המפלגה הדמוקרטית העבירה את החודשיים מאז התבוסה בבחירות לנשיאות בעיקר בהלקאה עצמית, ובצדק. הניצחון של דונלד טראמפ הנחית על הדמוקרטים מציאות שהם סירבו לקבל: הם מפסידים חלקים גדולים מאמריקה. כדי לזכות בהם המפלגה חייבת ניעור רציני ובחינה מחודשת של סדרי העדיפויות.
4 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ קמלה האריס
דונלד טראמפ קמלה האריס
טראמפ והאריס. המסקנות לא חלחלו
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein, REUTERS/Brian Snyder)
4 צפייה בגלריה
ארה"ב מושל פנסילבניה ג'וש שפירו
ארה"ב מושל פנסילבניה ג'וש שפירו
המושל הכריזמטי שפירו. מסתמן כמרוויח הגדול מכולם
(צילום: REUTERS/Bastiaan Slabbers )
הבחירות לנשיאות ב-2028 רחוקות מאוד, אך כבר בעוד שנתיים אפשר יהיה להעריך אילו דמוקרטים מתכוונים לרוץ. את מצב המפלגה עכשיו אפשר להשוות למקום שבו הייתה ב-2004, אחרי הפסד קשה במרוץ לנשיאות (ג'ון קרי לג'ורג' בוש הבן) ובקונגרס. גם אז היא נראתה על פי שוקת שבורה, אך שנתיים לאחר מכן ניצחה בגדול בבחירות האמצע, וב-2008 רשמה את אחד הניצחונות המוחצים בהיסטוריה המודרנית. אם מסיקים מסקנות מהתקדים הזה, הרי שהמועמד או המועמדת של המפלגה ב-2028 יהיה שם שאיש לא דן בו עכשיו - אף אחד לא חשב ב-2004 שברק אובמה יהיה המועמד כעבור ארבע שנים.
מי שבטוח ייכנס לפריימריז הוא ג'וש שפירו, המושל הכריזמטי של פנסילבניה וכנראה המרוויח הגדול מההפסד של האריס. גם אנדי בשיר, מושל קנטקי, מתאים לדרישות האלה, וכמוהו גם פיט בוטיג'ג'. אלא ששר התחבורה בממשל ביידן יצטרך לשאול את עצמו אם אמריקה מוכנה לנשיא הומו יותר משהייתה מוכנה לנשיאה. לגאווין ניוסום, מושל קליפורניה, יש כריזמה ואהבה מהבייס הדמוקרטי, אך הוא יצטרך לראות אם האווירה האנטי-פרוגרסיבית באמריקה תשתנה. ההפסד של האריס, שהצטרף לזה של הילרי קלינטון, אומר כנראה שגרטשן וויטמר, המושלת המוערכת של מישיגן, תחכה לעשור הבא כדי לנסות להפוך לנשיאה הראשונה.
4 צפייה בגלריה
פיט בוטיג'ג' בוועידה הדמוקרטית
פיט בוטיג'ג' בוועידה הדמוקרטית
פיט בוטיג'ג'. ארה"ב מוכנה לנשיא הומו יותר מלנשיאה אישה?
(צילום: רויטרס)
4 צפייה בגלריה
אלכסנדריה אוקסיו קורטז AOC נואמת בוועידה הדמוקרטית שיקגו ארה"ב
אלכסנדריה אוקסיו קורטז AOC נואמת בוועידה הדמוקרטית שיקגו ארה"ב
אוקסיו-קורטז. פופולרית בקרב מצביעים דמוקרטים
(צילום: AP /Jacquelyn Martin)
הדמוקרטים יצטרכו לא רק לשרוד שנתיים כמיעוט בקונגרס, אלא גם לנסות להפוך לאופוזיציה אפקטיבית שאולי תנצח בבחירות האמצע. כרגע לא נראה שהמסקנות המתבקשות מההפסד בנובמבר חלחלו לראשי המפלגה. אותה גרונטוקרטיה שהביאה לכך שג'ו ביידן רץ לקדנציה נוספת בגיל 81, עדיין שם.
דוגמה טובה לכך אפשר היה לקבל כשהדמוקרטים בחרו בגארי קונולי, חבר קונגרס בן 74 המתמודד עם מחלת הסרטן, כנציגם הבכיר בוועדה החשובה ביותר בבית הנבחרים - ועדת הפיקוח. קונולי ניצח בבחירות את אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז בת ה-35, אך לא לפני שננסי פלוסי בת ה-84 הפעילה את כל כובד משקלה כדי לשכנע חברי מפלגה להצביע עבורו. זה קרה למרות שאוקסיו-קורטז פופולרית מאוד בקרב מצביעים דמוקרטים. במפלגה הדמוקרטית חייבים להבין כי האדמה זזה והם חייבים לזוז איתה. בינתיים זה לא קורה.