה דרך אזורי חיזבאללה, אזוק כשעיניו מכוסות. הוא ציפה שמישהו משגרירות ארה"ב יהיה שם כדי לקבל את פניו, כפי שהובטח, אך איש לא הגיע. "זה מעורר חרדה. הרגשתי נפגע", אמר ברוטמן. "נפגעתי נפשית, והייתי צריך לקבל יותר תמיכה, אבל פשוט נותרתי לבד לנפשי".
ברוטמן נולד בבוסטון, עלה לישראל בגיל 18, וחזר לארה"ב לאחר מספר שנים. הוא עבר לדרום אפריקה בגיל 23 כדי לעשות את עבודת הגמר שלו לתואר הראשון, ונשאר שם עשור. הוא מחזיק בדרכון דרום אפריקני, אמריקני וישראלי, ויש לו תושבות קבע בקנדה, לשם עבר בשנת 2020.
