בית המשפט לסחר בינלאומי של ארצות הברית קבע הלילה (בין רביעי לחמישי) כי לנשיא דונלד טראמפ אין סמכות חוקית להטיל מכסים גלובליים נרחבים במסגרת תוכנית המכסים שלו, שעליה הכריז בראשית אפריל. בפסק הדין נכתב כי השימוש של טראמפ בחוקי הסמכות לשעת חירום חרג מהמותר - וכך נחסם הצו שהוציא להטלת מכסים על מדינות עם עודף סחר מול ארה"ב. כשעה לאחר מכן הודיע המיליארדר אילון מאסק כי הוא עוזב את תפקידו כשר בממשל.
במסגרת התוכנית של הנשיא - שזכתה לשם "מכסי יום השחרור" (Liberation Day Tariffs) - הוטלו מכסים על יותר מ-50 מדינות ברחבי העולם, בהן סין, גרמניה וישראל. ההחלטה העניקה לממשל עד 10 ימים להשלים את תהליך עצירת המכסים, אך זמן קצר לאחר הפסיקה הודיע משרד המשפטים לבית המשפט כי בכוונתו להגיש ערעור - ובהמשך הוא אכן הוגש. בוול סטריט נרשמו עליות מדדים.
לעיון בפסק הדין המלא - לחצו כאן
במוקד הפסיקה עמדו שתי תביעות שאוחדו: האחת של חמש חברות קטנות המייבאות סחורות, בהן יצרנית צעצועים מווירג'יניה ויבואנית יין מניו יורק, והאחרת של 13 מדינות בארה"ב - בהובלת ניו יורק, אורגון ואריזונה - שטענו כי המכסים פוגעים ישירות באזרחיהן ובתקציבי המדינות. התובעים יוצגו על ידי המרכז לצדק ליברלי, גוף עצמאי המייצג עסקים קטנים.
השופטים מבית המשפט, שיושב במנהטן שבניו יורק, קבעו פה אחד כי סעיף החירום הכלכלי (IEEPA) משנת 1977, שעליו נשען הממשל, לא מקנה לנשיא סמכות להטיל מכסים ללא גבול או קריטריונים ברורים, גם במצב חירום.
בית המשפט הדגיש כי סמכות הסחר הבינלאומי שמורה לקונגרס בלבד לפי החוקה, ולא ניתנת להעברה מוחלטת לרשות המבצעת. עוד נכתב בהחלטה כי לא ניתן להפעיל את סמכויות החירום לצורך טיפול בבעיות מבניות של גרעונות סחר - מה שהוגדר בפסיקה כ"איום לא יוצא דופן" שאינו מצדיק שימוש בחקיקת חירום.
לצד המכסים הכלליים, נידונו גם מכסי תגמול יוצאי הדופן שהטיל טראמפ על סין, מקסיקו וקנדה, בטענה כי מדינות אלו נכשלות בעצירת הברחות פנטניל ואמצעים המשמשים לקרטלי סמים. בית המשפט קבע כי גם מכסים אלו אינם עומדים בדרישת החוק, שכן אין קשר ישיר ומוכח בין הסחורות שהוטל עליהן מכס לבין האיום הביטחוני הנטען.
מכסים אחרים – בהם 25% על רכבים, חלקי חילוף, פלדה ואלומיניום – שהוטלו מתוקף סעיף 232 לחוק הסחר מ-1962, לא נכללו בהחלטת בית המשפט ונותרו בעינם.
הפסיקה לא ביטלה את כל המכסים באופן מיידי, אך עצרה את כניסתם לתוקף. היא מעניקה ניצחון לעסקים הקטנים ולמדינות שתבעו את הממשל, ותקפה ישירות את מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ, שנחשבה לאחד מעמודי התווך של כהונתו.
לפי פקודת הנשיא, המכסים היו אמורים להתחיל ביולי ולהגיע לשיעור של עד 50%. מדובר כאמור בהחלטה משמעותית שעשויה לבלום את מדיניות הסחר האגרסיבית של הממשל ולפגוע באחד מהצעדים המרכזיים של טראמפ במסגרת הקמפיין הכלכלי שלו מאז שנכנס לבית הלבן בינואר. בעקבות הפסיקה הלילה, נרשמו עליות בחוזים העתידיים בוול סטריט: S&P 500 זינק ב-1.6%, ונאסד"ק ב-1.8%.
דובר מטעם הבית הלבן, קוש דסאי, מסר בתגובה לפסיקה כי "יחסי הסחר הלא הוגנים הרעידו את קהילות אמריקה, השאירו את עובדינו מאחור והחלישו את בסיס התעשייה הביטחונית שלנו - עובדות שבית המשפט לא חלק עליהן. לא שופטים שאינם נבחרי ציבור הם אלה שצריכים להחליט כיצד לטפל כראוי במצב חירום לאומי. הנשיא טראמפ ישתמש בכל מנוף של כוח ביצועי כדי להתמודד עם המשבר הזה".
הדילמה של הנשיא - והרוב בקונגרס
החלטת בית המשפט לא פסלה את עצם הרעיון של מכסים רחבים על מדינות עם עודף סחר מול ארצות הברית, אלא קבעה כי הנשיא אינו מוסמך להטילם לבדו באמצעות חוקי חירום כלכליים. בהנחה שטראמפ מעוניין לקדם את המדיניות בכל זאת - ובפרט לנוכח הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס - האפשרות לעגן אותה בחקיקה מפורשת נותרת פתוחה.
לעת עתה לא דווח על יוזמה קונקרטית, אך גורמים משפטיים ציינו כי מהלך כזה אפשרי - כל עוד טראמפ יצליח לגייס קואליציה פוליטית מתאימה. גם אז, הוא צפוי להיתקל בהתנגדות מתוך המחנה הרפובליקני עצמו ומצד תעשיינים, לוביסטים, וסנאטורים התומכים בסחר חופשי - שטוענים כי המכסים עלולים לפגוע בצרכנים ובמערכת הכלכלית הגלובלית. אם יבחר במסלול הזה, מדובר במהלך חוקתי לגיטימי - אך מבחינה פוליטית כזה שעלול לעורר קרב פנים-מפלגתי.
טראמפ, נזכיר, חולל טלטלה בשווקים העולמיים כשהודיע בראשית החודש שעבר על מכסים על רוב הסחורות שמייבאת ארה"ב מרחבי העולם, עם שיעור מינימלי של 10% ושיעור גבוה יותר על 57 מדינות שלטענתו מנהלות שיטות לא-הוגנות של הטלת חסמי ייבוא. הוא טען שמדובר במכסים "הדדיים", אך בפועל שיטת החישוב של המכסים לא הייתה מבוססת על המכסים שמטילות המדינות השונות על ייצוא אמריקני, אלא על גירעון הסחר של ארה"ב מולן.
המהלך של טראמפ הוביל למלחמת סחר מול סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, שהביאה להעלאת המכסים על בייג'ינג עד לשיעור של 145%. עם זאת, לפני כשבועיים הודיע שר האוצר האמריקני סקוט בסנט כי הושגה הסכמה בין בייג'ינג לוושינגטון על הורדת המכסים ל-90 יום.
