ראש הממשלה החדש של קנדה מארק קרני, שהחליף בשבוע שעבר את ג'סטין טרודו שסיים עשור בשלטון, הגיע היום (ב') לפריז במסגרת ביקורו הרשמי הראשון מחוץ לקנדה, ביקור שאותו בחר לערוך בצרפת ובבריטניה ולא בארצות הברית כמקובל, במה שנתפס כמסר ברור לממשלו של דונלד טראמפ. במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר קרני כי "חשוב יותר מאי פעם שקנדה תחזק את קשריה עם בעלות ברית אמינות כמו צרפת", ובדברים שנשא באנגלית ובצרפתית, ששתיהן שפות רשמיות בארצו, אמר כי הוא "רוצה לוודא שקנדה וכל אירופה ישתפו פעולה ברצון רב עם קנדה, המדינה האירופית ביותר מבין המדינות הלא-אירופיות".
5 צפייה בגלריה
מקרון וקרני, היום בפריז. המדינה הלא-אירופית "הכי אירופית שיש"
(צילום: Thomas Padilla/Pool via REUTERS)
5 צפייה בגלריה
טראמפ ורה"מ הקנדי הפורש טרודו. איומים בסיפוח
(צילום: רויטרס AP Photo / Dmitry Serebryakov / Jonathan NACKSTRAND / AFP , Mandel NGAN / AFP)
מסעו של קרני לאירופה בא בשעה של מתיחות קשה בין קנדה לארה"ב בעקבות החלטתו של טראמפ להטיל מכסים כבדים על סחורות קנדיות והצהרותיו החוזרות ונשנות שהוא רוצה שקנדה תסופח לארה"ב ותהפוך למדינה ה-51 שלה. קרני, שמתייחס לדברי טראמפ ברצינות מלאה, אמר בנאום ההשבעה שלו כי קנדה "לעולם, בשום צורה ואופן, לא תהיה חלק מארה"ב".
בעוד מסורתית הביקור הראשון של ראש ממשלה קנדי נערך בארה"ב, קרני בחר במכוון לבקר תחילה דווקא בשתי המדינות שעיצבו את ההיסטוריה המוקדמת של קנדה. הוא אמר כי אין לו התנגדות לפגוש את טראמפ אחרי ש"יפגין כבוד לריבונות קנדה", אך הבהיר כי לפי שעה לא מתוכנן לו ביקור בוושינגטון. גורם בכיר בממשלת קנדה הסביר בסוף השבוע לכתבים כי מטרת הביקור בצרפת ובבריטניה היא לחזק את השותפות של קנדה עם שתי המדינות המייסדות שלה: "קנדה היא ידידה טובה של ארה"ב, אבל כולנו יודעים מה קורה", אמר.
ביקורו של קרני באירופה נועד במידה רבה להציג חזית אחידה מול טראמפ, שגם צרפת, בריטניה והאיחוד האירופי צפויים לסבול בעתיד הקרוב מהמכסים שלו. בפגישה היום בפריז הדגיש מקרון כי "קנדה היא ידידה ייחודית" וכי סחר הוגן יעיל יותר מהטלת מכסים. מומחים סבורים כי הממשלה באוטווה תצטרך לגוון את יחסי הסחר שלה לנוכח מלחמת הסחר עם ארה"ב, שאליה יועדו עד כה יותר מ-75% מהייצוא הקנדי. ביקורו של קרני באירופה נתפס גם כהזדמנות להציג את עצמו כמנהיג עולמי בעל הבנה בתחום המכסים והסחר - תדמית חשובה לקראת הבחירות הצפויות להיערך בקנדה בהמשך השנה.
מפריז צפוי קרני צפוי להמשיך ללונדון לפגישות עם ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר והמלך צ'רלס, שרשמית משמש גם ראש מדינת קנדה, ולאחר מכן יבקר קרני בקנדה הארקטית כדי להדגיש את הריבונות הקנדית באזור ואת החשיבות שארצו מייחסת לביטחון שם. קנדה הארקטית נחשבת זירה אסטרטגית בעלת חשיבות הולכת וגוברת, והיא מהווה 40% משטחה של קנדה, המדינה השנייה בגודלה בעולם.
הבחירה בצרפת, בריטניה וצפון קנדה כיעדים הראשונים למסעו של קרני אינה מקרית, והוא בא אחרי שבנאום ההשבעה שלו ביום שישי הדגיש כי קנדה היא מדינה שנבנתה על יסודות שלושה עמים: ילידים, צרפתים ובריטים. הביקור בפריז ובלונדון אמור לבטא את ההוקרה לשני האחרונים, והביקור בטריטוריות הצפוניות של קנדה, מולדתם של האינואיטים, אמור לשקף את ההוקרה לילידים.
קרני, נגיד בנק אנגליה לשעבר, התמנה לראש הממשלה אחרי שניצח בשבוע שעבר בפריימריז לראשות המפלגה הליברלית, מפלגתו של ראש הממשלה היוצא טרודו. טרודו הפך בשנים האחרונות למנהיג פחות ופחות פופולרי, וכשהתפטר הייתה מפלגתו בפיגור של יותר מ-25% בסקרים אחרי המפלגה השמרנית. ואולם על רקע איומיו של טראמפ, והעובדה שמנהיג השמרנים פייר פוליאב בנה לעצמו במידה רבה תדמית של "טראמפ קנדי", חלה בשבועות האחרונים תפנית דרמטית, וכעת מלמדים הסקרים על שוויון מעשי בין המפלגות, ובחלקם הליברלים אף צועדים ביתרון.
פסל החירות "יהיה בסדר גמור כאן בבית"
ובתוך כך, יש באירופה מי שמבקש להבהיר את מורת הרוח מיחסו של טראמפ כלפי היבשת באמצעות בקשה להחזרת מתנות: חבר צרפתי בפרלמנט האירופי, רפאל גלוקסמן, הצהיר אתמול כי צרפת צריכה להחזיר לידיה את פסל החירות שאותו העניקה לארה"ב לפני כמעט 140 שנה, בטענה שארה"ב כבר אינה מייצגת את הערכים שהובילו את פריז להעניק לה את הפסל.
בכנס של תנועת המרכז-שמאל שלו הצהיר גלוקסמן: "אנחנו הולכים לומר לאמריקנים שבחרו את הצד של העריצים, לאמריקנים שפיטרו חוקרים משום שדרשו חופש מדעי: 'תנו לנו בחזרה את פסל החירות'. נתנו לכם אותו כמתנה, אבל אתם כנראה בזים לו. אז הוא יהיה בסדר גמור כאן בבית".
פסל החירות נחשף בנמל של העיר ניו יורק ב-28 באוקטובר 1886 לציון מאה שנה להכרזת העצמאות של ארה"ב, כמתנה מהעם הצרפתי לאמריקה. את הפסל תכנן האומן הצרפתי אוגוסט ברתולדי. בפריז קיים עותק קטן בהרבה של הפסל, על אי קטן בנהר הסן.
גלוקסמן, תומך אדוק של אוקראינה, מתח לאחרונה ביקורת חריפה על שינוי המדיניות של ארה"ב כלפי קייב בהוראתו של טראמפ. הוא גם תקף את הקיצוצים שהנהיג טראמפ במוסדות מחקר אמריקניים, צעד שכבר הוביל ליוזמה של הממשלה הצרפתית למשוך את חלקם לעבוד בצרפת.
